הרפתקה קומית
החופש הגדול, קייטנת רמות ים בים הרמות. לי פלפי נדהמת לגלות שהנערה החדשה שמגיעה לקייטנה, אורה קלנר, דומה לה כשתי טיפות מים. לי באה מווינה, שם היא חיה עם אביה מנצח האופרה. אורה מגיעה ממינכן, שם היא חיה עם אמה, אשת המילים. זו פרועה, זו מסודרת, זו תלתלים, זו צמות, זו שקטה ומנומסת, זו רעשנית ומבולגנת.
לי מתכננת לנקום באורה על "גניבת הפנים" שזו עשתה לה, אך במהרה נעשות השתיים חברות ומתחילות לבלבל את כולם בקייטנה בעזרת פרצופיהן הדומים.
כשהן מגלות שנולדו באותו יום ובאותו מקום ומבינות שהן תאומות שהופרדו בלידתן, הן מחליטות להחליף זהות, ולהחליף חיים. לי תחזור כאורה לבית אמה, אורה תחזור כלי לבית האב, וכך תכרנה, כל אחת, את ההורה שנעדר מחייה.
התכנית של השתיים מובילה להרפתקה קומית מלאה קונפליקטים, סערת רגשות וטעויות בלתי נמנעות לאור אופיין הכל כך שונה של האחיות, שנגמרת, כמובן, בסוף טוב, כמו שצריך.
"אורה הכפולה", צילום: אייל לנדסמן
רגעים בימתיים יפים והרבה הומור
תיאטרון המדיטק המתארח ב"בית ליסין" במסגרת הסדרה "בית ליסין לילדים", מביא אל הבמה את סיפורו של אחד מסופרי הילדים האהובים עליי במיוחד, אריך קסטנר, בעיבודו של עידו ריקלין, שעשה עבודה מצוינת בהעברת הסיפור לפורמט הבימתי. במעבר הזה שבין ספר לבמה חשוב לשים את הדגש על הדברים הנכונים ולהקפיד על תזמון חכם ומדויק בין פרקי הספר לפרקים הבימתיים כדי לא לייגע ובכל זאת להעביר את העלילה בנאמנות, וריקלין, ביחד עם הבמאי רפי ניב, עושים זאת על הצד הטוב ביותר.
ההצגה מיועדת לבני השבע ומעלה (וגם להוריהם כפי שאני יכולה להעיד), והשפה התיאטרונית שנבחרה היא אכן שפה בוגרת, שונה מזו שאנו מורגלים אליה בהצגות לילדים, מהתפאורה, דרך המשחק, ההגייה וחלופת הסצנות. כל סצנה מסומנת על ידי אביזר מזוהה שמתנייד בקלות אל ומהבמה, ניידות שמאפשרת להצגה לזרום בקלילות בלי להיטפש, לא משימה קלה בהתחשב בכך שמדובר בסיפור בן 60 שנה, שמתרחש בין גרמניה לאוסטריה, על שלל השמות והמונחים הזרים לילד ישראלי ממוצע.
לרגעים חשבתי שאולי מדובר בשפה בימתית קצת בוגרת מדי בהתחשב בגילו של הקהל, אולם תגובות הילדים לאחר ההצגה, שהמשיכו לדסקס רפליקות ששמעו זה עתה ולחקות חלק מהבדיחות שזכרו, מעידות שהתבדיתי.
"אורה הכפולה", צילום: אייל לנדסמן
רגע בימתי יפה נרשם כשאביהן של הבנות נעמד למרגלות הבמה עם הפנים לקהל ומנצח על האופרה "הנזל וגרטל" שקמה לחיים על הבמה, כך שאנו, הקהל, הופכים לבמה שעליה השחקניות הופכות לקהל המביט בנו.
רגע חזק נוסף נוצר כשעל הבמה מתעורר לחיים החלום שחולמת אורה החולה, כשלמולנו מתערבבים האופרה שבה צפתה, מריבת ההורים לנגד עיני לי ואורה התינוקות, הפרידה הכואבת שכפו על שתיהן ההורים, כשסביבן מרחף על גלגיליותיו הדוור שאחראי להעביר בין שתיהן את הדואר שנדברו לכתוב זו לזו בשם בדוי בזמן שהן חיות זו את חייה של זו.
ריקלין ורפי ניב, הבמאי, אחראים גם על ההומור השזור לכל אורך ההצגה. מדובר בעיבוד מצחיק במיוחד המגובה, כאמור, בבימוי מתאים, ואלה באים לידי ביטוי נפלא באמצעות חבורת שחקנים מצוינת, הכוללת את קובי ליבנה, ענת פדרשניידר, גל בן-עזרא, תמר אלקן, מיכל ויינברג, עינת סגל, גליה פטילון, מאיה מדג'ר ושי אגוזי.
"אורה הכפולה", מחזה על פי ספרו של אריך קסטנר. עיבוד למחזה: עידו ריקלין, בימוי: רפי ניב, מוזיקה: נדב רובינשטיין.תיאטרון המדיטק בשיתוף תיאטרון ארצי לילדים ולנוער.