המוזיקאית איילת רוז גוטליב משלבת במוזיקה שלה בין ג'אז, אלמנטים יהודיים ושירי משוררים. שיחה
לחן, אלתור ושירי משוררים
סיפור חייה של מוזיקאית הג'אז איילת רוז גוטליב (31) עובר בין ירושלים, בוסטון, ניו יורק ובחזרה לישראל, תוך שהיא קוצרת הצלחות אמנותיות בינלאומיות, מופיעה עם מיטב אמני הג'אז בארה"ב, ביניהם ג'ון זורן ובובי מקפרין, מוציאה אלבומים בלייבל של זורן, "צדיק", ומופיעה בהרכב ווקאלי שיצר ברחבי העולם.
אחרי שהביאה פרשנויות ייחודיות לשיר השירים בפרויקט קודם שלה, היא מעלה בימים אלה את המופע "בצידי הדרכים" המשלב לחנים שלה לשירי משוררים, ביניהם נתן יונתן, נתן זך, אגי משעול, מחמוד דרוויש, שמעון אדף ואסתר ראב.
את השילובים המרתקים שהיא מייצרת בין ג'אז, פרשנויות חדשות ומסקרנות לאלמנטים יהודיים, סגנונות מזרחיים וחשיבה קלאסית מערבית, תוכלו לשמוע במופע הקרוב שלה, במועדון שבלול ג'אז בתל אביב, ביום שלישי, 10 באוגוסט ב-22.00, כשהיא מלווה בהרכב הכולל את יוני קרצנר על הסקסופון, ענת פורט בפסנתר, אהוד אטון בקונטרבס וגלעד ברצקי על כלי הקשה.
"המופע ב'שבלול' הוא פרויקט של שירי משוררים שהלחנתי", מספרת רוז גוטליב. "מדובר בשירים שבעצם נאספו לאורך הרבה שנים, משהו כמו 13 שנה מאז שנוצר השיר הראשון שהתגלגל לתוך הפרויקט הזה, 'רחק לאט' של נתן יונתן. כל הלחנים הם כאלה שמשלבים גם אלתור וגם יש בהם את הקונטרסט שבין מוזיקה מאוד כתובה ומובנית לבין אלתור חופשי וחלקים פתוחים, כך שלכל אחד מהאנשים בהרכב יש את האפשרות להביא את עצמו או את עצמה לתוך המוזיקה".
מה נותן לך החיבור הזה דווקא לשירי משוררים?
"העובדה שזה התגבש עכשיו לפרויקט נובעת כתוצאה מזה שפעם בכמה זמן, לאורך שנים, הייתי מוצאת איזה טקסט שדיבר אלי ורציתי להלחין אותו. כשחזרתי לארץ ראיתי שנוצרו הרבה חומרים כאלה וחשבתי שזה משהו שמתאים לי לעשייה פה, משהו מתוך המקום הזה. תמיד עבדתי עם טקסט, גם בחו"ל נגעתי בטקסטים של משוררים. הלחנתי טקסטים של מרטין לותר קינג ושל ג'ון קייג' וכאלה, וחוץ מזה היה לי את הפרויקט 'מים רבים', מחזור שירים שמבוסס על שיר השירים, אז תמיד היה לי קשר מאוד הדוק לטקסט ולשפה".
יש קו מאפיין שעובר בין כל השירים שבחרת?
"הקו שעובר ביניהם הוא איכשהו אני ותפיסת העולם שלי. כל שיר הוא שיר שהתחברתי אליו ממקום שהרגשתי שהוא מביע משהו שאני הייתי רוצה להביע והמילים שלו נכתבו טוב יותר ממה שיכולתי לכתוב בעצמי. הם שירים מאוד אישיים. 'מכתב' של אגי משעול, למשל, מתחיל במשפט 'אני כותבת מגעגוע שהוא נקודת הג'י של האהבה'. זה שיר שהלחנתי בתקופה שבן זוגי, שחר לבבי, שהוא אנימטור, עבד בניו זילנד כאנימטור בסרט 'אווטאר'. שלוש שנים חיינו בנפרד והייתי על הקו בין ניו זילנד, ניו יורק וישראל, ובתקופה הזאת השיר מאוד דיבר אלי. יש שם משפט נוסף שאומר, 'אנחנו אוהבים במשמרות'. משפטים שמעבירים אותך חוויה של החיים במרחק מאהוב בצורה שיש בה רבדים של עומק רגשי וארוטיקה מאוד מעודנת. פשוט כתיבה מאוד מדויקת של רגש אנושי".
"לא הפסקתי לעשות כל הזמן"
גם את וגם בן זוגך, כאמור, עושים דרך מקצועית בינלאומית מאוד מרשימה. מה מוביל אמנית ירושלמית צעירה להכרה כל כך משמעותית בג'אז העולמי? איך מגשימים את החלום?
"אני חושבת שאם יש לך אמת פנימית מאוד חזקה ואת מאוד מכוונת והעשייה שלך מאוד כנה ועקבית, דברים קורים. זו עבודה מאוד קשה".
ועכשיו תדברי איתי טכנית...
"פשוט לא הפסקתי לעשות כל הזמן. אחרי שלמדתי שנתיים ב'רימון' החלטתי לנסוע ולסיים את הלימודים במקום אחר ונסעתי ללמוד ג'אז והלחנה בבוסטון. אחרי שנתיים עברתי לניו יורק, וכמה חודשים אחר כך הקלטתי את האלבום הראשון שלי".
בהוצאה עצמית? שברת חסכונות, מה שנקרא?
"כן. שברתי חסכונות ואז מצאתי דרך להוציא את האלבום בחברה ניו יורקית קטנה. בעקבות האלבום הייתה קצת חשיפה, משם התגלגלתי ליצור את הפרויקט 'מים רבים', וכל דבר כזה לקח אותי עוד צעד קדימה, גם מבחינת הכרה וגם מבחינת מוזיקאים שהקשרים איתם העמיקו וגדלו. ככה גם הכרתי את ג'ון זורן שאיתו אני ממשיכה לעבוד".
מוזיקה יהודית עם לכלוך
ספרי בכמה מילים על זורן, מוזיקאי ובעל הלייבל "צדיק", שמייצג דמות מוזיקלית מאוד לא שגרתית גם ביחס לניו יורק
"זורן הוא מלחין וסקסופוניסט ובעל הלייבל 'צדיק', שרצה להחיות מחדש את המוזיקה היהודית בשילוב עם הסצנה של האימפרוביזציה החופשית של הדאון טאון ניו יורק, שזו סצנה מאוד חיה ואקטיבית של אנשים שמחפשים כל הזמן להגדיר לעצמם מחדש את המוזיקה, לבדוק מה זה אומר ההגדרות האלה, ג'אז ואלתור וכולי.
"הם משלבים במוזיקה שלהם מוזיקות כמו מוזיקה יהודית, בלקנית וכדומה, וגם אלתור חופשי וחיפוש אחרי סאונדים אחרים ומרקמים אחרים במוזיקה שלהם, ואחר צורות מוזיקליות שונות. אז הוא בעצם יצר מין קהילה כזאת, או נגע בקהילה שהייתה כבר קיימת אבל יצר לה מין בית כזה שמאפשר לאנשים ליצור מוזיקה יהודית שהיא שונה ממה שאנחנו יודעים על מוזיקה יהודית.
"מה שאנחנו מקשרים עם מוזיקה יהודית זה לרוב דברים כמו כלייזמר או מוזיקה מסורתית, והוא נתן בית לחיפוש בתוך העולם של לגעת במקורות היהודיים ובמיתולוגיות היהודיות ממקום של חיפוש, פרינג', לכלוך, הדברים הפחות מסורתיים. זה רק חלק אחד מהעשייה שלו, יש בה עוד הרבה חלקים, אבל זה החלק שבזכותו הוא הכי ידוע".
איך נוצר החיבור שלו עם המוזיקה שלך?
"כשהוא שמע את 'מים רבים' שמבוסס על 'שיר השירים' אבל לא מנקודת מבט דתית אלא מנקודת מבט נשית וארוטית, הוא נדלק על זה מאוד והוציא את זה. הוא מוציא המון כותרים כל שנה שנוגעים בחומרים האלה, והתמזל מזלי שהוא אהב את מה שאני עושה, והוא שילב אותי מאז בעוד שני פרויקטים שלו שהוא המלחין בהם ואני מבצעת בהם. אחד הפרויקטים האלה נקרא MYCALE. זו רביעייה ווקאלית בינלאומית עם זמרת מרוקאית, זמרת ארגנטינאית, זמרת מברוקלין ואני, ובעצם יצרנו עיבודים ווקאליים ליצירות שלו וזה יצא בדיסק בינואר האחרון ועם זה אנחנו מופיעות כרגע בכל העולם וממשיכות לפתח את הפרויקט הזה."
איילת רוז גוטליב (תמונת יח"צ)
"ההבעה היא המרכז של המוזיקה"
גם "מים רבים" וגם הפרויקט החדש שמן הסתם יוקלט בקרוב הם פרויקטים בעברית. איך מתקבלים הדברים האלה אצל קהל בינלאומי שלא מבין את השפה?
"'מים רבים' היה כולו בעברית והתקבל שם בזרועות פתוחות אצל אנשים שלא יודעים עברית. זה כמו שאנחנו מקשיבים למוזיקה ברזילאית בלי להבין את השפה, אבל אם המוזיקה מצליחה לתקשר אנשים יכולים להאזין לה גם אם הם לא מבינים את השפה. ברור שיש ערך מוסף אם אתה יודע על מה מדובר, אבל אני חושבת שזה ההבדל בין רוק ופופ שיותר מבוססים על השפה ברמה הזאת שההבעה היא המרכז של המוזיקה. בג'אז, במוזיקה קלאסית, ומוזיקה שמבוססת יותר על המוזיקה עצמה, השפה הופכת להיות חלק מהמרקם הצלילי שמחזיק את המוזיקה, גם אם אתה לא מבין. את יכולה ליהנות מאופרה באיטלקית גם בלי להבין אף מילה ממה שנאמר."
מה מחזיר אותך לארץ אחרי שמונה שנים ניו יורקיות? אין פה סכנה להחמצה מקצועית מסוימת?
"קודם כל חזרנו כי בעלי ואני רצינו להיות באותו מרחב גיאוגרפי אחרי שלוש שנים בארצות שונות. זו נקודת השקה מסוימת. מבחינה מוזיקלית יש פה המון מוזיקאים ואמנים מדהימים שכיף לעבוד איתם ולהמשיך להתפתח גם פה, וחוץ מזה, למזלי גם הקשרים שלי בחו"ל עדיין ממשיכים לקחת אותי למסעות, אז אני חיה פה אבל עובדת גם בחוץ".
איילת רוז גוטליב תופיע עם "בצידי הדרכים" ביום שלישי, 10 באוגוסט 2010, ב-22:00 במועדון שבלול ג'אז, נמל תל-אביב.
05/08/2010
:תאריך יצירה
|