דיונים פילוסופיים עם בני חמש

ייתכן ששוק הדי.וי.די. והצגות הענק הם אלה ששברו את הרצף שנוצר בימי אלבומים כמו "לבד ביחד וביחד לבד" (אלבום שירי מרים ילן שטקליס שיצרו שמוליק קראוס וג'וזי כץ והשאיר לנצח שירים כמו "הבובה זהבה" ו"אלישבע מה נחמדת") ועד "הכבש הששה עשר" המופתי שכלל את שירי יהונתן גפן מולחנים ומושרים בפי שמות כמו יהודית רביץ, יוני רכטר ודויד ברוזה, אבל העובדה שהיא שמעט מאוד אלבומי ילדים חדשים נולדים בשנים האחרונות.

אלבום חדש כזה הוא "לב אוהב", אלבום הילדים של אריק לבנת, מוזיקאי הג'אז שהוציא כבר שמונה אלבומי מבוגרים במסגרת פעילותו בהרכב "האחים לבנת", והוציא לאחרונה את אלבום הילדים הראשון שלו, שעל ההנאה מהמופע שבעקבותיו כתבתי פה לפני כחודשיים.

"לב אוהב" הוא אלבום שמורכב מסיפורים שיצר ומספר לבנת - אב לעדן בן השנתיים - המקדימים שירים שכתב, הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית, העוסקים בנושאים, תחושות וחוויות המלוות את עולם הילדים מאז ועד היום.
 
בנוסף להיותו מוזיקאי וסקסופוניסט המשויך בעיקר לעולם הג'אז, ניתן למצוא את לבנת בשנים האחרונות על הבמות גם כשחקן וגם כמי שמכיר את עולם הילדים על גווניו השונים, בין היתר דרך הופעותיו בהצגות של התיאטרון לילדים של אורנה פורת (הבולטת והמצליחה שבהן היא "צליל משותף", מופע משותף שלו ושל חן צימבליסטה) - ומגיש תכניות טלוויזיה לילדים, ביניהן "חדש בעיניים", בטלוויזיה החינוכית. את הטריגר לאלבום הילדים הראשון שלו קיבל דרך "זה מזה", תכנית הילדים שהגיש בטלוויזיה החינוכית בשנה שעברה.

"'זה מזה' הייתה תכנית שבה בכל פעם אירחתי קבוצת ילדים בני חמש עד שבע, כל תכנית הייתה סביב נושא, והנושא היה יכול להיות דברים מופשטים כמו זמן, חברות, שמים, אבל מכל מיני אספקטים, והילדים בעצם ניהלו איתי סוג של דיאלוג סביב המוטיבים האלה", מספר לבנת. "ממש דיונים פילוסופיים עם ילדים בני חמש עד שבע. לכל תכנית כזו כתבתי שיר סביב הנושא, על הנושא היה דיון עם הילדים ואז גם ביצענו ביחד באולפן את השיר. חלק משירי האלבום נולדו דרך התכנית הזו.

"הסיפורים סביב השירים נולדו כבר בהמשך במין תהליך שבו כל הדברים שאני עושה התנקזו לתוך העשייה שלי עם הילדים, כי גם כשאני מופיע לילדים אני תמיד באיזשהו דיבור איתם, שלא כל כך מבינים מאיפה זה בא. גם אני לא ממש מבין. פשוט כשאני עם הילדים אני איתם בגובה העיניים ואני מצליח להתחבר אליהם בצורה מאוד ישירה, זה מאוד קל לי. יש אנשים שקשה להם, אבל אני מרגיש שזה איזור שמאוד קל לי לתקשר בו".

מוצר שלא נוצר כדי לעשות "שמח אינסטנט"

כשהיינו קטנים נדמה שהייתה עשייה רבה יותר של אלבומי ילדים שעליהם גדלנו. אתה חושב שיש הבדל בין לעשות אלבום ילדים פעם לבין הדרך שבה עושים אותם היום?

"הדרייב שלי לא היה אם יש משהו בשוק הזה או אין, אם זה נכון או לא, לא זה מה שהוביל אותי לעשיית האלבום. הדד ליין שלי לדיסק הזה היה שרציתי שהדיסק יהיה מוכן ליום הולדת שנה של הבן שלי, עדן. סוג של מתנה מוזיקלית כזו שרציתי לתת לו. אגב, גם באלבום יש שיר שנקרא עדן.

"אני חושב שזה היופי עם הפרויקט הזה, שהוא פשוט מתגלגל בצורה כל כך מדהימה, מהופעה להופעה, כי זה בא ממקום מאוד אישי ולא מחשיבה של מה נכון או מה לא נכון. אם זה מה שהיה מוביל אותי אני לא יודע אם הייתי עושה את זה. בעולם הבידורי של הילדים יש ים של דברים שאם אתה לא משווק נכון או לא נמצא בתוך איזה משרד שנותן איזו מכה של חנוכה, אתה כאילו לא יכול לפעול. אבל אם הייתי חושב מהמקומות האלה לא הייתי עושה את זה בכלל".

האמת שהשאלה המדויקת יותר הייתה האם יש שוני בעבודה המוזיקלית היום על אלבום לילדים, או בתכנים, לעומת האלבומים של פעם?

"לטעמי אין הבדל. הגישה שלי הייתה מאוד נאיבית כשבאתי לעשות את הדיסק. גם מבחינת העיבודים, גם מבחינת המילים והתכנים, ניסיתי להעביר איזשהו ערך מוסף מסוים סביב נושאים שהם תמיד רלבנטיים. דברים שלא תמיד אנחנו עסוקים בלדון עליהם עם הילדים. 'שיר הזמן', למשל. ראית את ההפעלות שאנחנו עושים בהופעה כשאנחנו בעצם מנסים למתוח את הזמן, לראות מה זה המושג הזה, 'זמן'. זה היה נכון גם בשנות השבעים וגם היום.

"מבחינת עיבודים וכלים הכל מוקלט מאוד אנלוגי, ואני מקבל הרבה תגובות שזה נורא מזכיר את שנות השבעים, את התקופה של 'הכבש הששה עשר'. אני שמח מאוד שזה כך. שירים נולדים מאהבה, ואני חושב שהשילוב הזה שהבן שלי נולד, והתכנית טלוויזיה, העובדה שהייתי כל הזמן סביב ילדים ובאווירה כזאת שאני סופג כל הזמן את העולם הזה גרם לכך שנולד משהו שאני חושב שילדים מתחברים אליו, וזה פשוט כזה כיף. את צריכה לראות מה קורה בהופעות מאז ההופעה שהיית בה. ילדים כבר לומדים את השירים ובאים איתם ואנחנו שרים אותם ביחד".

בוא נדבר על ההבדל בין עבודה לילדים לעבודה למבוגרים, בהתחשב בזה שיש מאחוריך שמונה אלבומי מבוגרים

"כשאני מופיע לילדים אני חושב שאני יותר משוחרר. ילדים מאפשרים לך להעביר מסר בצורה שמאפשרת לך להסיר מעצמך את הביקורת, למרות שהם מאוד ביקורתיים וכשמשהו לא מוצא חן בעיניהם הם אומרים. בגלל שאתה נמצא מול ילדים במקום שהוא מאוד שווה אתה יכול להרגיש מאוד משוחרר עם ילדים.

"גם מבחינה נגינתית, אני מביא לילדים דברים מעולם הג'אז שאפשר לחשוב כסקסופוניסט שהם לא מתאימים לילדים, אבל ילדים אוכלים את מה שאתה מאכיל אותם. כשמאכילים אותם בדברים לא טעימים הם מתרגלים לאכול אוכל לא טעים, וכשאתה רוצה לתת להם דברים שאני חושב שהם יותר איכותיים או יותר מורכבים, גם את זה הם יודעים לעשות. הם כחומר ביד היוצר, כך שזה מוביל אותי גם למקום שאני רואה בזה עשייה מאוד חשובה לתרבות, לחינוך הילד, גם משם אני פועל, וזה סיפוק אדיר שיש לנו, לי, לארנון פרידמן ולטל ליבני, השלישייה שבמופעים, שכולנו הורים לילדים שמכירים את שוק הילדים ואת מופעי הילדים מכל הכיוונים.

"אין סיפוק גדול מזה שאתה עושה מוצר שלא נולד כדי לעשות מה שנקרא 'שמח אינסטנט'  באיזה חג אלא נולד באמת בשביל לחנך למוזיקה, לחנך להאזין לדברים. לי נורא חשוב היה למשל לעבוד על כל הטקסטים עם נתן נחמיאס, העורך הלשוני של הטלוויזיה החינוכית. היה לי מאוד חשוב שהעברית תהיה נכונה באלבום, וזה ממשיך גם להופעות".

נראה כאילו אתה מתחמק מהמילה "שליחות" כל הזמן...

"אני מתחמק אבל את אמרת אותה. אני אומר שזה אולי הסיפוק הכי גדול שאתה כן עושה משהו איכותי שאתה רואה בו שליחות ואתה רואה שיש לזה קהל, וההורים פתאום אומרים לי 'וואו, איזה כיף, משהו שסוף סוף אנחנו באים ונהנים' והכל בעצם נולד מהדיסק הזה, כי ההופעה לא הייתה מתחילה אם לא היה נולד הדיסק".

"מבוגרים וילדים מתחברים לאותם דברים"

מה אתה יכול לספר על המופע?

"'המופע לב אוהב' הוא הרחבה של הדיסק, כיוון שאני מביא לשם בעצם את המוזיקה בצורה יותר פתוחה ממה שאפשר להביא בדיסק. בדיסק יש את השירים והסיפורים ואת כלי הנשיפה, וגם את אח שלי אביב שמנגן בדיסק, והבן שלו שעושה קולות בדיסק, אבל בהופעה פתאום כלי הנשיפה הופכים לעוד שחקן בתוך ההצגה הזאת.
"כיוון שאני עושה לילדים היכרות עם כל הכלים שנמצאים על הבמה, הסקסופון סופרן, האלט, הטנור, השופר, החלילים, הפיקולו, השירים הם דרך להכיר את הכלים שנמצאים על הבמה, והילדים בקהל מתנסים עם הכלים כמובן, מי מהם שרוצה, וזה משהו שבאמת מתגלגל בצורה כל כך כאילו לא שיווקית, ולא נולד ממקום של לפעול בצורה של 'בואו נעשה את הקופה', אז בסופו של דבר אנשים רואים את זה ופשוט מתחברים לזה.

"ביולי היה בוקר שבאו שלוש מאות איש לקנות כרטיסים להופעה, והוספנו באותו יום עוד הופעה ב'שבלול' וזה נורא יפה גם התגובות שאני מקבל אחרי זה מההורים שמרגישים צורך חזק לשתף במה שהם מרגישים. זה יוצר איזו קרבה".

"לא סתם קוראים להופעה הזאת 'לב אוהב'. יש להופעה הזו איזה אלמנט, כאילו הקהל פותח את הלב, נהיים חברים, אתה מרגיש שהדברים מחלחלים וכל הנושאים של השירים מתרחשים במהלך המופע. זו גם סיטואציה מאוד אינטימית ב'שבלול', כשהילדים יושבים ממש לתוך הפנים, אין כמעט הפרדה בין הקהל לבמה. לא כל אחד יכול שהקהל יהיה לו ממש על הפנים אבל בגלל האופי של המופע זה מתאים. זו גם הדרך שבה אני רואה את הדברים".

בשבת הקרובה יעלה לבנת את "לב אוהב" במועדון שבלול בנמל תל-אביב ושבועיים אחר כך יחזור לבנת  אל אותה במה עם מופע המבוגרים שלו שיכלול חומרים ג'אזיים וחומרים מקוריים חדשים - "אריק לבנת קוורטט".
"יש בזה איזה מג'יק שאותו מועדון שבשבת בבוקר אני מנגן בו לילדים, הופך בערב למועדון ג'אז למבוגרים. אני מופיע שם כבר תקופה, וקולט שדברים שאני עושה לילדים מחלחלים לי לעולם המבוגרים. אפילו אם זו הפעלה שאני עושה עם הסקסופון, שנולדה בכלל דרך הקהל הצעיר שאליו אני פונה, ופתאום אתה רואה שהמבוגרים הם ילדים והם מתחברים לאותם דברים. בסופו של דבר זה אולי המסר, שכשאתה עושה מוזיקה טובה ומאמין במה שאתה עושה, לקהל שלך אין גיל".