נסיעה לאיסטנבול

"שתי נשמות תועות מהלכות באטמוספרה/ רגישות ותוהות מהלכות באטמוספרה/ נפגשנו, נמתחנו, נפגשנו, נמתחנו/ הקסם מתרומם, הקסם מתרומם" ("תנשמי", מילים ולחן: ינון מועלם)

בין פסטיבלי סיום הקיץ תמצאו גם את  פסטיבל העוד השמיני שייערך בין התאריכים 28-24 באוגוסט במועדון "צוותא" המפיק את הפסטיבל. את הפסטיבל מנהל אמנותית, על פי מיטב המסורת, אלי גרינפלד.
מופע הנעילה של הפסטיבל הוא מופע ההשקה של המוזיקאי ואיש כלי ההקשה ינון מועלם לאלבומו החדש, "תנשמי", החמישי במספר, והראשון באלבומיו היוצא בהפצה מסודרת בארץ.

מועלם ואנסמבל הנגנים שלו, "ראסט" יוצרים מוזיקה ושירה אתנית בניחוח ים תיכוני, המשלבת מוזיקה יהודית ומוזיקה מקורית שהשפעותיה מגיעות עד טורקיה. את אלבומו החדש הוא מקדיש לאשתו, דילק, שאותה הכיר בטורקיה, במה שמסכם מסע מוזיקלי ואישי בן שמונה שנים שעשה מועלם בין התרבות הישראלית לטורקית עד שחזר לאחרונה לארץ לאחר מגורים באיסטנבול.

"את ההתחלה שלי עשיתי בגיל לא צעיר", מספר מועלם, (42). "אחרי הצבא עסקתי בכלי הקשה לטיניים, קובניים, בצורה חובבנית. לאחר מספר שנים עברתי לנגן בכלי הקשה מזרחיים, ים תיכוניים, כמו דרבוקה, תוף מרים ערבי שהוא תוף עם מצילות ועור, תופי מסגרת שנקראים בטורקיה 'בנדיר', והתחלתי ללכת ולשמוע איך נשמעים הכלים האלה במקומות שמנגנים בהם בארץ. באותו זמן ניגנו הרכבים כמו זה של יאיר דלל, בוסתן אברהם, ובין היתר היו גם מפגשים של מוזיקאים מבוגרים יוצאי עירק שהיו מנגנים קלאסיקות ערביות, אום כולתום, עבד אל וואהב, ולשם הלכתי כדי לשמוע ולהבין איך הדברים האלה עובדים.

"הוריי הם יוצאי עירק, בגדדים שעלו לארץ ב-49'. סבו של אבי היה חזן בבית כנסת בעירק, ואבי ספג הרבה מוזיקה כזו ושמע את המקאם הערבי ואני חושב שחלק גדול ממה שאני עושה בא מהשפעתו של אבי וממה שהוא ספג, למרות שבבגרותי לא אהבתי את המוזיקה הזאת והייתי סוגר אותה כשהיו פותחים אותה. העדפתי לשמוע אז רוק, ג'אז, דברים כאלה".

לימים התפתח מועלם בכלי ההקשה המזרחיים, בנגינה בעוד ובהלחנה. נסיעה קצרה לאיסטנבול הובילה אותו לכיוון הדומיננטי של חייו ויצירתו.

"נסעתי לאיסטנבול סתם לטיול לכמה ימים, לקנות כלי הקשה, ופשוט חרשתי את העיר. התחלתי להיכנס לחנויות ולשמוע מוזיקה טורקית, וכשחזרתי לארץ שמעתי דיסק של מוזיקה טורקית מהתקופה העותומאנית, שם שמעתי טָקסים עוד (סולו עוד) מדהים בסגנון נגינה טורקי שהיו בו עדינות וטכניקה שונים מאוד מנגינת העוד שאנחנו רגילים לשמוע בארץ.

"מצאתי את הנגן של הסולו ששמעתי, נסעתי אליו לטורקיה כמה פעמים בכדי ללמוד, נסעתי לשם להקליט את האלבום הראשון שלי, 'רגעים משתנים', ונוצר בינינו איזה חיבור מוזיקלי שהוביל לכך שקיבלתי מההרכב של אותו נגן הצעה לנגן איתם. אחרי התלבטויות החלטתי לעשות את המעבר הזה וב-2002 נסעתי לאיסטנבול, שם חייתי שמונה שנים".

"לאורך השנים קיבלו אותי בחום"
 
אי אפשר לא לבקש ממך להגיע ישר לתקופה האחרונה שבה העניינים בין ישראל לטורקיה הפכו שבריריים מאוד. איך הדבר הזה, אם בכלל, השפיע על השהות שלך שם?

"זה לא השפיע. בארץ זוכרים רק את השנה האחרונה אבל בכל פעם שקרו פה דברים לא נעימים, כמו מלחמת לבנון השנייה למשל, היו בטורקיה הפגנות, וזה לא שינה. הופעתי שם, והופעתי בארץ, ועשיתי שיתופי פעולה בין מוזיקאים ישראלים וטורקים, וגם היום אני נוסע לטורקיה. ההשפעה היא כמובן שבתקופות הקשות והלא נעימות אתה מרגיש לא נעים כשאתה יוצא לכיכר המרכזית באיסטנבול ורואה, למשל, הפגנה עם דגלי נאצים, או שריפה של דגל ישראל. כמובן שאני ארגיש גרוע במצב כזה, אבל בדרך כלל, לאורך השנים, קיבלו אותי שם בחום, ידעו שאני ישראלי, התראיינתי במדיה, אמרתי שאני ישראלי בפרסומים של ההופעות, לא הסתרתי את זה אף פעם ולא הגעתי למצב שאני צריך להסתיר את זה".

חוץ מפעם אחת, כשהופעת בוועידת מדינות האיסלאם...

"נכון... הופעתי שם במסגרת תזמורת 'טקפן' שהיא תזמורת מאוד מיוחדת שמקרבת בין תרבויות ומשתתפים בה אמנים מ-23 מדינות. שם היה לי המזל לנגן עם חבר'ה מסוריה, ירדן, מצרים, אירן, והם שמים בדרך כלל דגלים של כל המדינות כשהם מופיעים, אבל באותה ועידה בא אלי מנהל הבמה של התזמורת ואמר לי, 'תשמע, ינון, היום אנחנו לא שמים את דגל ישראל. יש פה שייחים, יש פה כל מיני אנשים, היום אין דגל ישראל...'.

"אמרתי לו בצחוק שאם אין דגל אני לא מנגן, אבל שיתפתי פעולה והבנתי את הדבר הזה. לפעמים אני בעצמי שואל את עצמי איך ניגנתי שם עם הרכב שהוא הרכב ייצוגי של משרד התרבות הטורקי בסיטואציה שהיא קצת מוטרפת כזאת, אבל עובדה שהם קיבלו אותי".

איפה תפס אותך המשט?

"חזרתי מטורקיה שלושה ימים לפני אירועי המשט. הייתי בשלוש הופעות בטורקיה וחזרתי לארץ כשאשתי והילד נשארו עדיין בטורקיה, כי הייתי אמור להמשיך מפה לאירופה. שלושה ימים לפני אירועי המשט הייתה לי הופעה גדולה. צריך להבין שאיסטנבול 2010 הייתה בירת התרבות של אירופה. הוציאו שם לאור הרבה מאוד פרויקטים תרבותיים ואמנותיים שקשורים לאיסטנבול, ואני עשיתי פרויקט של הופעה עם עשרה מוזיקאים גדולים שהמשותף לכולם הוא שכולם עברו או גרו או עבדו באיסטנבול בתקופות מסוימות, וכולם הושפעו מהמוזיקה הטורקית. עשינו את ההופעה הזאת בבית כנסת באיסטנבול ומיד אחרי זה חזרתי, ומיד לאחר מכן זה קרה".

ושום דבר לא השתנה שם ביחס שאתה מקבל ממוזיקאים, או מחברים שרכשת שם בשמונה השנים האחרונות?
"לא. יש לי שם הרכב, יש אנשים שונים שאני משתף איתם פעולה, ולא קרה כלום בקשרים עם המוזיקאים שאני עובד איתם. לא דיברתי עם כולם באותו זמן, אבל בעבר היו כבר מקרים, לא הרבה אמנם, שגם קולגות שלי באו והתלוננו על המדיניות שלנו, ואני הייתי צריך להתמודד ולענות. כמובן שבדרך כלל השתדלתי להסביר ולהגן על האינטרסים של המדינה, ולנסות להסביר את ההיסטוריה, אבל אני לא פוליטיקאי ולא דיפלומט, אז השתדלתי להימנע מעימותים כאלה".

ונכון לעכשיו אתה יכול לחזור לטורקיה ולהמשיך לעבוד?

"כרגע כן. לא בטוח שאני יכול להופיע בכל מקום, אבל כרגע מתוכננות לי שם הופעות בנובמבר ועד עכשיו לא הודיעו לי על שינוי כלשהו".

מהנדסת טורקיה שרה פיוט יהודי

"הידיעה הראשונה, מבולבלת מתוחה/ מה יקרה, לאן נלך. מה יקרה לאן נלך?/ ההיסטוריה רק חוזרת, היא אומרת/ ההיסטוריה רק חוזרת"   ("תנשמי")

כאמור, במהלך שנותיו בטורקיה הכיר מועלם את  אשתו, דילק, ששרה אף היא באלבום החדש, שילוב מרגש בין טורקיה לא יהודייה לבין הפיוט היהודי "אנא בחסדך". גם את השיר שהעניק לאלבום את שמו, "תנשמי", כתב כאמור מועלם לאשתו, כסוג של מחווה על המסע המשותף הלא קל שעשו שניהם עם כל הקשיים הכרוכים בנישואים שכופים על אחד מבני הזוג לוותר על המקום בו נולד וגדל. לשניים בן משותף הנושא את השם ז'אן ראסט.
"ז'אן בטורקית זה 'נשמה'", מספר מועלם, "ו'ראסט' זה אחד מאבות המקאם המזרחיים, וזה גם שם האנסמבל שלי וגם שמו של בני. באלבום יש גם קטע הנקרא 'ראסט' אותו הלחנתי עבור בני כשעוד היה בבטן.

"הקשר ביני ובין אשתי התפתח מאוד מהר. משני אנשים עצמאיים שחיים בדירות נפרדות בשני חלקים שונים של העיר עברנו לגור ביחד, מהר מאוד היא נכנסה להיריון, וזה נחמד שדברים קורים מהר, אבל לפעמים זה מעבר ליכולת שלנו ועל זה מדבר השיר. על שתי נשמות תועות שמהלכות באטמוספרה, בואי נקרא לזה היקום, ואני אומר לה, אבל גם לעצמי, 'תנשמי, תנשמי, תקחי חזק אל הריאות, הוא גדל שם בתוכך, עושה שם נפלאות'."

את שירתה של דילק, מהנדסת ומנהלת פרויקטים במקצועה, שמע מועלם לראשונה כשערכו את מסיבת החתונה שלהם בארץ ושרו יחד שיר טורקי שיש בו את המילה מועלם, שהיא גם שם המשפחה שלהם וגם "מורה" בערבית. לאחר השירה המשותפת הראשונה הציע לה מועלם לשיר איתו שיר שהלחין למילותיו של משורר טורקי, וכן את הפיוט ששרה באלבומו, "אנא בחסדך".

"אני אוהב לעשות דברים שהם שונים ובדרך כלל גם יותר קשים", אומר מועלם. "לא יודע איך אני מגיע תמיד למקום הזה. הרי כל הנסיעה הזאת, ולהתחתן עם אישה טורקיה, אני איכשהו תמיד הולך לדרכים קשות, אין מה לעשות, זה עניין של אופי.

"את הפיוט 'אנא בחסדך' של אשר מזרחי הכיר לי פייטן בשם רוני איש-רן שהופיע איתי בהופעה של מוזיקה יהודית באיסטנבול. הופעה עם נגנים טורקים ויהודים שהייתה מוקדשת למוזיקה יהודית לסוגיה, פיוט, כלייזמר, יידיש, היה שם הכל, והוא הכיר לי את הפיוט הזה שביצענו בהופעה הזאת. מאוד אהבתי אותו, והצעתי לדילק לשיר איתי קצת, לעשות איתי קול שני. בהתחלה היא כמובן אמרה, 'מה אתה מדבר', אבל כשנכנסנו לאולפן וניסינו, זה עבד".
בימים אלה יוצא, כאמור, אלבומו החמישי של מועלם, "תנשמי", בהפצת "האוזן השלישית", כשנה לאחר שחזרו מועלם, דילק ובנם לארץ. כעת, לאחר שיוצא האלבום החדש בהפצה מסודרת, ייצאו גם אלבומיו הקודמים של מועלם בארץ.

"היו כל מיני דברים שהשפיעו על ההחלטה שלי, אבל הדבר העיקרי שגרם לי לחזור זה שהילד שלי נולד. אני חושב שזה מה שגרם לי לרצות לחזור לשורשים, למוכר, ולגדל אותו בארץ".

מה שמכתיב תקופה פחות קלה לאשתך מן הסתם

"עוברת עליה תקופה קשה יותר ממה שאני עברתי, כי אני נסעתי כרווק, עם תחום התעניינות מסוים, המוזיקה, ולה זה יותר קשה. אבל אנחנו פה כבר שנה, ואני מנסה להשתלב פה מחדש כמוזיקאי, לעשות את הפרויקטים שלי, לנגן עם אמנים אחרים ולעשות דברים נוספים".

בשבת הקרובה ישיק מועלם ב"צוותא" את אלבומו החדש במסגרת פסטיבל העוד, עם אנסמבל נגנים הכולל את: ינון מועלם – כלי הקשה ושירה, יניב רבה – עוד, רועי פרידמן – כלי הקשה, הראל שחל – קלרנית וסקסופון, יענקלה סגל – בס וגיטרה אקוסטית. אמנים אורחים: הדס פל ירדן – שירה, דילק מועלם – שירה, אבירן בן נעים – חצוצרה, ארנון דה-בוטון – טרומבון (שני האחרונים הם אנשי תזמורת "מארש דונדורמה" שביצעה באלבומה הלפני אחרון קטע שהלחין מועלם).

המופע של ינון מועלם יתקיים בשבת, 28 באוגוסט 2010 ב-21:00 בצוותא תל-אביב, במסגרת "פסטיבל העוד של תל-אביב".