אווירה קברטית

"יומנים שבועות וזיכרונות שנודדים בראש של אדם שלא מסוגל להזיז שום חלק בגוף שלו. בדרכו למשפט על חייו הוא פוגש את אלי הגורל והם מבשרים לו שגברת המזל שעמדה לצידו הפנתה לו את גבה, והאלוהים שאליו הוא נהג להתפלל כבר לא מקשיב לתפילותיו". (מתוך ספר האלבום של אורן ברזילי)

הנה המתנה שחיפשתם לחג. זה נראה כל כך כמו מתנה לחג שפשוט כואב הלב לפתוח את האריזה הכל כך יפה ומושקעת של SORROW DEMONS JOY BLIZZARDS ( "שדים של עצב, סופות של אושר"), ספר האלבום החדש של אורן ברזילי, איש להקת "מופע הארנבות של דוקטור קספר", שיוצא סוף סוף לדרכו העצמאית, אחרי בישול לא קצר במייספייסים למיניהם, ובהופעות ביתיות.

אין דרך להתייחס לאלבום הזה, שהוא, כאמור, גם ספר, בלי להתייחס לסיפור שכבר נשחק עד דק על המחלה ששיתקה את גופו של ברזילי למשך שנה. לפני כשנה ראיתי אותו ואת חבריו ל"מופע הארנבות" מופיעים ברידינג 3, שנים רבות אחרי ההופעות שלהם שראיתי בתקופת "רוקסן".

מעבר לכיף הרגיל, שהוא בלתי רגיל בעליל, בהופעות שלהם, נעתקה הנשימה מהעוצמות שיצאו מברזילי, על רקע מה שהטעין אותו אחרי אותה מחלה. בשלב מסוים נדמה היה לי שעל הבמה מולי עומד שילוב בין פרנקנפורטר מ"מופע הקולנוע של רוקי", אנתוני קידיס, הסולן של ה"רד הוט צ'ילי פפרז" וג'ים מוריסון, חשוף בפלג גופו העליון, יורק מונולוג מצמרר שממנו אני זוכרת בעיקר את האחות השמנה שמזריקה לו מורפיום, את התחושה הקברטית האמיתית שעמדה שם ואת התנועות הסקסיות שיצאו ממנו על הבמה.

משם רצתי למייספייס לשמוע מספר סקיצות לשירים שיהפכו לחלק מאותו ספר אלבום חדש שיוצא עכשיו, ובמשך חודש בערך הם כיכבו בסלון שלי. שירים מופלאים באנגלית, בקולו הגבוה והמיוחד של ברזילי שיודע לשחק, להתמסר, להיקרע, ליפול ולהתרומם, באותה אווירה קברטית שזכרתי מההופעה הבימתית, מופקים באיפוק של מי שיודע את העבודה ולא צריך להרשים ביכולותיו לאורך כל תו בשיר.

"זה הסיפור שלי/ סיפור שנכתב בדם" היא שורה שיכולה להיחשב דרמטית בכל מצב אחר, אבל על השירים האלה שומעים טוב טוב את הדם שבעזרתו ובגללו נכתבו, והנה עכשיו ניתנת לי סוף סוף ההזדמנות להישפך בפומבי על החוויה הממסטלת שנקראת אורן ברזילי שלא יורדת לי מהמערכת.

"שום דבר שעין חיצונית יכולה לראות "

we all know why you came here for pride keeps you blind/ and lady luck has blown her wind to the other side"      ( the saddest man alive , מילים ולחן: אורן ברזילי)

 האלבום השלם, מובא, כאמור, בפורמט של ספר אלבום ובו קולאז'ים הכוללים תמונות של ברזילי, טפסי שחרור מבתי חולים, ציורים, גזרי עיתונים וקטעי טקסטים שכתב בעברית על אותה שנה מטורפת שעברה עליו המלווים את מילות השירים באנגלית ומשלימים את התמונה. על ההפקה המוזיקלית – אם כבר מדברים על להשלים את התמונה – אחראי תמיר מוסקט, אחד מהמפיקים המוזיקליים הישראלים המוצלחים ביותר בשנים האחרונות.

"לפני שנתיים וחצי כבר, עשינו שיר אחד, תמיר ואני", מספר ברזילי, "ואז חליתי, וכל האלבום הזה הוא סך כל השבועות והיומנים והזיכרונות שעוברים בראש של אדם שלא יכול להזיז שום חלק בגוף שלו, אבל פחות במובן של רחמים עצמיים אלא יותר מושפע מתרבות רוסית. זאת אומרת, עטוף בקצת ציניות, קצת הומור, המון בצבעים, גם בהפקה המוזיקלית וגם בטקסטים וגם בכתיבה. היה לי גם חשוב לעטוף את הדיסק הזה בצורת ספר ולתת איזה שהוא פן ויזואלי וציורי לכל מה שהתכוונתי".

מה בעצם לוקח אותך לתרבות רוסית? זה משהו מהבית?

"המשפחה שלי ממש לא מרוסיה אבל אני מאוד אוהב אמנים רוסים. אני אוהב ויסוצקי, גוגול, אני קורא קצת, שומע קצת, רואה קצת, בלוגים, כל מיני דברים. מאוד אוהב קעקועים מהכלא הרוסי, זאת אובססיה חדשה שלי לחפש צילומי קעקועים מהכלא הרוסי. זה עם מדהים ותרבות מדהימה".

שמה מאפיין אותה מבחינתך?

"מבחינתי בתור מעריץ, כי אני לא חושב שאני יכול לנתח אותה, זה העטיפה הכל כך צבעונית והומוריסטית עם תוכן כל כך קשה. הקונטרסטים. הצבעוניות וההומור עם המסר הכל כך קשה וכבד".

זה משהו שנחשפת אליו דרך המחלה שעברת? משהו שעזר להתמודד עם מה שעובר עליך?

"נחשפתי לזה דרך הזמן הפנוי שהיה לי..."

על איזו מחלה בדיוק מדובר שהצליחה לשתק אותך למשך שנה?

"זה סינדרום שקוראים לו 'גיליאן בארה', מצב שבו הנוגדנים שאמורים להגן עליך בגוף תוקפים את הגוף. זה מתחיל בדרך כלל מאיזשהו צינון או משהו שמפעיל את הנוגדנים. במהלך של חמישה, שישה ימים, זה הפך אותי משותק מכף רגל ועד ראש. אני חושב שכתבתי על זה הכל. אני חייב להודות שאני לא ממש זוכר, די הדחקתי את זה".

ובכל זאת אתה חי את זה דרך האלבום החדש

"כן. אני משתדל לחשוב על זה אך ורק בהופעות. אחד לאחד. זו האמת לאמיתה".

כמה זמן היום אתה אחרי זה? עכשיו הכל תקין?

"אני שנה וחצי אחרי המחלה, ולא ממש הכל תקין, אבל אלה צלקות שאי אפשר לראות. שום דבר שעין חיצונית יכולה לראות".

 
הופעות בית

I got one broken heart and/ I got two eyes to watch it bleed/ I got three guitars and/ I got four strings to make it ring/…I got five reasons why/ I shouldn’t leave my bed today/ I got six ways to choose from/ which one will be my way/ dear mother please help me/ because I got no room to spare in this hateful heart/ and its getting dark and dark" ( "dear mother" , מילים ולחן: אורן ברזילי)

על רקע כל התהליך הזה שעבר ברזילי עברה גם להקת האם שלו, "מופע הארנבות של דוקטור קספר", תהליך מדהים לכשעצמו, כששבה להופיע ולהוציא אלבומים לאחר קרוב ל-14 שנות שתיקה. החלק המדהים בסיפור הוא שהקספרים, שהמוזיקה שלהם נשמעת, לטעמי, כמו קפסולת הנעורים האולטימטיבית, כובשים את קהל הטינייג'רים החדש, ולא את שוחרי הנוסטלגיה שבאים להיזכר בנעוריהם האבודים. כמה חודשים לאחר שהתחיל ברזילי בתהליך השיקום, הוציאה הלהקה את אלבומה החדש "סוף לא טוב" (2009) ויצאה בהופעות שבעקבות האלבום. במקביל, ליווה ברזילי את צאת השירים שלו בפורמט של הופעות בית שערך בביתו שלו.

"הופעות הבית זה פורמט שהתחלתי איתו לפני תשעה חודשים, לאו דווקא במובן הגימיקי של המילה, אלא יותר ניסיתי להמציא פורמט להופעה שמשלב תיאטרון, מונולוגים, יצירות שעשיתי, משהו חדש. זה קורה אצלי בבית, ועכשיו זה עבר לסוזן דלל. בהופעה הזאת אני מספר את הסיפור שלי, מקריא אמנים, כמובן שר את השירים. ההופעה מבוססת על הפורמט הקלאסי של מופעי השאנסון הישנים, עם המון סיפורים, תפאורה שעשיתי, הקראת שירה, שר את השירים, כשאני נמצא שם עם לפטופ ועם גיטרה קלאסית".

אורן ברזילי,  SORROW DEMONS JOY BLIZZARDS(עצמאי)
ההופעה הקרובה של אורן ברזילי תתקיים ביום שלישי, 15 בספטמבר 2010 ב-20:30 במרכז סוזן דלל בתל-אביב. את מופעי הבית, אגב, תוכלו להמשיך ולרכוש היישר אל ביתכם שלכם דרך הלינק הבא:
orenshows@gmail.com