מוזיקה - דור לדור יביע אומר

קונצרט מיוחד בחג המוזיקה הישראלי הנפתח היום יוקדש לקשר בין אמן צעיר למוזיקה הנכתבת בארצו

היידן, ברהמס ו..מלחין ישראלי

לא פחות מ-16 נערים ונערות משתתפים בתכנית חדשה שיזם איגוד הקומפוזיטורים ואת פירות הביכורים שלה נראה ונשמע בחג המוזיקה הישראלית בקונצרט שיתקיים השבוע במוזיאון תל אביב.

הקשר בין אמן צעיר לבין המוזיקה הנכתבת בארץ בה הוא גדל, הוא תחום רגיש ומורכב שכבר לאורך שנים רבות אינו זוכה להתייחסות מספקת. מהי תמונת המצב? מורים בקונסרבטוריונים למוזיקה אמורים לתת לתלמידיהם כלים להיות נגנים חובבים או מקצועיים. המורה לרוב יודע מה צריך ללמד ומיטיב להכיר את הרפרטואר העומד לרשותו. במקרים לא מעטים המורה עצמו מחבר מוזיקה שתשמש אותו ובעיקר את תלמידיו כאמצעי לשיפור השליטה בכלי. אלו יצירות לנגן? זה כבר לא תלוי בקונסרבטוריון אלא במוזיקאי הצעיר עצמו.

ואולם לאורך תולדות החינוך המוזיקלי ומפעלי החינוך השונים, השתלמויות, מבחנים לקבלת מלגות ודומיהם, בוחנים שמו לב שמדי פעם נגן צעיר משמיע תכנית שלמה ברמה אחת ואת היצירה הישראלית, שהיא לעתים קרובות יצירת חובה לאמנים ישראלים, ברמה אחרת, גבוהה יותר.

לדברי קוסטין קנליס מנהל הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב ולמעשה הרוח החיה במיזם החדש, "מפריע לי שישראלי מציג תכנית רסיטל ואומר למשל, אני אנגן יצירות של היידן, ברהמס, דביסי ומלחין ישראלי. משל לישראלי אין זהות אישית אלא הוא חלק מקולקטיב. יתרה מכך, התחושה היא שהנגינה נעשית כמס שפתיים, כסרח שאין איש רוצה בו באמת. מעולם לא שמעתי שצעיר הניגש לבחינה יאמר יש לי יצירה אוסטרית, יצירה גרמנית, יצירה רוסית ויצירה של חיים פרמונט..

"אנחנו בקונסרבטוריונים מלמדים מוזיקה שחוברה במשך מאתיים שנים באירופה. זהו רוב הרפרטואר. לכן קיבלתי בשמחה ובסיפוק את היוזמה החדשה של איגוד הקומפוזיטורים, שבני נוער ינגנו יצירות של מלחינים ישראלים. חשוב להדגיש שאין מדובר כאן ביצירות לימודיות שחושבות על ילד מתרגל, אלא יצירות לכל דבר, כשהשיקול היחיד המכריע בהתאמה שבין הנגן ליצירה הוא רמת הקושי".

סקספוני-קריית-אונו01.jpg

במרכז - מיכאל גורודצקי המורה והמדריך של ההרכב.
משמאל לימין: תמר זנגר, אלון פרבר (מורה), גל גוייטין, מתן צפריר, שירה בייסקי. (תמונת יח"צ)

התלמידים מתחברים לעולם המוזיקלי של המלחין

גיא פדר, מנהל קונסרבטוריון קריית אונו, מספר על החוויה החדשה שעוברת על רביעיית נגני הסקסופון שלו שינגנו בקונצרט רביעייה של עמוס אלקנה. "הם מגיעים לחזרה הראשונה עם מטען הידע שלהם ומבקשים ביצירה את מה שהם מכירים, מלודיה קצרה או קו כזה או אחר, משהו שאפשר לשרוק בסוף הנגינה ולא מוצאים. זה כמובן יכול לעורר אנטגוניזם, התנגדות, הסתייגות... אבל תוך כדי חזרות הם מתחברים לעולם המוזיקלי של המלחין ומרגישים במקום מנגינה, עוצמות, מקצבים, גוונים ופתאום נוצר החיבור".

אתה מזדהה עם מוזיקאים שטוענים שהקשר בין נגנים ובין מלחין שחיים באותה סביבה, באותה ארץ, משפיע על הנגינה?

"כן, אבל הסיבה אינה בהכרח סיבה מוזיקלית. אפילו כאשר יש מרווח גילי – ויש מרווח כזה – בין הנגן הצעיר לבין המלחין, יש קרבה סביבתית, שפה, תרבות, חשיפה לאותם רעשים, מראות, אורחות חיים ציבוריים. כלומר הקשר המשפיע על היוצר ועל הנגנים אינו תלוי אמנות הוא תלוי תרבות".

מה משך את המורים לשתף פעולה עם התכנית החדשנית?

"צריך לומר שההשתתפות לא נכפתה על איש. ההשתתפות היא וולונטרית, כך מי שהדברים לא נראו לו או לה, לא אולץ להשתתף. מנגד, יש הרואים את הארץ המובטחת. לתת לנער או לנערה או לקבוצה להופיע בקונצרט חגיגי על במת מוזיאון תל אביב במסגרת פתוחה וחשופה לכל, באירוע פסטיבלי נחשב כמו חג המוזיקה הישראלית, למעשה הפסטיבל החשוב ביותר ליוצרי המוזיקה בישראל, אינה ענין שמקלים בו ראש. האתגר הזה תרם גם למי שנטיית ליבם היא ממילא אל החדש ואל הבלתי מוכר".

יוצר, יצירה, עם

כשקוסטין קנליס נשאל כמה זמן התכוננו התלמידים לקונצרט הוא עונה: "זה מעניין. את התווים קבלנו למעשה לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת. אחר כך התלמידים והמורים יצאו לחופשה, כך שזמן ההכנה לפני החופשה היה קצר. מאז ששבנו לעבוד, נכנסנו למתח עבודה של לפני הופעה וגם זה עושה את שלו. אני יכול להעיד שההשקעה של הצעירים ביצירות שלמדו הביאה אותם תוך חודשיים "ברוטו" לרמת נגינה שבדרך כלל מושגת במחצית השנייה של שנת הלימודים. אלו כמובן עם הערכים המוספים של אתגר הופעתי שכזה".

התכנית עשירה ומגוונת...

"נכון ולא רק עשירה, מספר היצירות שהגיעו הוא כה גדול שכבר הוחלט על קונצרט נוסף באותו מקום שיתקיים בעוד כשלושה חדשים ובו תיכללנה כל היצירות שלא נמצא להן מקום בקונצרט הקרוב".

עודד-שני-דור-01.jpg

עודד שני דור (תמונת יח"צ)

עודד שנֵי דוֹר, בן ה-15, תלמיד בבית הספר התיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין, לומד קלרנית בהדרכתה של שרה אלבז, ינגן בקונצרט המיוחד יחד עם הפסנתרן משה משה את "פּסַנתררינֶט" שחיבר המלחין אבנר חנני. "קיבלנו הנחייה אחת", אומר חנני, "להתחשב בעובדה שמדובר בנגנים צעירים. כמובן שהיצירות מיועדות לכל נגן, אבל הייתה מחשבה פדגוגית בכל זאת, לפחות אצלי, בכתיבה".

עודד הקלרניתן ואבנר המלחין לא נפגשו בחזרות למרות שאבנר מלמד ב"תלמה ילין". עודד שני דור כבר מנגן שש שנים בכלי ומוצא ביצירה קווים מאוד נעימים. הוא עצמו מנגן בדרך כלל את הרפרטואר הקלאסי המובהק: "ניגנתי כבר יצירות של ובר ושומן, עדיין לא מוצרט וברהמס, זה יבוא בהמשך. היצירה של אבנר היא לדעתי נגישה גם למאזינים. אני אוהב גם יצירות חדשות ומאתגרות של מלחינים כמו בריו, שהן אולי פחות מושכות קהל. אבל כאן הכתיבה מאוד נוחה לי וגם לפסנתרן". " ג'אז לא מושך אותי," הוא מוסיף ועונה לשאלה בעניין אהבותיו המוזיקליות, אבל הוא ישמח לנגן את היבבה הג'אזית הפותחת את "רפסודיה בכחול" של גרשווין.

ביום שלישי הקרוב ייפגשו כולם, 16 נגנים צעירים מתל אביב, ירושלים וקרית אונו, שמונת המלחינים, 11 המורים (בתכניית הקונצרט מופיע ליד שמו של כל נגן גם שם המורה שלו). מישהו יצק כאן את הגשר החשוב בין יוצר יצירה והעם שבתוכו הוא פועל. קונצרט אידאלי לפתוח בו את השנה החדשה.

הקונצרט "דור לדור יביע אומר" יתקיים ביום שלישי, 14 בספטמבר 2010 ב-13:00 במוזיאון תל-אביב לאמנות.