ערן רייס עשה כל מיני דברים בעולם המוזיקה עד שהחליט להוציא תקליט משלו, לפני כשנה בערך - דיסק שמגיש רף גבוה של טקסטים ולחנים בהפקה אקוסטית מינימלית (ואתם מוזמנים לבדוק את זה בקישור שלמטה) . לקראת גיחה נדירה שלו להופעה בתל-אביב הוא מספר לטל גורדון על גלגוליו ככותב שירים וכסוחר בספרים עתיקים.
הזן האקוסטי הלירי
זה התחיל מכמה שירים שתפסו את האוזן של העורכת שלנו, ועשו לה ממש טוב. את השירים היא שמעה דרך דף הורדות חוקי של ווינט (שתמצאו לו קישור למטה) ודרך ההסתקרנות הפרטית שלה התוודעתי גם אני לשם ערן רייס ושמעתי את הדיסק המלא שהוציא לפני כשנה.
המופע שיערוך ב- 4 בינואר בהייניקן הבימה תל-אביב נתן את התירוץ הסופי לשיחת ההכרות איתו, ובה התגלה שרייס (40), התחיל את דרכו כבר בסוף שנות השמונים, בהן עבד כטכנאי הקלטות באולפני די.בי., המשיך בחברות בלהקת "אפור גשום"` בגלגולה השני, ובעבודה רבת שנים ב"אוזן השלישית", שבה היה אחראי רפרטוארי על תכני ספריית הוידאו ושותף בכמה הפקות של האוזן, ביניהן הפקת האיחוד של "ז`אן קונפליקט".
בין לבין הלחין רייס מספר שירים לאלבומה האחרון של איגי וקסמן ("צופה בך" ו"איש קטן למטה"), ובשנים האחרונות החליט להתמקד בהופעות והקלטות החומרים האישיים שלו.
האלבום שהוציא לפני כשנה, "דק", נכתב כולו על ידי רייס, מלבד ביצוע מחודש לשיר "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" של מאיר אריאל, ומוגש כולו, מהשיר הראשון ועד האחרון בליווי גיטרה בלבד, מה שמסתדר יפה עם השירים ששייכים במהותם לזן האקוסטי והלירי.
"בעקבות גילי המתקדם, אמרתי חלאס"
"`לפני שהכרתי אותה הייתה כל פגישה עם אשה מאבק עצום בתוכי בין הערגה לחום לבין זרות קשה.
איתה באופן מפחיד ונפלא צללתי ללא מעצור, דילגנו על כל גינוני הגישוש למקורות הריגוש, מעבר לנקודת האל חזור" ("הבלדה על גבי ונילי")
- אז בעצם הסתובבת כל השנים האלה סביב הדברים שאתה אוהב לעשות אבל רק בשנים האחרונות החלטת לשים גז בעצמך
"אני כותב מילים ומנגינות מאז שהייתי בן עשרה, אבל רק לפני חמש שנים, בפעם הראשונה, בעקבות גילי המתקדם, אמרתי חלאס, זה פחות או יותר עכשיו או אף פעם,... הרבה שנים התלבטתי בחוסר הבטחון, ובתחושה שאולי זה לא מספיק טוב, או את מי בכלל זה יכול לעניין חוץ מאת עצמי. כשהחלטתי להתחיל, קבעתי לעצמי הופעה בגדה השמאלית, לקחתי גיטרה, והלכתי להופיע. כשהלכתי להופעה הזאת לא הייתי בטוח שתהיה גם הופעה שנייה, אבל אחריה הרגשתי שאני אוהב את זה, רוצה את זה, והולך עם זה".
- כשאתה אומר הגדה השמאלית מצטיירת אצלי זיקה למוזיקה אלטרנטיבית, ולא למשהו אקוסטי ורך
כמו שאתה עושה.
"אז מסתבר שזה מאוד אלטרנטיבי היום להופיע עם גיטרה ולשיר שירים... אנשים מפורסמים עושים את זה במסגרת מופעים אינטימיים, אבל כשהם לא מפורסמים, מסתבר שזה הפך למשהו שנשמע פתאום לא שייך ברדיו הממוסד, נניח. זה נשמע פתאום בסיסי, לעומת כל הפקות הרדיו".
"אני כותב על דברים שביני לבין עצמי וביני לבין העולם"
"אנחנו בדרך לגן עדן וכל עכבה לטובה, אם לא נחוש על בשרנו סבל איך נדע מה בין שיעבוד לגאולה?
אנחנו בדרך לגן עדן והדרך חתחתים, ולנו לא נותר אלא ללכת בה, שוטים, שותתים" ("בדרך לגן עדן")
- ובכל זאת, איך היית מגדיר את המוזיקה שאתה עושה?
"אני חושב שזה משתייך למסורת של singer song writer. אדם שכותב שירים, שר ומנגן אותם בעצמו על הבמה. בין אם אלה השנסוניירים הצרפתים, כותבי שירים אמריקאיים כמו דילן, או יוצרים מדרום אמריקה, מדובר על אדם שהכוח שלו הוא בשיר ובביצוע, פחות בעיבוד, בהפקה ובפירוטכניקה.
אני כותב על דברים שהם ביני לבין עצמי, וביני לבין העולם. יש לי צורך להעלות ולחשוף מעל פני השטח דברים שאין להם ביטוי בתקשורת היומיומית שלי עם אנשים, דברים שאנשים לא יראו עלי ולא יקלטו אותם מתוך דיאלוג איתי. אני יכול לדבר עם מישהו שעה, אבל אני לא אפתח איתו דיבור על דקויות שאני מרגיש, וכשאני כותב ושר אני כן מצליח להעלות את הדיאלוג הזה לתוך דיסק, ולהגיד דברים שזאת הדרך היותר מתקבלת על הדעת בשבילי להגיד אותם".
- העשייה המוזיקלית המאוד אינטימית ואקוסטית שלך היא בחירה מוזיקלית מודעת או פועל יוצא של תקציב?
"גם וגם. יש לי אהבה לזה, תמיד הרגשתי שייך לזרם הזה, אבל זו גם החלטה שנבעה מכך שכבר הקמתי ופירקתי אי אלה להקות בחיי, וידעתי שלהיכנס לחזרות עם נגנים ולגבש קונספציה – רוב הסיכויים שזה יתמוטט, או שזה יקרה כשאני אצא לפנסיה. אז החלטתי לחזור לבסיס, ואחר כך נוסיף דברים. אני מקוה להתחיל את התהליך בקרוב ולגבש הרכב יותר גדול".
"אין מספיק אומץ בדיסקים ישראליים חדשים"
"בטלוויזיה שוב פיגוע וגזרות והתקוות מנופצות, פוצעות רגלנו היחפה. כבר לא יוצאים לרחובות, לא מאמינים להבטחות, תרבות של שקר ושנאה" ("המטוטלת")
מלבד האחריות על הכתיבה, הנגינה והביצוע באלבום שהוציא, גם את עטיפת הדיסק עיצב רייס בעצמו, ואם תרצו להזמין הופעה שלו, תוכלו לעשות גם את זה ישירות דרכו... בחמש השנים האחרונות הוא מופיע בתדירות של פעם בחודשיים שלושה בקיבוצים, מושבים, פאבים, בארים, וגם בהתכנסויות פרטיות אליהן מזמינים אותו.
"אני קובע לעצמי בשלב זה את ההופעות. אני המפיקה, אשת יחסי הציבור, מנהל ההצגה והנהג... אני מתאים את עצמי ליכולת הקליטה של הקהל, כי מדובר בחומרים חדשים, אבל תמיד יש גם קאוורים. אני כל הזמן חוקר וחופר בתולדות הזמר העברי על כל סוגיו ומחפש פנינים, שירים שממש יגעו בי, ומבצע אותם בהופעות. שרתי כבר את `שיר בין ערביים` של שלמה יידוב, או את `את תלכי בשדה` ששרה חוה אלברשטיין, יש שיר נפלא של אריק לביא שנקרא `אילומיניישן` שעשיתי בהופעות".
- זה מקרי שכל השירים שציינת שייכים לעבר המוזיקלי הרחוק?
"אני מעדיף לשמוע מוזיקה ישראלית על פני כל דבר אחר. אני מאד מחובר לשפה ולמילים ולמקום הזה, אבל אני מאוד מתקשה למצוא דיסקים ישראליים חדשים שאני רוצה לקנות בחנות. אני מרגיש שאין מספיק אומץ בדרך שבה אנשים אומרים דברים או עושים את הדיסקים שלהם. יש הרבה קריצה לאיך זה יישמע ומה יגידו, ואני מרגיש איכשהו שהמציאות פה יוצאת הרבה יותר חזקה מהאמנות שבאה להתייחס אליה".
"כשמתבגרים ההורמונים פחות דופקים את הראש"
"אילו היה האריה שלי שבע הייתי מרגיש בטוח ומוגן, ובמקום זאת אני שומר עליו בזוית העין, חרד לגורלו כל הזמן... ולא אחליף אותו, לא באריה מנצח בריא ושבע, טורף אכזרי, כי הליש שלי שבטנו מצולקת הוא כבר חלק בלתי נפרד מלבי" ("ליש")
- אתה מרגיש שעניין הגיל יכול להגביל אותך באיזשהי צורה?
"לא. אני חושב שיש איזה טעות בסיסית בתרבות שאנחנו חיים בה ובתרבות הרוק בפרט, שטוענת שצריך להיות צעיר כדי להצליח. אני דווקא מרגיש שככל שאדם מתבגר, יש לו יכולת להגיד דברים מורכבים, יש לו יותר אומץ, ההורמונים פחות דופקים את הראש".
- חלומות גדולים?
"אני בהחלט רוצה לזכות להכרה, רוצה שהשירים יגיעו לקהל רחב של אנשים, גם כדי לקבל את הפידבק, את הגל של האהבה בחזרה, וגם מבחינת האפשרויות שזה יכול לפתוח לי כדי לעבוד בצורה יותר נינוחה ויותר לעומק."
- וממה אתה מתפרנס?
"אני סוחר בספרים נדירים ועתיקים ובפריטי אספנות. קונה ומוכר חפצים מהבוידם. זה התחיל מזה שהייתי מחטט בזבל של תל אביב, רואה ערימות שזרקו לרחוב ומרגיש שזה מעניין ומרתק, זה פיסות חיים וזה לא ראוי להיות בזבל. ידעתי שיום אחד אני אמצא את הפן הכלכלי של זה ואתעסק בזה כפרנסה, ובסוף זה באמת קרה."
03/01/2005
:תאריך יצירה
|