יורם רותם עורך ומגיש מופע לרגל 100 שנים לקיבוץ במסגרת פסטיבל "מוזות בסוכות" בשוהם. שיחה
פסקול לחיים שלנו בארץ
בחול המועד סוכות יוכלו חובבי הזמר העברי לדורותיו לחגוג במסע נוסטלגי אל ימי הגורן, הרפת והלינה המשותפת: "ים השיבולים", "היו לילות", "שם הרי גולן", "אגדת דשא" ומטעמי געגוע אחרים שיבוצעו בבכורת המופע "100 לקיבוץ" שיתארח בסוכת הקיבוץ של פסטיבל המוזות בשוהם.
המופע, הנערך במלאת 100 שנה לאם הקבוצות דגניה א' ולתנועה הקיבוצית כולה, מביא את ההווי המיוחד של הקיבוץ דרך הקלאסיקות שנכתבו ובוצעו על ידי גדולי היוצרים והמבצעים יוצאי התנועה הקיבוצית.
את הערב ערך ומנחה יורם רותם, העורך המיתולוגי של התכנית "ארבע אחרי הצהריים" ומנהל מחלקת המוזיקה בגלי צה"ל, בן קיבוץ דגניה א' ומומחה בעל מוניטין לזמר העברי. רותם גם שוזר במופע את הסיפורים העומדים מאחורי השירים שהפכו לנכסי צאן ברזל ישראליים.
איך נולד המופע?
"'100 לקיבוץ' נולד מתוך דיסק אוסף שערכתי ויצא לחנויות לפני חצי שנה בשם 'החיטה צומחת שוב'. ריכזתי שם את מיטב השירים שנכתבו על הקיבוצים או על ידי יוצאי קיבוצים. לרגל חגיגות המאה לדגניה א' ולתנועה הקיבוצית, ובגלל הקשר האישי שלי לנושא, עלתה ההחלטה להעלות מופע של שירים והסיפורים שמאחוריהם, כשהרעיון הוא ליצור פסקול לחיים שלנו בארץ, מעבר לקשר הנקודתי שלהם לקיבוץ.
"ליקטתי את המיטב של המיטב מכל הדורות, בביצועים עדכניים ורעננים של רביעיית זמרים-שחקנים חדשה – ענת סלונים וגיא ברכה שמופיעים ב'כנר על הגג' בקאמרי, יעל פנדריך-ביטון שהתגלתה ב'כוכב נולד 2' ואיתן רונן, שחקן בוגר בית צבי.
"מאה שנה לקיבוץ" (תמונת יח"צ)
"המנהל המוזיקלי הוא עדי רון והבמאי הוא עופר שפריר שגם יזם ומפיק את המופע. הבכורה ב'סוכת הקיבוץ' בפסטיבל המוזות מושלמת בשבילנו, עם העיצוב שמשחזר את ימי הגורן, וגם שרהל'ה שרון, שהייתה המורה שלי למוזיקה בבית החינוך בדגניה, תופיע שם. אחרי הפסטיבל מתוכננת לנו הופעה חגיגית בהיכל התרבות בפתח תקווה שאנחנו מאוד מצפים לה".
רותם (49), נשוי ואבא לשלושה, נולד כאמור בקיבוץ דגניה א'. ב-1980 הוצב בגלי צה"ל במסגרת השירות הצבאי, והחל לערוך יחד עם דלית עופר את התכנית "ארבע אחרי הצהריים". משנת 1999 הוא מנהל את מחלקת המוזיקה של התחנה, ועורך תכניות רבות נוספות, ביניהן "שלום לבוא שבת" ו"בילוי נעים". כיום הוא מתגורר בראש העין. "לפני 25 שנים עזבתי את הקיבוץ אבל יש לי עדיין משפחה שם ואני שומר על קשרים מעולים עם הקיבוץ", הוא מספר. "כשיצא האוסף שערכתי לפני חצי שנה חילקו אותו במתנה לכל החברים".
מה תרם הקיבוץ לזמר הישראלי?
"התנועה הקיבוצית תרמה לחברה הישראלית בכל תחומי החיים לאורך השנים, והמופע מבטא את התרומה שלה לתרבות הישראלית ולזמר העברי. השירים נותנים ביטוי להווי הקיבוצי, ורבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל. כולם מתייחסים לנוף המקומי והאנושי, ולקשר בין האדם לנוף, אבל יש גם שירי אהבה, זיכרון, חגים, דברים שקשורים לחיים בישראל בכלל, לא רק בקיבוץ".
איזה יוצרים מייצגים את הקיבוץ במופע?
"בעצם אנחנו צועדים דרך מאה שנות יצירה של היוצרים והמבצעים הגדולים שחיו בקיבוצים: מתחילים בדור הישן עם יוצרים כמו רחל המשוררת שחיה בדגניה א', דוד זהבי, המלחין הצבר הראשון שהלחין הרבה שירים ששייכים לקלאסיקה הישראלית, מתתיהו שלם מרמת יוחנן ומרדכי זעירא ממייסדי קיבוץ אפיקים. אחר כך עוברים לדור הביניים עם יוצרים כמו נעמי שמר, יורם טהרלב, נתן יונתן ונחום היימן, הדור המאוחר כמו מאיר אריאל, מתי כספי ושלום חנוך, והצעירים כמו חמי רודנר, עילי בוטנר וכרמל אקמן.
"צריך לציין שרוב היוצרים לא התפרנסו מכתיבה או הלחנה אלא עשו את זה לצד העבודה שהייתה להם בקיבוץ. דוד זהבי, למשל, היה בכלל חשמלאי, ומתתיהו שלם היה רועה צאן.
"בין השירים אני מקשר בסיפורי רקע קצרים ונחמדים, למשל על המבשלת שהביאו לנחל עוז כדי לעזור בארגון חדר האוכל והפכה לנושא השיר 'בלדה לעדה' של להקת הנחל. או על הקשר המיסטי בין נעמי שמר לרחל המשוררת שהתחיל כשנעמי התינוקת נלקחה להלוויה של רחל. נעמי הלחינה את 'שם הרי גולן' וכך פרצה את הדרך להלחנת השירים של רחל בארץ".
"לא מנסים לטשטש שום דבר"
תרומת הקיבוצים עדיין רלוונטית היום, עם השינויים שעוברים על הקיבוצים?
"לדעתי הקיבוצים עדיין שומרים על המקום שלהם. מבחינה מספרית התרומה אף פעם לא הייתה גדולה אבל יחסית הם עדיין מודל ודוגמה שכדאי ללמוד מהם.
"אני חושב שכדאי להסתכל על התרומה המתמשכת ולא רק נקודתית. הקיבוצים משתנים יחד עם התקופה וזה חלק מהצורך לא להישאר כגוף מאובן ואנאכרוניסטי אלא גוף שמתאים את עצמו לזמן ולמה שקורה מסביבו.
"מה שכן, אפשר לראות שכל השירים הראשונים נכתבו בלשון רבים, וביטאו את התפיסה של חברה שחיה בקבוצה וככל שמתקדמים בזמן – השירים הם בגוף ראשון ומבטאים את חוויית היחיד, אבל זה מאפיין את המוזיקה הישראלית באופן כללי".
אין כאן איזה אידיאליזציה של הקיבוץ?
"בכלל לא. 'ארול' של מאיר אריאל, שהוא שיר שיש בו ביקורת על חיי הקיבוץ, נכנס לאוסף, אבל במופע חתכנו אותו כי הוא ארוך מדי. 'בלדה לעוזב קיבוץ', למשל, נכנס למופע, כי הוא מבטא את היחס הלא סימפטי שהיה פעם כלפי עוזבי הקיבוץ.
"אנחנו מציירים תמונה נרחבת ולא מנסים לטשטש שום דבר. הרעיון של '100 לקיבוץ', מבחינתי, הוא לתת ביטוי לכל הפנים של הקיבוץ, גם אלה שפחות מאירות.
המופע "100 לקיבוץ" יתקיים ביום שלישי, 28 בספטמבר ב-20:00 במסגרת "פסטיבל מוזות בסוכות" ב-18:30. בגן החבל בשוהם. הכניסה לכל הפעילויות והמופעים שבגן החבל במהלך הפסטיבל – ללא תשלום! המופע יעלה גם בשבת, 2 באוקטובר ב-21:00 בהיכל התרבות פתח תקווה.