נדיבות תיאטרלית
 
את סיפור "עוץ לי גוץ לי"- המבוסס על אגדת עם גרמנית שליקטו האחים גרים וקרויה במקור "רומפלשטילצכן - רובינו מכירים.
 
בת הטוחן נישאת למלך עוץ (גם לי לא לגמרי ברור החיבור הזה למוטיב "הקוסם מארץ עוץ" שקצת בלבל בהתחלה את הקטנה שטענה שהיא "מכירה כבר את הסרט הזה אבל אצלי היה שם גם אריה") לאחר שאביה מבטיח למלך שבתו מסוגלת לטוות קש לזהב. הבת נאלצת להיעזר באישון מסתורי, שובב וקצת מרושע שטווה בעבורה את הקש לזהב בתמורה להבטחתה שאם תינשא למלך תוותר על בנם הבכור ותעביר אותו אל האישון. לימים נאלצת בת הטוחן להתמודד עם ההבטחה שהבטיחה, ומקבלת הזדמנות נוספת להשאיר ברשותה את הילד, בתנאי שתצליח לגלות את שמו הייחודי של האישון, שם שהוא "סוד כמוס במחזה".
 
את אגדת העם הזו עיבד אברהם שלונסקי ב-1965 למחזמר לילדים שאנחנו מכירים כ"עוץ לי גוץ לי". באותה שנה עלה המחזמר לראשונה בתיאטרון הקאמרי ומאז זכה לגרסאות רבות, האחרונה שבהן שוב בקאמרי, בבימויו של רוני פינקוביץ', שביחד עם צוות השחקנים שלו יוצר יופי וריגוש בימתיים ועשירים בנדיבות תיאטרלית.  הכתיבה, המוזיקה, המשחק והוויזואליה מתלכדים לכדי קונצרט בימתי אחד ארוך, לא דבר מובן מאליו בהתחשב בעובדה שההצגה שנכחנו בה הייתה השלישית באותו יום, והשחקנים שהיו אמורים להיות כבר מותשים.

 
"עוץ לי גוץ לי" (תמונת יח"צ)

לשמחתי הגדולה בחרו הבמאי והתיאטרון להשאיר גם ב-2010 את הגרסה הכתובה המקורית של שלונסקי. השפה השלונסקאית, מעבר ליופייה הנדיר ולעושרה, היא שפה שמשפטיה בנויים בצורה מוזיקלית להפליא, ותענוג גדול הוא לאפשר לילדים להכיר את הסאונד הנדיב (הנדיבות היא מוטיב שיחזור פה עוד כמה פעמים) והיפה הזה של "שפת פעם" במיטבה. לעזרתם באים גם השירים והריקודים המשלימים להפליא את התמונה, וגם אם לא, שווה הפעם לתרום מדי פעם משפט הסבר כלשהו כדי לעדכן אותם בהשתלשלות העלילה, ולא לוותר על היופי הלשוני הזה.
 
דיאלוג בין הבמה לקהל
 
השחקנים מעבירים את הטקסט בצורה נפלאה כשהם שומרים על פרייזינג ומשקל שמפיחים חיים חדשים ורלוונטיות במילים שנכתבו לפני 45 שנים, עבודה שאני מתארת לעצמי שמגיעה עליה הקרדיט גם לאסי אשד, 
מדריכת השחקנים בשפה ובדיבור האחראית על התאמת השפה.
 
ארז שפריר, מעצב התנועה, אחראי על הריקודים שמחזקים כל כך יפה את התמונות הבימתיות, וערן דינור, המעבד והמנהל המוזיקלי, טיפל באהבה גדולה ובכישרון גדול בשירים הידועים והיפהפיים שהלחין דובי זלצר. אחרי שיר הפתיחה הנפלא, ("קהל נכבד ברגע זה, מתחיל סיפור המחזה ... בוקר טווווב, בוקר טוב") יבוא "פורי-פום פה פה, פורי-פום פה פה, הו, כמה שאני יפה!" המקסים, ו"הוא ייענש, הוא ייענש, כי כל דבריו הם ש.ק.ר.!", שירים "של פעם", מורכבים ביד אמן – שוב – בנדיבות מוזיקלית גדולה, וממלאים את הבמה בהרמוניות יפהפיות. לאורך ההצגה הם חוזרים עם הדמויות שאותן הם מייצגים והופכים מוכרים ומשמחים גם למי שלא הכיר אותם קודם.
 
הזהב שטווה האישון בעבור בת הטוחן הופך על הבמה לכדורי זהב, בהתחלה קטנים, אחר כך בינוניים ובסוף שני כדורי זהב ענקיים, אבל ענקיים באמת, ותוך כדי שהשחקנים צועקים "הפ-ס-קה!" הם זורקים את כדורי הענק הללו לקהל.  ילדים והוריהם מעבירים ביניהם את הכדורים בניסיון לגעת בהם, מה שמתפתח למשחק ארוך בין הבמה לבין הקהל, כשהקהל מעביר את הכדורים מלמטה למעלה ולמטה בחזרה, מחזיר אותם אל הבמה, והשחקנים זורקים אותם שוב מהבמה אל הקהל.
 
והנה גם הנדיבות הגדולה של השחקנים שמפרגנים את המשחק הארוך הזה תוך שהם מוותרים על ההפסקה שלהם ומממשיכים לשחק עם הקהל שגם הוא, מצדו, לא יוצא להפסקה. אנשי הבמה מאחורי השחקנים כבר מכינים את הבמה והתפאורה לחלק של אחרי ההפסקה, וכולם ממשיכים לשחק.
 
קשה להסביר את ההתלהבות וההתרגשות שנבעה שם כביכול מכלום, כולה לגעת בשני כדורי בד מוזהבים ענקיים, אבל הריגוש נבע מהדיאלוג בין הבמה לקהל, דיאלוג שבא לידי ביטוי גם בדיבורים הקטנים שבין לבין הרפליקות ה"רשמיות" של המחזה ("מה אתם חושבים, שאני לא באמת יודע שזה מטאטא ולא סוס?! נראה לכם שיש לנו כסף לקנות סוס שלם? מדברים איתנו על קיצוצים עכשיו, בשבוע הבא אני כבר ארכב על מברשת שיניים ולא על מטאטא...").


"עוץ לי גוץ לי" מימין אסף גולדשטיין, אלינור אהרון, אלי גורנשטיין (תמונת יח"צ)
 
לאורך כל ההצגה פונים השחקנים - ובראשם רמי ברוך הקסום המוביל את סיפור העלילה בתפקידו כמשרת המספר – בפניות ישירות אל הילדים, ואלה מצדם מעורבים להפליא, עונים על שאלות המשרת וזועקים את שמו של עוץ לי גוץ לי כדי להציל את יורש העצר מפניו.
 
רמי ברוך כובש ומקסים את הלב בתפקיד המשרת המספר, שרון אלימלך עושה עבודה מצוינת (וטובה אף יותר ברגעים בהם היא מוותרת על הריש הבימתית המתגלגלת....) בתפקיד החצרונית, אלינור אהרון כבת הטוחן היא נסיכת ילדים קלאסית ביופייה המתוק והעדין ובשירתה הזכה, אלי גורנשטיין כטוחן, אסף גולדשטיין כמלך עוץ, איה שווא החדרונית, אבי טרמין כשר האוצר, אסף פריינטא כשר הארמון, הרקדנים אילן ממן ורז שרף ויוסי טולדו שעושה תפקיד אדיר כאישון - כולו גמישות גופנית ומשחקית ההולמת כל כך את דמותו - כולם ביחד מנגנים נפלא את הקונצרט הבימתי הזה שרקח הבמאי רוני פינקוביץ'. 
  
  
 "עוץ לי גוץ לי", 28 בספטמבר, תיאטרון הקאמרי.