פריצת דרך בגיל 11

דאדא מָסילוֹ גדלה בעיירת השחורים הצפופה הסמוכה ליוהנסברג. היה מי שחשב שעדיף לתת לילדות הקטנות לרקוד במעין מתנ"ס מאשר להסתובב ברחובות. מקבוצת הבנות שנאספה אז בשעות שלאחר בית הספר הוקמה להקה שנקראה "עושי השלום" (The Peacemakers).  מי שניהלה את הלהקה ההיא, סוזט לֶה סֶר, הבחינה בכישרון שצומח לידה והיא פתחה עבודה דלתות רבות. כיום היא המפיקה של להקתה של דאדא מסילו.

פריצת הדרך של  מסילו התרחשה כשהייתה בת 11. ה"דאנס פקטורי"  הזמינו אותה לרקוד בעת קבלת פנים למלכת הולנד. אחרי ההופעה שלה היא החלה ללמוד בלט קלאסי הגיעה ללהקת הבלט של דרום אפריקה והתפקיד הראשי הראשון שלה היה קלרה, הילדה גיבורת "מפצח האגוזים". מסלול הלימודים שלה עבר בקייפטאון, כמה שנים בבריסל ובניו יורק. כשחזרה הביתה סחפה את המחול בדרום אפריקה למקומות חדשים. לאחר שנגעה בהצלחה עצומה גם ב"רומיאו ויוליה" הגיעה ל"כרמן". 

12 רקדנים, בתלבושות חופשיות יחסית –ללא קשר למקום או לזמן -  הפרוש בעלילה של פרוספר מרימה, או באופרה של ביזה. 

את פונה בעיקר למקורות הספרותיים הקלאסיים בעבודות שלך

"נכון וזאת מכיוון שהיצירות הקלאסיות מכילות כה הרבה. תמיד יש בהן משהו רלוונטי שנוגע לבני האדם. תמיד אפשר לומר משהו חדש בתוכן".

יש בגישה הזאת משום תביעה מהקהל שלך שבא בעיקר למופע מבדר?

"אולי, אבל אני רואה באמנות כלי להעברת מסרים שאינם נשארים רק בגדר בידור במשמעות הבילוי בנעימים אלא בתכנים מעוררי דמיון ומחשבה ולא תמיד במסרים ברורים ופשוטים. יש על מה לחשוב אחרי שיוצאים מן האולם".

הקהל הולך איתך למחוזות המורכבים האלה?

"לא כל הקהל ולא כל הזמן. ההתייחסות לאמנות הבמה, בייחוד למחול ואפילו לבידור, כאל אמנות שיש אחריה מחשבה היא עדיין לא דבר כל כך מקובל".

"כרמן" מאת דאדא מסילו (תמונת יח"צ)

ציפור מרדנית

בינתיים, מעיון בעיתונות המקומית, יש לומר שההערכה לעשיית האמנותית של מסילו הולכת וגדלה. יש בתקשורת  הדרום אפריקנית מי שרואים בה, למורת גילה הצעיר "אייקון" תרבותי. 

במופע שלך "לגלות את כרמן", בחרת כמעט אך ורק במוזיקה אינסטרומנטלית. כמעט ואין מוזיקה מושרת מתוך האופרה למעט אריה אחת. עם זאת, לא הסתפקת רק במוזיקה של ביזה

"למעשה התשובה לשאלה שלך היא אחת. ישנה סיבה ראשונה,  מהותית. העדפתי מוזיקה מנוגנת ולא מושרת, כי נראה לי שהוספת מלים למופע מחול, היא העמסת  יותר מדי אינפורמציה. אינפורמציה שזורמת לקהל ומכבידה על הרעיונות. לקטעי המוזיקה הרבים מתוך האופרה של ביזה הוספתי גם קטעים מתוך הסוויטה 'כרמן' של שצ'דרין (שחיבר את היצירה על פי ביזה, לכוריאוגרפיה של רעייתו הרקדנית הנודעת מאיה פליסצקיה בבלט של הבולשוי במוסקבה) וגם קטע של ארוו פרט".

אבל השארת בכל זאת אריה אחת בקולה של מריה קאלאס

"כן, ההבנירה היא הרבה יותר מאריה אופראית מפורסמת. זוהי הצהרת העצמאות של האישה לאהוב כדרכה  ללא הכתבות חיצוניות".

בעלילה המקורית יש ארבע דמויות מרכזיות כרמן, דון ז'וזה, הטוריאדור, שבו כרמן מתאהבת ומיכאלה, שבה דון ז'וזה צריך היה להתאהב

"מה שחתרתי להגיע אליו הוא מיצוי העלילה. כבר במעבר מן הרומן הקצר לאופרה יש קיצור ובאופרה אם נמצה את העלילה נקבל התרחשות מרכזית בין שלוש דמויות - כרמן, דון ז'וזה והטוריאדור. באלו התמקדתי".

יש שימוש מעניין בצבעי הבגדים, בעלי השררה מקבלים כותפות זה די פשוט, אבל יש נשים בצבעי בגדים שונים

"נכון הנשים בכחול הן לא תמיד לצדה של  כרמן. יש כאן מאבק וכרמן, עם התנועה הבלתי פוסקת שלה (בגילומה של דאדא מסילו עצמה) היא הכח המניע, פעם בעד ופעם נגד. המסר העיקרי לחברה שבה גדלתי הוא ענין האלימות. כרמן, לפי אותה אריה יחידה המצוטטת ביצירה, היא ציפור מרדנית. אבל על המרד משלמים מחיר כבד. אני מקווה שדמותה של כרמן הנאבקת על זכותה לפעול כדרכה, תדבר אל הצופים בכל מקום".

ענין אתני אחד בולט החלטת להשאיר. תחושת הפלמנקו, בקטעים מסוימים?

"זה לא צריך להפתיע. הרי כרמן הייתה ונשארה צוענייה והמוזיקה הצוענית המובהקת ביותר היא מוזיקת הפלמנקו. כמובן שהפלמנקו מוסיף צבע למוזיקה ובעיקר לתנועה על הבמה".

"כרמן" מאת דאדא מסילו (תמונת יח"צ)

הסוף שלך שונה מן העלילות המוכרות?

"כן באופרה מלחמת השוורים היא רקע לסיום העלילה וכאן, במעגל הרוקדים שלי על הבמה, הכל מתומצת. הכל קורה כל הזמן ולכן גם מלחמת השוורים הופכת לחלק מן העלילה הרצופה. מסיבה זו הסוף שונה מן הסוף שבאופרה".

מה את עושה בין הפקה להפקה

"אני מלמדת מחול מודרני ב'דאנס פקטורי'".

ויש כבר תכניות להפקה חדשה?

"כן, (נשמע חיוך רחוק מעברו הרחוק של הטלפון) אני חושבת ליצור מחול מן המוזיקה של שוברט ל"המוות והעלמה".

"כרמן" תעלה ביום חמישי, 14 באוקטובר ב-21:00, בשישי, 15 באוקטובר ב-14:00 ובשבת , 16 באוקטובר ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל-אביב במסגרת "תל-אביב דאנס" וביום ראשון, 17 באוקטובר ב-21:00 בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה.