מירה עווד תופיע עם שלומי שבן בכנס היהודי-ערבי "מדברים אמנות" בי-ם. "דרך אירועים כאלה נפתח צוהר" היא אומרת
"עשייה של טיפה ועוד טיפה"
עשרות יוצרים בתחומי המוזיקה, התיאטרון והתנועה, ישתתפו בכנס "מדברים אמנות" (25-24 בנובמבר) יוזמה של הקרן לירושלים והמרכז הבין-תרבותי לירושלים לקידום הדיאלוג היהודי ערבי באמצעות אמנויות הבמה. את הכנס יחתום מופע משותף של מירה עווד ושלומי שבן יחתום את הכנס באולם ימק"א.
"זה כנס שמחבר צעירים משני הצדדים בכל מיני אירועים", אומרת עווד, "ואם אפשר להגיד משהו טוב, חשוב להגיד שיש הרבה פעילות כזאת בארץ והרבה פעילים שמנסים לחבר כל הזמן בין הצדדים, ואני עושה לא מעט אירועים כאלה של חיבורים בין יהודים לערבים, כי אני מאלה שחושבים שזה כן משנה.
"עם כל הציניות שאנחנו חיים בה פה, וגם אני חוטאת בזה, אני חושבת שהפעולות האלה, לא משנה כמה הן נראות לפעמים חסרות השפעה או רק טיפה בים, הן בכל זאת עוד טיפה, ויש אנשים שדרך אירועים כאלה נפתח להם צוהר שלא תמיד היה להם קודם".
זה לא בעיקר לשכנע את המשוכנעים?
"יכול להיות שרוב מי שנמצא בקהל זה המשוכנעים אבל זה יוצר איזה גל של אנרגיה שאם הוא לא היה קיים היינו במציאות אחרת, לכן אני באמת מאמינה בטיפות האלה בים. עם כל הציניות צריך להיאחז במשהו, באיזו שהיא עשייה של עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה שיום אחד יעשו פה איזה משהו. 'מדברים אמנות' הוא שיתוף פעולה מהסוג הזה".
"שלומי ישיר כנראה בערבית"
את הכנס חותמת הופעה משותפת שלך עם שלומי שבן, מה נראה על הבמה?
"בעצם מדובר בהופעה שבה לכל אחד מאיתנו יש סט נפרד, אני עושה הופעה, שלומי עושה הופעה, כל אחד עם הרפרטואר שלו, ונפגשים לחלק של שירים משותפים שלי ושלו שעשינו להם עיבודים מיוחדים. חשוב שיהיה ברור שאני לא משתפת פעולה עם שלומי בגלל שהוא יהודי ואני ערבייה.
"השיתוף פעולה הוא קודם כל בגלל ששלומי הוא אחד המוזיקאים הענקים בעיניי וכשבא רעיון לעשות איזה הופעה כזאת, מאוד עניין אותי לעשות את זה איתו. זה שיש את הערך המוסף הזה של ערבוב של שפות ושלומי ישיר כנראה בערבית – אם הוא לא ישתפן – ואני שרה חומרים שלו בעברית, אז ברור שיש ערך מוסף, וזה תמיד מדליק ותמיד נחמד הגשר הזה בין עשיות ושפות, אבל יש פה באמת שיתוף פעולה שהוא קודם כל מוזיקלי.
"בכל הפרויקטים האלה של שיתופי הפעולה אני מתעקשת להחזיק בדבר הזה. אני עושה המון פרויקטים של שיתופי פעולה של יהודים ערבים, נוער, הידברות, אבל תמיד חשוב לי שדבר ראשון זה יהיה טוב מוזיקלית".
ממה מורכב הרפרטואר המשותף שלכם?
"אני אעשה למשל שיר של שלומי שאני מאוד אוהבת שנקרא 'מחר בעזרת השם', מהתקליט הראשון שלו, אנחנו גם עושים את העיבוד המחודש שהוא עשה לשיר של דילן 'מותק את אצלי בראש', ומהרפרטואר שלי אנחנו עושים את השיר After All The Rain ואותו נעשה בערבית, ושיר חדש שנקרא Singing My Song , שיר מהמם ששירה גבריאלוב כתבה לי לתקליט החדש שלי שייצא בעוד מספר חודשים. שלומי מלווה את עצמו בפסנתר, ואיתי מופיעים שי אלון בגיטרה וגדי סרי בכלי הקשה".
"אני מופיעה יותר בחו"ל מאשר פה"
רוב הרפרטואר שלך באנגלית?
"בתקליט השני הרוב יהיה באנגלית, הראשון היה דווקא רובו בערבית ונחשב למוזיקת עולם למרות שזו קטגוריה שקצת מעצבנת אותי, המילה הזאת. הוא תקליט לגמרי אקוסטי, ברוח של מוזיקה שהיא לא בדיוק ערבית, בהחלט מזרח תיכונית, לעומת התקליט הבא שהוא בכלל בסאונד אחר, יותר אלקטרוני ופופי.
"כמובן שזה שהתקליט הראשון היה כמעט כולו בערבית הכניס אותו לקטגוריה של מוזיקת עולם, ובארץ מוזיקת עולם לא הולכת אם זה בא מישראל... זו קטגוריה מצחיקה קצת. מה זה עולם, היא לא באה מהעולם, היא פה, אבל ככה זה נקרא על מדפי החנויות. כשאני מופיעה בחו"ל, וגם פה, יש את הערבית והאנגלית די חצי חצי. בארץ אני גם משלבת עברית מן הסתם".
מה את באמת עושה בימים אלה פרט להקלטות האלבום השני?
"בימים אלה חזרתי מסיבוב הופעות, אני מופיעה גם לבד וגם עם אחינועם ניני, עדיין עושות הרבה הופעות משותפות. הייתי בניו יורק, שם הייתה לי הופעה לבד עם החומרים שלי, הצטרפתי אליה בבלגיה להופעה טלוויזיונית, קונצרט והופעה במילנו".
אני מנסה לשאול בזהירות איפה בקריירה שלך בארץ משפיעה העובדה שאת ערבייה, או שאולי הגענו באורח פלא כבר לימים הטובים?
"עוד לא הגענו לימים טובים. אני באופן אישי, ובאמת למרבית הפלא קצת, הצלחתי כנגד כל הסיכויים להחדיר טיפה פה ושם את השירים שלי ברדיו, אבל אין השמעות. זו לא מוזיקה שמושמעת ומוכרת".
את זה את יכולה להגיד על תשעים אחוז מהמוזיקה הישראלית שלא מוצאת מקום ברדיו
"נכון, כל דבר שהוא לא מיינסטרים סובל פה, אז תחשבי שכשאת מוסיפה לזה את האלמנט של שפה ושל מוזיקה באמת אחרת... בהופעות אני בטוח מופיעה הרבה יותר בחו"ל מאשר פה. אני מופיעה בניו יורק בקונצרט שלי ואחרי זה אני מופיעה פה בקפה ביאליק בתל אביב. בהחלט יש פערים מבחינת לאן המוזיקה הזאת יכולה להגיע פה בארץ, ואת צודקת שזה תשעים אחוז, זה לא רק אפליה וגזענות כי יש פה הרבה אפליה בתעשיית המוזיקה לכל מיני סוגי מוזיקה ומי שלא בסנטר לא מקבל נתח מההשמעות ומהמדיה והכל, ובכל זאת להצליח לבלוט זה קשה מאוד וכנראה שהצלחתי בגלל אלמנטים נוספים, כמו טלוויזיה, אני גם שחקנית.
"בכל זאת מצאתי לי מפלט ואני עושה את התקליט הבא עם סוני בהפצה בינלאומית, ולא רק סוני ספרד אלא כנראה גם סוני אירופה. היה לי ברור כל הזמן שאני צריכה לחתור החוצה, לא במקום פה אלא בנוסף, כדי לעשות קריירה במוזיקה. כי פה התקרה די נמוכה. למזלי זה קרה. לא עשיתי את זה לבד. יש לי מנהל שיודע את העבודה, עשיתי שיתופי פעולה שהזיזו אותי הלאה, אבל זה מה שקורה היום וזה הכיוון שידעתי שצריך ללכת עליו"
שלומי שבן ומירה עווד יופיעו בערב משותף וחד פעמי ביום חמישי, 25 בנובמבר 2010 ב-20:00 במסגרת כנס "מדברים אמנות" באולם ימקא ירושלים. לרכישת כרטיסים במשרד בימות: 02-6237000.