מוזיקה - בליינד דייט ל-48 שעות

רועי מליח רשף מסביר איך עובד פרויקט התיאטרון המהיר בעולם בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא

"אנשים סוגרים את עצמם בתוך עשייה מסוימת"

קליקות, יוצרים שמתקשים לשבור מסגרות והסתגרות של אמנים במקום הנוח והבטוח שיצרו להם, כל אלה מאיימים להפוך את בימות התיאטרון למקום שאולי, ביום אחד, לא רחוק מאיתנו, יהפוך למקום יצרני, אך מוגבל יצירתית. פרויקט 14/48 – התיאטרון המהיר בעולם, מגיע לישראל בכוונה לשבור את מחסומי היצירה, ללא ועדה אמנותית, וללא צנזורה, וליצור סביבה תומכת לחיבור אמנותי רדיקלי, בין יוצרים שמרביתם לא עבדו זה עם זה בעבר.

שבעה מחזאים, שבעה במאים ו- 26 שחקנים ייצרו 14 מחזות קצרים בני 10 דקות כל אחד, ב-48 שעות. מי שאחראי ליבוא הפרויקט ולניהולו בארץ הוא יוצר התיאטרון רועי מליח רשף, שמתוך מצוקה קטנה שלו, יצר הזדמנות לעשייה משותפת של יוצרים ויוצרות, שספק אם בנסיבות הקיימות של חיי היצירה שלהם היו נפגשים. הפרויקט, הפועל בסיאטל מזה 13 שנה, יופעל זו השנה הראשונה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר שיתקיים זו השנה ה- 13 בצוותא, בנוסף לשמונה הצגות שיועלו בו בבכורה, על ידי יוצרים מוכרים יותר או פחות.

העלאת הפרויקט ארצה הוא תולדה של שיטוט אינטרנטי של מליח רשף, מתוך רצון לפרוץ את גבולות הז'אנר בו הוא פועל כשחקן, מחזאי, במאי ומורה. "אם יש משהו שחסר בארץ, זה שאין קהילת יוצרים ואמנים. אנשים לא כל כך עובדים יחד ואז נוצרת תחרות, ואתה מוצא את עצמך לבד. גורם ההדדיות, הוא הדבר שאני מרגיש את החוסר שבו", הוא מסביר את עמדתו, "אנשים עושים את מה שהם יודעים ויכולים לעשות, וקיים קושי להתפתח ולעזוב את המקום הנוח, אפילו אם הוא כבר לא נוח, לדברים פתוחים ולא בטוחים, ואז נוצרות קליקות – קבוצות שקשה מאוד לאמנים להיכנס אליהן. יש כל כך הרבה סוגים של אנשים שסוגרים את עצמם בתוך עשייה מסוימת, שהיא לגיטימית, כך שאו שאתה נמצא בתוך משפחה או שלא.

"כל מה שאני אומר, נכון גם לגבי עצמי", הוא מבקר גם את עצמו, ומנגד – מגונן על מצבו, "יש לי קליקה ואני לא מצליח לחשוב על שחקנים אחרים בגלל זה. אני לא מכיר יותר מידי מחזאים ושחקנים. אני מכיר את מי שאני מכיר ומסתבר שאני מכיר מעט מאוד. אני נכנס לחדר עם שישה שחקנים ועובר איתם חודשיים. ואם אני צריך להיכנס למשפחה חדשה, אני צריך להתחיל מחדש.

לערבב בין 40 יוצרים

שבוע לפני יריית הפתיחה של הפסטיבל ומליח רשף רוכב על אופניו, אחרי שהוריד את הילדה בגן, רגע לפני שהוא ממשיך למשרדי צוותא, לעוד יום של ניהול הפרויקט. כיוצר צעיר שביים מספר מחזות וכתב כמה, הוא קיווה שבפרויקט הזה יוכל לפעול כיוצר ופנה לשאול שמואלוב, עימו עבד על מחזה קצר שכתב. שמואלוב וצוותא נדלקו על הרעיון, ויחד הם יצרו קשר עם המפיק והמנהלים האמנותיים של הפסטיבל, שתמכו ברעיון לעשותו בארץ.

"מצאתי את הפרויקט מתוך שיטוט באינטרנט", משתף מליח רשף, "כבר כמה זמן שאני מנסה למצוא פלטפורמות חדשות לאנשים כמוני, מחזאים ובמאים צעירים, למחזאות לא קונבנציונאלית ולהימנע מריאליזם. התסכול שאני חווה כל פעם שאני כותב מחזה, טוב או לא טוב, וזו לא השאלה, הוא שהמחזה עובר ועדה אמנותית ושיקולים של קהל האם זה לטעמם או לא. בתיאטרון קונבנציונאלי הנושא יכול להיות רלוונטי להיום ולעסוק באקטואליה, ובפועל הוא לא יעלה לבמה היום ואולי אפילו לא בעוד שנתיים.

"לא רק שחסרות פלטפורמות, יש הרבה שחקנים, בימאים ומחזאים שלא מכירים אחד את השני, קהילת האמנים בארץ מחולקת לחבורות, קליקות קטנות, ובעצם יוצר לא יכול לראות את כל מה שעושים בארץ. פה הפלטפורמה נותנת אפשרות לקחת קהילה של 40 יוצרים ולערבב ביניהם.

"בהתחלה היה נורא מוזר לי לקדם אמנים אחרים בזמן שאני לא משתתף כיוצר", הוא מתוודה, "אחרי יומיים שעשיתי את זה ההרגשה הייתה נהדרת. רק משיחות טלפון הכרתי המון אנשים חדשים ומעניינים וזו התחלה של דרך".

תיאטרון-קצר-בצוותא-לוגו.jpg

"פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא" (תמונת יח"צ)

כל שחקן יכול לשחק כל תפקיד

במסגרת הפרויקט, שבעה מחזות יעלו בבכורה בשישי בערב ושבעה נוספים יעלו במוצאי שבת. הנושא יבחר על ידי היוצרים שיצטרכו להשלים את המשפט 'התיאטרון בארץ יהיה מעניין יותר אילו נכתבו שבעה מחזות קצרים בנושא...'. "זה הדבר הראשון שהיוצרים יעשו לפני שהם נכנסים לעבודה", הוא מסביר את התהליך היצירתי, "כאן כמעט הכל נעשה בהגרלה. נושא אחד משותף מוגרל לכולם וכל מחזאי יבחר מעטפה בה כתוב מספר ומין השחקנים, בין שלושה לחמישה, להם יכתוב את המחזה, ללא השמות שלהם. יש למחזאים 10 שעות לכתוב מחזה של עשר דקות, כאשר הם צריכים לנסות לספק לכולם תפקיד, גם אם קטן. יש חוקים לאירוע וזה אחד מהם", הוא מבהיר.

המחזאים שישתתפו באירוע הם דנה אידיסיס, שי בן עטר, יואב ברתל, ימי ויסלר, עלא חליחל, יוני להב ועודד ליפשיץ. הבמאים שיתמודדו עם האתגר הם אודי בן סעדיה, יעל טילמן, אלון כהן, איסי ממנוב, עופר עמרם, מור פרנק וארי רמז.

"מאוחר יותר הבמאים מגרילים מחזה. הם לא יודעים עם איזה מחזאי הם יעבדו, והשחקנים גם מגרילים את עצמם, באיזה מחזה ישתתפו. אחת המגבלות של התיאטרון הוא שיש בחירה. המנהל האמנותי בוחר אותך, הבמאי בוחר שחקנים. מה שנחמד כאן זה שזה מעניק, בייחוד לשחקנים, את האפשרות לשבור את המנעד שלהם, כי הם יכולים לגלם תפקיד שביום יום לא ילהקו אותם לתפקיד כזה. בין אם מדובר בגילאים שונים, בגבוה ובמשקל, או במוצא – רוסי או אתיופי. זו מהות התיאטרון, ששחקן יכול לשחק כל תפקיד.

מערכת שיתופית בלי צנזורה

השחקניותשישתתפו במיזם הן רותי אסראי, ריקי בליך, לירון בן ששון, ירדן גלבוע, לירז חממי, דבי יבלונקה, מיכל לוי, רינת מטטוב, כרמית מסילתי, אורית נחמיאס, הילה סורג'ון, איילת רובינסון ורות רסיוק, השחקנים הם עדי איזנמן, עודד גוגנהיים, ישי גולן, יואב היימן, יוסי וואסה, חי מאור, הראל מורד, עודד מנסטר, דניאל סבג, גור פיפשקוביץ, אלון פרידמן, אוהד קנולר ויעקב תמרי.

"יש עשר שעות לחזרות ובשעה תשע בערב יועלו שבעת המחזות הראשונים בפני קהל. בסוף האירוע, הקהל שבפניו יופיעו השחקנים, יבחר את נושא הערב השני, על ידי כך שהם עונים על אותה שאלה וכל הרוטינה חוזרת על עצמה. רק כדי לנסות ולפתוח את זה, לחבר את הקהל לתהליך". הוא אומר ומסביר: "למרות שהיום יש תחושה שרוב המחזות נבחרים לפי טעמו של הקהל, הוא למעשה מופרד מתהליך היצירה בתיאטרון, מהחזרות והבחירות. כאן נוצרת תלות אחד בשני, הקהל לא אומר 'השחקנים ישחקו בפני', פה הוא חלק מהסכנה, הוא מקבל על עצמו את התהליך – ההצלחה והכישלון. וזה קצת מחזיר את זה למה שהיה פעם 100 שנה ואחורה, מה שאני קורא בספרים על להקות תיאטרון שהיו מופיעות בנושאים אקטואליים והקהל היה מגיב. כך נוצרה מערכת שיתופית שאין בה צנזורה וועדות, אלא על טהרת המשחק".

לדבריו, 75% מהשחקנים, הבמאים והמחזאים פעלו זה מכבר בתיאטרון ו- 25% מהם נמצאים בראשית דרכם המקצועית. "זה חשוב לי וגם לאנשים בסיאטל. ניסינו להרכיב צוות שחקנים מכל הקשת כדי ליצור קהילה מעורבבת ומעניינת. זה אירוע קהילתי, כמעט הדבר הכי חברתי ופתוח, אבל בכל זאת זה לא פתוח לכולם. אנשים נבחרו לפי קריטריונים מקצועיים מתוך מחשבה מי מסוגל לעשות זאת.

"אנחנו מדינה קטנה, וכשבנאדם עובד עם אנשים שהוא עובד, אז אין לו באמת סיבה להחליף. אנחנו מחפשים פלטפורמה שיהיה בה ערבוב, וזה בסך הכל ל-48 שעות. אם אתה לא אוהב את המחזה, או שחקן, זה הופך ל- 10 שעות עבודה משותפת, כמו בליינד דייט נחמד, בלי לסבול איזה מחזאי או שחקן חודשיים שלושה של עבודה. אם הולך, הולך ואם לא הולך, אז נתאבד על הבמה ונמשיך", הוא מסכם ומבהיר את המטרה: להפוך את המרתון לאירוע שנתי, או אף יותר מכך - לאירוע שיתרחש פעמיים בשנה.

פסטיבל תיאטרון קצר, צוותא 2010 יתקיים בין התאריכים 25-22 בדצמבר 2010. מחיר כרטיס לפרויקט 14/48 – 20 ₪ ( ללא מכירת כרטיסים מוקדמת).