זרם תודעה מוזיקלי

בסדרת הקונצרטים הקרובה של סולני תל אביב יתארחו לראשונה נגני פרקדו, צמד הנקשנים שהלהיטו קהלים כסולנים בתזמורת הפילהרמונית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, תזמורת סימפונית חיפה והרבה מכירים אותם בזכות הופעותיהם ללא תזמורת וגם הופעות עם זמרים כמו ליאור אלמליח ובצירופים שונים. סולני תל אביב ינגנו יצירות של מנדלסון ושל גריג ויצירה חדשה "שבעה מקומות אחרים".

"הרעיון ליצירה החדשה." מספר מניו יורק, המלחין יונתן קרן, "התגבש כבר שנתיים. והוא יוזמה משותפת של פרקדו ושל האנסמבל. אתה יודע בוודאי שכאשר היוזמה היא משותפת היא כוללת גם רצונות שונים שהמלחין אמור להיענות להם. השם מרמז על עולמות הצליל השונים ביצירה: הוואי, שבט במרכז אפריקה, בולגריה, טיבט, אירן, טורקיה ופורטוגל. לא הייתי בכל המקומות האלה. היצירה מתבססת על מוזיקה שהקלטתי, מוזיקה שהפעילה בי רצף תת מודע, מעין זרם תודעה מוזיקלי, השתמשתי בחלק מן הדברים בדיוק כמו שהם נשמעים, העברתי אותם לכלי הנקישה ולתזמורת כלי הקשת ולא עיבדתי אותם".

מעיון ברשימת היצירות שלך, נראה שיש מקום נרחב ליצירות שבסיסן עממי?

"החיים המוזיקליים שלי הם ביטוי לפיצול אישיות, אני פעיל ככנר עם רקע ונגינה של הרבה מוזיקה עממית (יונתן קרן היה חבר בהרכב המוזיקה האירית 'קטיפה שחורה', לפני שיצא ללמוד בניו יורק, י.ש.), ובה בעת מחבר מוזיקה, הדברים נפגשים באופן טבעי. אני מנגן כאן הרבה מוזיקה עממית, מוזיקה קובנית, מוזיקה אירית, מוזיקת כליזמר ומוזיקת בארוק והרבה מאוד מוזיקה מאולתרת. אני לא רוצה לומר ג'אז כי אני לא נגן ג'אז, אבל המוזיקאים שאיתם אני מנגן את המוזיקה המאולתרת, הם ברובם הגדול ג'אזיסטים".

ההופעה שלך והכתיבה שלך משלימות האחת את השנייה?

"ההופעה והיצירה נראות לי כישויות משלימות, כיחידה אחת. עד לא מזמן מלחינים הופיעו כנגנים, גדולי הקלסיקונים היו על הבמה. ברגע שנגן על הבמה מנגן קדנצה הוא יוצר קטע חדש. המקום היחיד שהמסורת הזאת של יוצר המנגן את המוזיקה שלנונשמרה, הוא הג'אז. אני בהופעות שלי מנסה לשמר אותה בדרכי".

היצירה הזאת עוסקת בסביבות מוזיקליות שונות וכך גם יצירות אחרות שלך, יש לאלה קשר לעובדה שאתה גר כרגע בניו יורק?

"הגעתי לכאן כדי ללמוד. כאן אני גר ופועל וכאן ההיצע הוא עשיר מגוון עצום. ואני בעיקר סופג את הקיים".

האם אתה מוטרד מכך שצרכני מוזיקה רבים פונים היום לאמצעים טכנולוגיים, שונים ומעדיפים אותם על פני היציאה המסורתית לקונצרטים ולמופעים חיים?

את עדי מורג – חמישים אחוזים מצמד נגני כלי הנקישה "פרקדו" -  תפסתי כשהוא מנסה לספור את הקצב בנגינת קטע ברוח בולגרית. המקצב הוא 15/16 ויש לו שם נאה: "בושימיש". על יצירתו של יונתן קרן שהוא ושותפו לצמד, תומר יריב עתידים לנגן בקונצרט השבוע הוא מספר "אחד היתרונות שבנגינת מוזיקה חדשה, בייחוד לכלי הקשה היא החשיפה המתמדת לרעיונות חדשים וביצירה הזאת גם לתרבויות מוזיקליות שונות.

"המלחין יונתן קרן לוקח אותנו לבולגריה, לאפריקה להוואי. הוא משתמש במקצבים קיימים ובכוונה לא מעבד אותם גמרי אלא משתמש בהם בצורתם המקורית ועם זאת יוצר 'כור היתוך' מוזיקלי פרטי משלו. בתוך כור ההיתוך מזהים גם שהוא מגיע למוזיקה מן האקדמיה, כלומר סימני התרבות המוזיקלית שלו ניכרים למרות הציטוטים..."

"פרקדו", מימין: עדי מורג, תומר יריב , צילום: יח"צ

אלו כלים משתתפים ביצירה?

"אני מנגן על מרימבה ועל מערכת של תופים ומצילות ותומר מנגן הרבה על ויברפון לצד מערכת של תופים ומצילות וה'פַּנטָם' (כלי הקשה מתכתי, עיגול קמור שבנקישה עליו במקומות שונים מפיק צלילים עדינים, יפהפיים, המרתקים תמיד מחדש) ואנחנו בקונצ'רטו ומולנו מנגנת תזמורת כלי קשת".

היחסים ביניכם לבין התזמורת הם כמו שאנחנו מדמיינים קונצ'רטו דיאלוג? חזרה על אותו רעיון?

"זה לא קונצ'רטו של בטהובן. מה שהסולנים והתזמורת מחליפים ביניהם אילו בעיקר טקסטורות, שכבות או מרקמי צליל. בשונה מחלק מהקונ'צרטות הקלאסיים - החשיבות של התזמורת ושל הסולנים היא זהה לחלוטין. מה שעוד מעניין שכל מה שהמאזין שומע, הצלילים השונים, החריקות, הכל כתוב. יש מקומות שבהם גבהי הצלילים אינם מצוינים ובסך הכל, יצירה מדליקה".

"שבעה מקומות אחרים" זו יצירה שונה בדרישות מהיצירות האחרות של פרקדו?

"אתה מכיר אותנו. אנחנו מאוד אוהבים יצירות אנרגטיות שבהן אנחנו צריכים לרוץ על הבמה ולדלג מכלי לכלי. ביצירה הזאת אנחנו לא קופצים ולא צועקים, יש תחושה של איכות אחרת. היחסים בינינו לבין כלי הקשת גם הם כתובים היטב, האנסמבל שמנגן איתנו לא מכסה אותנו. אין כאן כתיבה וירטואוזית סולנית לתזמורת". 
 

אתם מנגנים עוד יצירה בתכנית?

"כן, זה משתנה מאולם לאולם. אבל הייתה בקשה לנגן את 'מרימבה ספיריטואל' של המלחין היפני מינורו מיקי.)מרימבה ספיריטואל, היא יצירת דגל לכל נגני כלי ההקשה, בישראל לפחות. היצירה כלולה ברפרטואר של כל נגן, הקהל כבר מזהה אותה כמו להיט קלאסי שמחזיר מאזינים הביתה. י.ש.).

ומה האתגר הבא אחרי היצירה הזאת?

"בחודש מאי יש לנו אתגר רציני, אנחנו נוסעים לטייוואן, לפסטיבל של מוזיקה לכלי הקשה ומייד אחריו מנגנים כסולנים עם תזמורת של כלי נגינה סיניים עממיים. שמענו הקלטה של היצירה, עם אוולין גלני ( נגנית כלי הקשה מאנגליה, שם דבר בעולם הנקשנות- י. ש.) והיצירה מרתקת,  ההקלטה לא מצטיינת אבל היצירה נהדרת. ועוד מחכים לנו סיורים בגרמניה, בארצות הברית ובוולנסיה שבספרד, לשם הזמין אותנו עומר ולבר, המנהל המוזיקלי של בית האופרה שם, לנגן איתו את היצירה של אבנר דורמן "תבלינים, בשמים, רעלים".

אנסמבל סולני תל-אביב ופרקדו יופיעו ביום חמישי, 23 בדצמבר ב-20:30 באודיטוריום וייל בכפר שמריהו, במוצאי שבת, 25 בדצמבר באודיטוריום רפפורט בחיפה, ביום ראשון ה-26 בדצמבר במרכז ענב בתל-אביב וביום שני, 27 בדצמבר בהיכל התרבות פתח תקווה. הקונצרטים מתחילים ב-20:30. הרצאות ב-19:30 (למעט פתח תקווה).לרכישת כרטיסים: טל': 03-9011168 ובאתר האינטרנט של האנסמבל