רותי נבון חוזרת לשירים של שנות ה-60 עם אבי טולדנו במופע חדש רב משתתפים. שיחה
אלביס וקליף על אותה במה
ארבעה ימים של אהבה מקדיש היכל אמנויות הבמה בהרצליה ליום האהבה המתקרב, ומקיים תחת הכותרת "אוהבים בכל הסגנונות" סדרת מופעים המאפשרת לבעלי הטעמים השונים למצוא את עצמם במחוזות שמתחילים באופרה, עוברים דרך ג'אז ורוק, וחוזרים במנהרת הזמן עד לשנות השישים.
"משנות השישים באהבה" הוא מופע המאפשר לאלביס ולקליף לעמוד סוף סוף על אותה במה, ומשיב לחיים את הלהיטים הגדולים של שנות השישים, מפול אנקה ועד פרנק סינטרה, מטום ג'ונס עד ניל סדקה.
רותי נבון, אבי טולדנו, שם טוב מוראדי, ניר גבע ולצדם 30 זמרים, נגנים ורקדנים, מבצעים על הבמה שירים כמו , I Will Never Leave You, Love Me Tonight , Sunny, My Way ולא מקפחים גם את הצד הצרפתי של התקופה המתחבר באופן הטבעי ביותר, מן הסתם, לאבי טולדנו. לצדם על הבמה מני פאר, מנחה את הערב ומספר על התקופה בין השירים.
"אורי קריב, המנהל האמנותי של הערב, הגה את הרעיון שאבי טולדנו ואני נעשה את זה", מספרת רותי נבון, "מכיוון שהוא חש שיש ערגה מאוד גדולה למוזיקה של רטרו. אז הוא פשוט לקח את השירים הכי הכי קלאסיים, ולמרות שהוא עשה עיבודים עכשוויים כמובן, הוא השאיר אותם ממש באווירה של השירים האורגינלים. אז אנחנו עושים שם אלביס, ואת כל השירים הצרפתיים הקלאסיים שאבי טולדנו עושה, ואני שרה את השירים של ברנדה לי, ונכנס גם טיפה דיסקו, ויש לנו עוד שלושה זמרים גברים שאחד מהם שר אלביס, אחד מהם שר קליף ריצ'ארד ואחד שר טום ג'ונס, חבל על הזמן איך שהוא שר".
אפשר להגיד שהערב מתמקד בצד המתקתק יותר של שירי התקופה או שגם רוקנרול פראי יותר נכנס לערב?
"לא רק המתוק. יש גם סדרה של רוקנרול. אני עושה קלאסיקות של רוק וFאנק, וזה ערב שהקהל פשוט מתמוגג בו כי אנחנו כאילו מכניסים אותו לאווירה של אז. כמובן שזאת להקה ענקית, עם רקדנים, זמרות ליווי, כינורות שנמצאים על כל הבמה, ואורי קריב עשה שילוב של לייב מיוזיק ועל זה שם אלקטרוני, אז זו תזמורת מלאה, עם סאונד נורא שמן".
הפתיע אותי החיבור בינך לבין אבי טולדנו. נדמה לי שהייתם מחוברים תמיד לצדדים שונים של המפה המוזיקלית
"גם אותי זה הפתיע. לא עבדנו ביחד קודם ואנחנו מסתדרים מצוין, הרבה צחוקים, הרבה כיף. אם תעשי חשבון פעלנו באותו זמן, אבל לא שרתי איתו אף פעם. הוא היה במוזיקה יותר לירית ואני הייתי ברוק. מעבר לזה, אחרי שלוש שנות קריירה הייתי 35 שנים בארה"ב, משנת 79 עד 2002. קחי בחשבון שבשלוש שנות קריירה את לא יכולה לבטא את עצמך, אז לא הספקתי לבטא את עצמי בבלדות, בשירים ליריים, אז עכשיו אני משלימה הרבה דברים".
רותי נבון (תמונת יח"צ)
וזאת, כנראה, נקודת המפגש בין שניכם
"נכון. יש הרבה הומור וכיף על הבמה. מני פאר נמצא איתנו כל הערב, יושב בצד שמאל על סטול גבוה כזה ומספר את כל ההיסטוריה של השירים. עשינו עד עכשיו הצגות הרצה ומגיע קהל מכל הגילאים, אבל כמובן שהרבה מהגילאים שלנו, הייתי אומרת בין גילאי 40 ל-70, וחבל לך על הזמן איזה תגובות אנחנו מקבלים אחרי ההופעה. זה חגיגה. לא רק אבי ואני, זה כל החבר'ה, כל אחד עם הקטע שלו. יש לנו גם סדרה של שירי הביטלס שאנחנו שרים, ודברים שאבי ואני שרים ביחד בסוף, ורקדנים נכנסים לכל מיני קטעים של זוגות, חגיגה".
"היום כותבים הרבה פחות דבש מאז"
מופע כזה מאפשר לך לחשוב על ההבדל בין המוזיקה של אז לזו של היום
"אין מה להשוות, כי גם הזמרים העכשוויים מנסים להגיע למוזיקה הקודמת. אף אחד לא כותב מה שכתבו אז. היום כותבים הרבה פחות דבש מאז, הרבה פחות מתוק, נורא קר כזה, מוזיקה דיבורית יותר, למרות שיש לנו זמרים פירסט קלאס היום. מירי מסיקה, למשל, שרה היום בסטייל הזה, ואת רואה שזה תופס ונוגע ללב. לגבי המלחינים, יש לנו מלחינים גדולים, אביב גפן, דניאל סלומון, יש מלא מלחינים נהדרים, אבל פעם המלחינים היו הרבה יותר חכמים, הם כתבו את המוזיקה ונתנו לזמרים מקצועיים לשיר. הרמה של השירה ירדה מכיוון שהמלחינים לא מוותרים על להופיע, הם רוצים את כל הקופה, אז זה נעשה יותר קר ואין שותפות כזאת כמו שהייתה אז, אין את האחדות הזאת, את הכיפיות הזאת".
ואת מתגעגעת לפעם?
"לא, האמת היא שלא. אני מתגעגעת למוזיקה של אז, בהחלט, אבל אני בנאדם שאוהב את החיים העכשוויים שלו, אוהב להתקדם, ולא הייתי רוצה להיות במקום שהייתי אז. אני רוצה רק ללכת קדימה, מבחינה רוחנית, מבחינת ההתפתחות של המוזיקה.
"בארצות הברית נותנים לך הכל, אתה יכול להתפתח להרבה מקומות, וכאן זאת ארץ קטנה. הכל פה קומפקטי. בארצות הברית יש ערוץ רק למוזיקה של זמרים מהתקופה שלנו, אז לכל אחד יש מקום. פה עושים לנו כל מיני... אני יודעת... כמו שיש היום ערוץ למוזיקה מזרחית, שזה על הכיפאק, אז צריך לעשות פה ערוץ רק לזמרים משנות השישים עד שנות האלפיים. זה נהדר. אז יהיה לכל אחד מקום, אם נבוא למשל עם די. ג'יי. חדש, שיר חדש. הרי אנחנו לא רוצים לשנות את המוזיקה שלנו ולשחק במוזיקה עכשווית אלא להיות מה שאנחנו. אז צריך שיהיה לזה מקום".
המופע "משנות השישים באהבה" יעלה ביום שלישי, 15 בפברואר 2011 ב-21:00 בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה במסגרת פסטיבל "אוהבים בכל הסגנונות בהרצליה" (16-13 בפברואר) ליום האהבה הבינלאומי . טל' להזמנת כרטיסים: 1-700-70-29-29.