הטנור המעודן

חוזה קרראס היה המעודן מבין שלושת הטנורים, קול לירי יפהפה בעל עוצמה קטנה משל שני שותפיו לחגיגת "שלושת הטנורים" (היום צריך להוסיף, המקורית) פלאסידו דומינגו ולוצ'יאנו פאבארוטי. אבל אין כל ספק שהמופע המשותף הנסיק את הקריירה שלו למחוזות חדשים. באותם ימים פחות או יותר, אמרגנו ניסה להביאו לישראל. אבל הקהל הישראלי לא כל כך נענה לאתגר. המופע המיועד בוטל.

לתוך הקריירה המוזיקלית שלו נוסף סיפור קשה של מחלת סרטן הדם (לוקמיה) שבה לקה וממנה נחלץ ושב לבמות. את תולדות התקופה הקשה ההיא העלה קרראס בספר שתורגם לשפות רבות. היום בחלוף 15 שנים בערך מן הנסיון הראשון, מגיע קרראס לישראל, בתכנית שבה העיקר הוא קול הטנור, היפהפה, קול שהוליך הפקות מרתקות על במות האופרה החשובות בעולם. לקראת בואו ניאות חוזה קרראס להשיב על שאלות לאתר "הבמה" בריאיון באמצעות האינטרנט. 

התגלית לעולם בגיל עשר, איך מזהים כשרון יוצא דופן בזמרתו של ילד בן עשר?

"במקרה שלי אלה היו הורי והמורה בבית הספר ששמו לב שיש לי קול יוצא דופן, ואני יכול לספר לך: אני שרתי הרבה מאוד. אבל לזהות כישרון זמרה אצל ילד, זה עניין לא פשוט, הזמן מגלה בדרך כלל את הכישרון הזה. דבר אחד בטוח, אם מדובר בילדים שלי, להם אין כישרון זמרה".

עד כמה העובדה שגדלת בקטלוּניה, עזרה לך בלימוד ובהתפתחות המוזיקלית?

"הסביבה הייתה חשובה מאוד, לקטלוניה מסורת מוזיקלית רבת שנים, עצמאית מן המסורת הספרדית. ארמון האמנויות והליצאו, שניהם מוקדי מוזיקה בברצלונה וכמובן גם המורשת המוזיקלית הגדולה של הצ'לן פאו (פבלו) קזאלס. אלה מוקדים שפועלים בעידוד מוזיקה מאז ועד בכלל".

כשנרשמת ללימודים בחרת בלימודי הכימיה, מתי הבנת שהתחום שלך קצת רחוק מכימיה?

"אם להודות על האמת, ידעתי שמוזיקה הוא התחום שלי, נרשמתי ללימודי כימיה רק כדי לספק את רצון הורי. אבל בסופו של דבר הם היו שם בהופעה הראשונה שלי על במת האופרה בברצלונה. זה היה כשהייתי בן 12...."

חוזה קרראס, צילום: יח"צ

"הרברט פון קאראיאן היה קוסם"

מה העניקה לך השהות כתלמיד או כצעיר ליד זמרת הסופרן מונסֶרָה קָבָּיֶיה?

"בהתבוננות רטרוספקטיבית, אני יכול לומר שהתרומה שלה לזמר צעיר, הייתה הענקת הזדמנות, פתיחת דלת לקריירה..."

והמנצח הרברט פון קאראיאן?

"עם המנצח פון קאראיאן שרתי במשך 12 שנים בפסטיבל זלצבורג היוקרתי, היוקרתי ביותר בין פסטיבלי המוזיקה, שהוא היה מנהלו האמנותי ובאולמות החשובים ביותר באירופה. האיש היה גאון. בכל הקשור למוזיקה הוא היה קוסם. עם כל הכבוד וההערכה והעונג שהיו ויש לי למנצחים אחרים, שאיתם עבדתי ואני עדיין עובד, קאראיאן היה תופעה מיוחדת במינה. עבודה איתו הייתה עניין מרגש. כל הופעה הייתה חוויה שאני מתקשה לתארה במלים,  כל הופעה נחרתה בזכרוני כחוויה מיוחדת".  

מצד שני בעבודה שלך עם לנארד ברנשטיין על הקלטת "סיפור הפרברים" נראה שלא הכל הלך חלק, גם בתקליטור המסחרי של ההפקה, נראה שהיו חילוקי דעות ביניכם?

"ההקלטה הזאת היא סיפור בפני עצמו. ברנשטיין עצמו היה נרגש לאורך כל ימי ההקלטה. תחשוב שזו הייתה הפעם הראשונה שהוא ניצח על היצירה, על יצירת המופת שלו. יצירה שהייתה מוכרת בכל העולם, יותר משלושים שנה אחרי שהיצירה החלה את חייה הממושכים על במות כל העולם.

"יכולנו להחליט ביחד בעריכה שנחתוך את קטעי העימותים בינינו. אבל בסופו של דבר מה שהכריע היה הרצון להראות את הלהט שאחז בכולם ואת הרצון של כולנו, זמרים, מנצח, מפיק וכל מי שהשתתף, להגיע לאיכות מירבית וכל זה גם במירוץ, רווי מתח ואכזרי לעתים, כנגד השעון. אז כמובן שהיו, וטוב שהיו, ויכוחים ענייניים. לדידי המרכיב המרכזי בחוויית ההקלטה היה המפגש עם דמותו הכריזמטית של ברנשטיין. הצלחת המכירות של אותה הקלטה, רק מראה שכל מאמצינו נשאו פרי".

לאחר שהחלמת ממחלתך מתי התחלת לחוש שאתה שוב "זמר" במלוא מובן המילה?

"גם בשעותי הקשות ביותר, תמיד השארתי פתח לתקווה שיום יבוא ואני אשוב לבמה.  כאשר הרופאים הביאו לי את הבשורה המיוחלת 'החלמתָ!', הדבר הראשון שעלה בראשי היה לארגן קונצרט ראשון במהירות הגדולה ביותר. אני לעולם לא אשכח את עוצמת הרגש באולם כששבתי לשיר, בתחילה בברצלונה ואחר כך באופרה הממלכתית של וינה. קבלת הפנים הייתה חוויה מהממת. ההתרגשות, החוויה שהצלחתי לעשות שוב את מה שאני אוהב. להראות לעולם שאני מסוגל שוב לעמוד על הבמה ו- לשיר. אלה הימים החזקים ביותר החיים בזכרוני".

"מיליונים גילו את האופרה בזכות שלושת הטנורים"

ברוב ההופעות שלך על במות האופרה הבמאים נטו לסגנון הקלאסי, האם יש לך יחס שונה לסגנון בימוי מודרני או קלאסי?

"אני לא מתבונן בדברים בדרך זו. קלאסי או במילים אחרות מיושן או מודרני אינם עניינים שמטרידים אותי. אני מוטרד כאשר הבימוי 'הולך' נגד האופרה, מתעלם מתוכנה של היצירה האופראית. זה מבלבל, וזה לא נכון".

הופעותיך בזמן האחרון מתמקדות ברסיטלים, (בלווי פסנתר או תזמורת) האם אתה משנה את התכניות שלך לפי המקום שבו אתה נמצא או לפי הקהל שלפניו אתה שר?

"זה משתנה. בשנה שעברה למשל בניתי תכנית של 'תשוקה ים תיכונית', במקביל הכנתי תכנית של ה'בֶּל אֶפּוֹק' (התקופה היפה, שם נרדף לשנים שבין שלהי המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה באירופה. שם שהוענק בדיעבד למשהו שהיה מעין 'תור זהב'. י.ש.). שתי התכניות גם הופיעו על גבי דיסקים. דבר אחד אני יכול להבטיח לך. בכל מקום שאמצא בו אשקיע את נשמתי בהופעה ואשיר במלוא התשוקה".

במה או איך לדעתך שינו  הופעות שלושת הטנורים את היחס לאופרה, בייחוד בארצות בהן אין מסורת אופראית?

"אני מאמין שההשפעה הייתה גדולה מאוד. אני יודע שבארצות שונות הקונצרטים האלה עזרו לגלות את המוזיקה הנפלאה של האופרה. גם כאשר מדובר באחוזים בודדים של צופים במופעים האלה גם במקומות השונים וגם במופעים ששודרו בטלוויזיה, הרי שבסך הכל, מיליונים רבים מאוד גילו את המוזיקה הזאת בזכות מופעי שלושת הטנורים".

יש תפקיד אופראי שיקר ללבך מאחרים, אהוב יותר, מקובל יותר?

"ראשית אני חייב לומר שאני מעדיף רסיטלים, או קונצרטים כי אז הקשר והתקשורת עם הקהל היה ישירה, בשעה שבאופרה אתה תמיד מגלם דמות, אתה בזהות שאולה. במבחר התפקידים האופראיים אני חושב שדון ז'וזה, ( הגבר המחזר אחרי כרמן) הוא הדמות הקוסמת לי. איזו תשוקה!"   

מה מיוחד באופרה "סלַי" של וולף פרארי שלא הייתה מוכרת עד שאתה החלטת להביא אותה למרכז הבמה?

"אני מאוד שמח וגאה שגיליתי מחדש את האופרה והצלחתי להביא אותה לבמה. אני מאוד אוהב להופיע ביצירה הזאת ולגלם את דמותו של סלי, המשורר השיכור. סלי אינו גיבור  רומנטי. הוא 'לוּזֶר', הוא משורר שלא הצליח למצוא את האהבה בחייו  וגם לא את ההצלחה האמנותית ומוצא את הניחומים בבקבוק. הטרגדיה שלו היא שהוא מאמין שהוא כן הצליח להשיג את שני היעדים אהבה והצלחה. אבל אז הוא מגלה שאין יסוד להצלחותיו, הוא היה קרבן למעללים. בייאושו הוא שם קץ לחייו. סוף האופרה הוא קשה עוד יותר. האישה בחייו, דולי, מגלה פתאום שהיא כן התאהבה בו. היא מחפשת אותו במרתף היין. אבל הפגישה מאוחרת מדי הוא מת בזרועותיה".

לאחר שהחלים קרראס ממחלת סרטן הדם הקים קרן בינלאומית הנושא את שמו, לחקר המחלה ולטיפול במי שלקו בה.

מה הוא ההישג הגדול ביותר עד כה של קרן קרראס?

"המטרה שלנו בקרן היא להביא לכך שניתן יהיה לרפא את מי שלקו בסרטן הדם, בכל מקום ובכל זמן. עוד לא הגשמנו את היעדים, אבל אנחנו מתקדמים. המלחמה במחלה נמשכת! הקרן משקיעה במחקר. בהקמת מרפאות. בימים אלו הקרן ממנת מרכז מחקר שנמצא ליד ברצלונה ובו עובדים 35 חוקרים, שמתמקדים בנסיון להתמודד עם המחלה".

מהי עצתך לזמרים צעירים?

"היו ממושמעים, עם עצמכם עם המסגרות הלימודיות. הכישרון ממלא רק אחוז קטן מן הקריירה".
 

חוזה קאררס יופיע ביום חמישי, 10 במרץ 2011 ב-20:30 בהיכל נוקיה בתל-אביב. 

לרכישת כרטיסים