ההפתעות של קנ'צלי וההומור של סליירי

יש שלוש סיבות טובות לבוא לקונצרט הנוכחי של תזמורת נתניה ושלושתן טמונות בתכנית הבלתי שגרתית: האחת היא הופעתו של הלל צרי המנגן את הקונצ'רטו לצ'לו מס' 1 של שוסטקוביץ' והשתיים האחרות הן שתי יצירות מפתיעות  - האחת של המלחין גיה קנצ'לי בן זמננו והשנייה של אנטוניו סליירי, בן זמנו ויריבו של מוצרט.
 
בתכנית זו, כמו בתכניות אחרות, מוכיחה תזמורת נתניה- הקאמרית הקיבוצית, שבהליכה בדרך עצמאית - גם אם היא אינה נטולת סכנות -  יש משום תגמול. התכנית נפתחה בנגינת יצירות של לולי צרפתי בן המאה ה-17, יצירות המזוהות בדרך כלל עם אנסמבלים למוזיקה עתיקה. אבל התבנית הפשוטה והבסיסית בעיקר בשיר הלכת הטקסי הטורקי, עובדת היטב גם בכלים שאינם אותנטיים או העתקים של כלים כאלה.
 
המרץ והאנרגיה שמופיעים בכותרת הקונצרט באים לידי ביטוי כבר ביצירה הפותחת. יכולתי בקלות לדמיין את נגני התזמורת המנגנים את היצירה תוך כדי הליכה טקסית ועמידה כשהתוף מכתיב את קצב ההליכה ואת קצב הנגינה. אפילו קטעי הסולו של המנצח, הכנר אנדרס מוסטונן, נשמעו היטב, גם אם האוזן שלנו כבר רגילה לקבל נוסחים אחרים, אותנטיים במהותם. לולי אינו מסתדר בזיכרון הקולקטיבי שלנו כמי שיוצר מוזיקה מלהיבה וסוחפת. וראה זה פלא: זה קורה כאן למן הצליל הראשון.
 
רגע מוצלח פחות היה הקונצ'רטו לכינור ברה מז'ור של ויוולדי, ההתארגנות בין הנגן הסולן שהוא גם המנצח והתזמורת לא עברה חלק, קרוב לוודאי שבקונצרטים הבאים, הדברים יתיישרו.
 
לעומת זאת, הקונצ'רטו הראשון לצ'לו של שוסטקוביץ' זכה לביצוע מעולה מידיו של הצ'לן הלל צרי. נגינה סוחפת, קצבית, מלודית המכתיבה וסוחבת איתה את נגני התזמורת כולם מכלי הנשיפה וכלי ההקשה שזוכים כולם ופרקי סולו משלהם ועד לחזרה על המוטיב הקצבי הפותח את היצירה בנגינת הצ'לו. היצירה סיפקה יריעה רחבה לנשפני התזמורת להוכיח איכות נגינה מרשימה. הקלילות המרשימה שבה ניהל הצ'לן צרי את נגינתו הסולנית ולמעשה גם את נגינת התזמורת, הצליחה להשכיח מלב, או מראש כולנו, את היות היצירה אתגר למיטיבי נגן או ליתר דיוק למיטיבי נשוף.

התזמורת הקאמרית הקיבוצית, צילום: יח"צ
 
ההפתעה המשמעותית הראשונה הייתה "דנאלידה זעירה" (ברוח המוזיקה הזעירה של מוצרט) של המלחין הגיאורגי גיה קנצ'לי. קנצ'לי, אחד מחשובי מלחיני גיאורגיה כיום, כבר ביקר בישראל מספר פעמים, כאורח פסטיבלים בתל אביב ובאילת ואף נמנה עם זוכי פרס וולף היוקרתי. הפעם כאמור היצירה שנבחרה היא "דנליאדה זעירה" , שחיבר קנצ'לי בעקבות סרט של הבמאי גיאורג דאנליה, בן ארצו של קנצ'לי.

סדרת ההפתעות המוזיקליות שבהן גם השתתפות נגני התזמורת בקולם בביצוע היצירה, מעוררת התפעלות וחיוכים לא מעטים. כאן הבריקו נגני התזמורת בכללם כלי ההקשה, הכינור והפסנתר שמקבלים קטעים סולניים.
 
מייד אחרי הברקה זו נוגנו "26 וריאציות על "לה פוליה" של אנטוניו סליירי. שוב יצירה מבריקה תובענית ובעלת חוש הומור בריא, שאיננו מייחסים, מאי ידיעה, למלחין שנקבע בתודעתנו (בעיקר בזכות המחזה והסרט "אמדיאוס") כיריבו המר והנקמן של מוצרט.
 
יצירת ה"פוליה" המקורית מוכרת בשמה המלא "לה פולי ד'אספניה" (השיגעון הספרדי). אצל סליירי השגעון מכתיב את גווניה של היצירה כולם, קטעי הסולו התובעניים שנדרשים מן הכנר הראשי גלעד הילדסהיים, זוכים לביצוע מרהיב. אבל לא רק ממנו, הדיוק והקפדנות באים לידי ביטוי בתזמורת כולה והמאזינים יוצאים נשכרים מאוד מן ההיכרות עם פנינה סליירית זו, שמעוררת תיאבון לבדוק מחדש עוד יצירות שלו.

הקאמרית הקיבוצית: סדרה מס ' 6 "הרמוניה ואנרגיה", 3 במרץ, אולם קיבוץ דורות. 

 
קונצרטים נוספים של התזמורת יתקיימו היום, 6 במרץ ב-20:30 בהיכל התרבות נהריה, ביום שלישי, 8 במרץ ב-20:30 בקימרון בית שאן וב-10 במרץ ב-20:30 בקיבוץ עין החורש.