הפיוט והאור בעיניים

"שירת הארץ", סדרת סיום עונת המנויים של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, מביאה אל הבמה את מיצויו של הרעיון שהנחה את העונה האחרונה של התזמורת: החיבור שבין הפיוט ובין נכסי צאן הברזל של הזמר העברי.

לשם כך מעלה האנדלוסית אל אותה במה את שם טוב לוי, הזמר עופר כלף והמנצח ד"ר מיכאל וולפה כנציגיו של הזמר העברי, ומציבה למולם את הפייטן מני כהן המתמחה בשירה האנדלוסית ואת פרח הפייטנות אליה מויאל, לקונצרט משותף של עיבודים וביצועים מיוחדים של פיוטים ושירים עבריים.

"העונה האחרונה של התזמורת האנדלוסית התאפיינה בשילובים של זמרים ישראלים כביכול, כמו קובי אוז, דוד ד'אור ויוסי אזולאי, שהתחברו לעולם הפיוט שהרבה מאוד זמרים מתחברים אליו היום", מספר יורם אזולאי, המשמש כנגן ראשי ויועץ מוזיקלי של התזמורת, וכראש האנסמבל האנדלוסי ישראלי.

איך אתה מסביר באמת את הפריצה החסרת תקדים הזאת של עולם הפיוט לעולם המוזיקלי החילוני בשנים האחרונות?

"אני אומר שכשהם נחשפים לטקסטים של ר' יהודה הלוי, של ר' ישראל נג'ארה ושל רבים אחרים, הם רואים שהדברים האלה באמת עמוקים ויש להם רעיונות חזקים, ולדעתי גם הלחנים של הפיוטים קנו אותם. היום, במסגרת 'קהילות שרות', שזה קהילות שפתחו את הפיוט לכל אחד ולא רק לחובש הכיפה שיושב בבית הכנסת, אנשים נחשפו לעולם הפיוט, ולדעתי גם לתזמורת האנדלוסית הישראלית יש תרומה נכבדה לזה שהפיוט נפוץ בארץ. הרבה נחשפו לתזמורת, למוזיקה, לטקסטים, לעולם הפיוט, ואנשים התחברו, כי לדבר טוב אנשים נמשכים.

"בפרט שזו מוזיקה מאוד עתיקה של מאות בשנים, ודבר שמחזיק כל כך הרבה מאות של שנים, כנראה יש בו ערך, וכך גם המוזיקאים התחברו וכל אחד חזר לשורשים שלו. כמו קובי אוז, שבגיל 40 מעז לפתוח ולבדוק את הנכסים שסבא שלו השאיר לו, ולקחת ולעבד אותם, כך גם אחרים שמתחברים.

בקונצרט הקרוב, למשל, מתארח שם טוב לוי, שגם הוא הוציא דיסק פיוט, 'בן אדמה', וגם הוא התחבר. את צריכה לראות איזה אור יש לו בעיניים כשהוא מדבר על הפיוט. נבצע איתו בערב פיוטים שהוא נתן להם עיבוד יפה, 'אגדלך אלוהי כל נשמה' של ר' אברהם אבן עזרא, או 'שער פתח דודי' של ר' שלמה אבן גבירול שהוא עשה לו איזשהו עיבוד שקרוב למוזיקה המקורית ונתן לזה טאצ' משלו, ואנשים מתחברים לזה. אנשים מוצאים עומק".

התזמורת האנדלוסית הישראלית (תמונת יח"צ)

זה בדיוק הרגע לספר מה מצפה לקהל מבחינת תוכן ב"שירת הארץ"

"הקונצרט למעשה מפגיש אותנו עם החיבור שבין הפיוט לבין נכסי צאן ברזל של הזמר העברי, ולשם כך גם הבאנו את אחד המומחים בחקר הזמר העברי, המנצח ד"ר מיכאל וולפה שהוא שם דבר, ויחד איתו הבאנו את עופר כלף שגם הוא מתמחה בזמר עברי, ואת שם טוב לוי, מוזיקאי ויוצר מהחשובים שיש בארץ, ביחד עם האנסמבל שלו.

"איתם שילבנו שני פייטנים, אליה מויאל, סולן של תזמורת הרבנות הצבאית, ומני כהן שמתמחה בשירה האנדלוסית, וכך אנחנו מפגישים את עולם הפיוט עם עולם הזמר העברי. יש אפילו שירים מהזמר העברי שממש חיברנו אותם לתוך הפיוט".

התזמורת האנדלוסית הישראלית (תמונת יח"צ)

כלומר אתם באמת נותנים פה מקום גם לשירה החילונית, ולא רק לפיוטים המבוצעים בידי מוזיקאים שהם לא פייטנים

"בוודאי. ניתן מקום גם לנכסים של שם טוב לוי, כמו 'שובי אל ביתך', ויהיו אפילו כמה הפתעות נוספות. נעשה את 'כיכר החלומות', קטע אינסטרומנטלי שהוא עיבד, את 'יד ענוגה'".

ציור, מסגרת וקישוט

בוא נדבר קצת על האפיונים של התזמורת האנדלוסית במונחים של הרכב כלי, למשל

"אני אתאר לך את זה כמטאפורה. תארי לך שזה מין ציור שיש לו מסגרת, והיא מהווה את החלק המערבי של התזמורת, את הנגנים בכלים המערביים שקוראים תווים ומנגנים על פי תווים בדיוק את מה שכתוב על פי העיבוד, ובתוך המסגרת הזו של הציור יש את הקישוט, הביטוי העצמי, שאותו מביאים הנגנים האותנטיים שלמדו את המוזיקה הזאת מפה לאוזן והעבירו מאב לבן, וכל אחד מביא את הפרשנות ליצירה שהוא מנגן,  אז יום אחד הוא מנגן בצורה כזאת ומחר בצורה אחרת על פי מצב הרוח שהוא מביא איתו לקונצרט.

"כל אחד מביא את  הווירטואוזיות שלו לידי ביטוי, את הקישוטים, הפרשנות למוזיקה שהוא הכיר מבית אבא, והנגנים המערביים עוטפים את התזמורת, כך שנוצרת תמונה מאוד מעניינת בין המסגרת לבין הקישוט. אנשים ששומעים את זה אומרים שזה משהו חדש. משהו שלא קיים.

"ההבדל בין התזמורת שלנו לתזמורות אחרות, מערביות, זה שבתזמורת מערבית היצירות כתובות והמנצח, ביחד עם התזמורת, עובד על לתת להן פירוש, והם באמת עושים דברים מאוד יפים. אצלנו בתזמורת היצירות לא כתובות בתווים, ואנחנו לוקחים את היצירות המאוד עתיקות האלה שעברו מפה לאוזן, ומעבדים אותן לצבע העכשווי של התקופה הזו, כי פעם ניגנו אותן בצורה שונה. עוד דבר הוא שאנחנו כותבים אותן בתווים, וזה ייחוד, כך שמחר כל תזמורת, גם תזמורת שתבוא מרוסיה, יכולה להוציא את התווים ולנגן איתנו את היצירות העתיקות האלה".

איפה אתה נכנס לתמונה כיועץ מוזיקלי של התזמורת?

"היצירות האלה לא קיימות. צריך לנבור. זה התפקיד שלי כיועץ מוזיקלי. להביא את היצירות האלה, ואני מביא אותן מתוך ידע שרכשתי מאבא שלי. אני דור שביעי למשפחה של מוזיקאים. אבא שלי זה הכנר האגדי ישועה אזולאי ז"ל, כל האחים שלו נגנים, גם מצד האמא שלי כולם נגנים ומוזיקאים, בן הדוד שלי זה השחקן משה איבגי, כך שאצלנו זה או תיאטרון או מוזיקה. קיבלנו את המוזיקה הזאת בירושה מאב לבן.

"האחים שלי מנגנים, כולנו ניגנו עם אבא שנים ונחשפנו למוזיקה הזאת מגיל אפס. הכלי שאני מנגן עליו, הטאר, הוא כלי ייחודי מאוד, קשה מאוד, שמשמש למעשה כמנצח על התזמורת. בדרך כלל בתזמורות האנדלוסיות אין מנצח שעומד ומנצח על התזמורת. הטאר עושה את זה, וזה כלי שלמדתי מאבא שלי כמעט חצי שנה בבית. אבא שלי היה בין מקימי התזמורת, היה המנהל המוזיקלי הראשון של התזמורת וראש האנסמבל האותנטי, ואני החלפתי אותו".

שם טוב לוי (תמונת יח"צ)

קשתות במקום חיצים

ב-17 שנות קיומה הצליחה התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד להפוך לשם מוכר, מותג, אם תרצו, המקפל מאחוריו איכויות מוזיקליות וערכיות רבות. מן הצד השני הספיקה התזמורת להפוך גם לזירת התגוששות בין קברניטיה המוזיקליים לבין המושכים בחוטים מן הצד הממסדי.

בשנת 2009 פוטרו עובדיה ונגניה של התזמורת, שהמשיכו את דרכם בכוחות עצמם וייסדו את התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון, כך נוצר מצב מוזר המקיים שתי תזמורות בעלות אותו שם, אותו הרכב נגנים ואותו צביון ואפיון מוזיקלי, מצב לא ממש נוח גם לאזולאי (47), שמעדיף לענות בדיפלומטיות ולדלג על השאלה.

"הם פרשו מתוך האנדלוסית הישראלית אשדוד, אלה חברים שלנו", אומר אזולאי כשאני מבקשת להבין מדוע פיטרו את חברי התזמורת הקודמים. "אני יועץ מוזיקלי של התזמורת, לא איש של מנהלה וכולי. אני חושב שדשו כל כך הרבה בנושא הזה שהיום אנחנו כבר מדברים רק מוזיקה. יש לנו חברויות, אנחנו נפגשים מעבר למוזיקה, וחבל שזה קרה. אני לא יודע מה טומן בחובו העתיד, אבל עשינו דברים מאוד יפים ונקווה, בעזרת השם, שכולם יצליחו. העיקר שהקהל ייהנה ובאמת ישמרו על מוזיקה איכותית, טובה, שתשתמר. בואו ניתן לקשתות לנגן ולא לחיצים".

ומי יודע, אולי פעם נדבר על פרויקט משותף של שתי האנדלוסיות

"במדינתנו הכל יכול לקרות".

הקונצרט הראשון בסדרה יתקיים ב-8 במרץ 2011 בהיכל התיאטרון קריית מוצקין. קונצרטי םנוספים יתקיימו במוזיאון תל-אביב לאמנות, בתיאטרון ירושלים, במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע ובבית יד לבנים באשדוד.