רוזלין דרעי, נספחת הספרות של המכון הצרפתי יזמה את פסטיבל "ספרים על הבמה" והביאה את חוק הספרים לישראל. שיחה
שחקנים קוראים פרוזה
כשרוזלין דרעי, נספחת ענייני הספרות והמו"לות במכון הצרפתי לתרבות בתל אביב, מדברת על פסטיבל "ספרים על הבמה" קשה שלא להיסחף אחר התלהבות שלה.
"זהו אירוע שכולו מוקדש לקריאת טקסטים ספרותיים על ידי שחקנים, והוא שיתוף פעולה של המכון הצרפתי, שגרירות צרפת ותיאטרון הקאמרי. מיום רביעי עד יום שישי בתיאטרון הקאמרי, יפגשו הצופים הישראלים שחקנים מובילים מצרפת ומישראל שיקראו טקסטים ספרותיים בשתי השפות".
איך בעצם נולד הרעיון? אני מבינה שזה מבוסס על מודל מאוד מצליח בצרפת?
"האירוע הזה נולד בעקבות 'מופע קריאה', פורמט שקיים בצרפת כבר שמונה שנים, בו שחקנים לא בהכרח על בימת התיאטרון קוראים טקסטים של פרוזה.הפורמט הזה כל כך מצליח בשנים האחרונות עד שהוא צובר לו קהל אוהדים הולך וגדל שמוכן לשבת זמן ארוך ולהקשיב".
למה חשוב היה לך להביא את הפורמט לישראל?
"כשפגשתי את המודל הזה בצרפת מיד שאלתי את עצמי למה לא לנסות את זה בישראל? אני רואה בתפקיד שלי שליחות שהמשמעות שלה הוא קידום הספרות הצרפתית בישראל, והספרות הישראלית בצרפת. אני תמיד מנסה למצוא דרכים נוספות כדי לגרום לזה לקרות. יש משהו מרגש כששחקן מנתב את הטקסט ללא בימוי, ללא איפור, בקריאה שמעניקה חיים חדשים וקול לסופר ומגלה לקורא את עצמו".
איך בחרת את הסופרים?
"אני מוכרחה לומר שזה היה אחד הדברים שהיה הכי קשה לעשות לשבת ולבחור סופרים וטקסטים ספציפיים ולצורך כך נעזרתי במתרגם המדהים ניר רצ'קובסקי. ידענו שאנחנו חייבים לקחת טקסטים שכבר יש להם תרגום, ולעיתים, כמו בספרו של דויד גרוסמן 'אישה בורחת מבשורה' , הייתי צריכה לפנות למתרגמת כדי שזו תתרגם באופן מיוחד את הקטע שנבחר על ידי דויד כי הספר היה ממש בתחילתה של עבודת התרגום".
דרעי מסבירה שהיה חשוב לה לנסות ליצור תהודה בין הטקסטים ובסופו של דבר "הם כולם ביחד משרטטים פורטרט מצבים של הנשיות- אמהות, אישה נשואה, אישה צעירה במסע טרגי לשום מקום".
חלון לישראל אחרת
איך מחברים בין טקסט קאנוני לשחקן קאנוני, מה היו הקריטריונים?
"אני מאמינה שכל שחקן בעצם הגדרתו יכול להתאים את עצמו לכל טקסט. היה לי חשוב מההתחלה שהשחקנים קודם כל יתחברו לרעיון של הפרויקט, זו היתה נקודת המוצא ממנה יצאתי. היו גם טקסטים כמו הטקסט של הסופרת אנה גבלדה שהוא טקסט מצחיק שמיד ראינו את רבקה מיכאלי מקריאה אותו. וכך גם היה עם הדמויות של הסופר אלבר כהן שהתאימו לקריאה של נתן דטנר וששון גבאי. היו גם טקסטים כמו הטקסט של צרויה שלו שהיה ברור שרק אישה יכולה לקרוא אותו".
את הטקסט מתוך הספר "בעל ואישה" של צרויה שלו תקרא אנייס ז'אווי שהיא שחקנית, תסריטאית ובמאית מאוד מצליחה. איך היא הסכימה?
"היא גם זמרת" מדגישה דרעי. "מאחר והשאיפה שלי היא שהפסטיבל יהפוך לחלק מהנוף התרבותי הישראלי היה לי חשוב להביא שחקנים מוכרים ומושכי קהל. אנייס ז'אווי היא באמת אחת היוצרות הבולטות היום בצרפת ואין ספק שהנוכחות שלה חשובה לפסטיבל ולשמחתי היא הסכימה מיד. אבל היא לא לבד, כך גם ניקול גרסייה ואפילו פאני ארדן שהתלהבה מאוד לבוא אבל בסוף זה לא הסתדר בגלל התאריכים".
למה בחרת דווקא במחווה לסופר אלבר כהן כמוקד הפסטיבל?
"בשבילי אלבר כהן הוא אחד מהסופרים הכי חשובים במאה ה- 20. הספרים שלו ובמיוחד ספרו 'הנאווה לאדון' הוא מאותם ספרים שהם מכונני חיים. כל הקולות בספר הם בעלי שפה ססגונית, שנונה, נשגבת. גון קולם לעיתים חמור סבר או קליל, פואטי או אירוני ומבחינתי קולות מגוונים אלה הם שבישרו את רעיון יצירת הפסטיבל".
עד כמה הספרות הישראלית פופולרית בצרפת?
"נקודת הזמן ששינתה באופן משמעותי את הפופולריות של הספרות הישראלית בצרפת היא יריד הספרים השנתי בפריז ב 2008 כשישראל הייתה אורחת הכבוד, ו-40 סופרים ישראלים הוזמנו להשתתף ביריד. מאז, קרה משהו מדהים הקהל הצרפתי גילה את הספרות הישראלית. לא רק את עמוס עוז וא.ב. יהושע אלא גם את רון לשם, אמיר גוטפרוינד, בוריס זיידמן וליזי דורון. היום בכל חנות שתכנסי אליה בצרפת תמצאי בקלות מדף ספרים השמור לספרות ישראלית. ספרות זה מקום שאין בו פוליטיקה וזה פתח חלון לראות ישראל אחרת, לא רק את זו שרואים בטלויזיה, אלא מקום ממשי עם יוצרים שיש להם קולות ודעות שונות".
אני יודעת שאת הבאת את "חוק הספרים" לישראל ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשאול אותך אם "החוק הצרפתי" יכול באמת לעבוד גם כאן?
"בצרפת המפעל התרבותי החשוב ביותר הוא הספרות, יותר מקולנוע או מוזיקה. הקף המכירות שהשוק הזה מגלגל הוא 5 מיליארד יורו. מתחילת 2006, כשהסברתי לראשונה לבכירים בענף הספרים הישראלי את הצורך בחוק שמגביל הנחות על ספרים חדשים,עברנו דרך ארוכה. בכל מדינה מתוקנת קיים חוק לרגולציה מסוימת על שוק הספרים ולהגנה על מחיר הספרים. נדמה לי שהיום המצב יותר דרמטי וכולם תמימי דעים בנוגע לדחיפות בפיקוח כלשהו על הענף. אני משוכנעת שישראל תמצא את המודל הייחודי המתאים לה. עתידה של הספרות העברית יקר לכולנו".
איך את חושבת שהקהל הישראלי יגיב לפורמט הצרפתי של "מופע קריאה"?
"הקריאה בארץ תהיה לא מאוד ארוכה כמו בצרפת כדי לאפשר לקהל להתרגל לפורמט. ואני בטוחה שיהיה מוצלח כי למרות הכל אנשים בישראל באמת אוהבים ספרות".
אם מישהו חושב לרגע שלאחר הפסטיבל הזה רוזלין דרעי תנוח בסיפוק על זרי הדפנה הוא טועה לגמרי כי כבר בסוף מרץ היא מביאה לכאן את הסופר מישל וולבק שמאוד רצה לפגוש את קוראיו הישראלים. אין ספק שמחכה לנו אביב עם טאצ' צרפתי.
הפסטיבל "ספרים על הבמה" יתקיים בין התאריכים 11-9 במרץ 2011 בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב. כל קטעי הקריאה בצרפתית ובעברית ילוו בתרגום בכתוביות בשתי השפות. לרכישת כרטיסים בקופת הקאמרי: 6060900, 6060960, 1-700-707-990, ובאתר הקאמרי.