שיחה עם הכוריאוגרפית שרון שגיא, משתתפת ותיקה בפסטיבל הנפתח היום ושופטת בתחרות
נכס תרבות עולמי
בסוף השבוע הקרוב יעלה בסוזן דלל פסטיבל "ימי הפלמנקו" ה- 18. "הפסטיבל נולד לזכרה של עדי אגמון שהיתה רקדנית בכלל ורקדנית פלמנקו בהתהוות. החלום שלה לנסוע לספרד ללמוד פלמנקו בצורה מקצועית ומעמיקה, נגדע בגלל מותה המוקדם בגיל 23. עדי השאירה צוואה למשפחה שלה בה ביקשה מהם להנציח את זכרה עלי ידי נתינת מילגה לרקדנית צעירה לנסוע לספרד ולהגשים את החלום". מספרת הרקדנית והכוריאוגרפית שרון שגיא.
שגיא היא רקדנית פלמנקו שחייתה בספרד כמעט 15 שנה. מאז 2001 היא מנהלת אמנותית את מרכז הפלמנקו "דואנדה" בירושלים ומרכזת מגמת פלמנקו בסטודיו באילת ובה בעת יוצרת, רוקדת ומנהלת אמנותית מופעי פלמנקו שלה ושל אחרים.
למה הפלמנקו כל כך פופולרי בארץ?
"קודם כל חייבים לציין שלא תמיד זה היה ככה ובמהלך ה-18 שנה האלה חל שינוי מאוד מאוד גדול הן מבחינת ההתעניינות וההקף של הקהל, הן מבחינת היכולת של המבצעים הרקדנים, וגם בכמות הסטודיואים לפלמנקו שקמו ומפתחים את הנישה של הילדים מגיל צעיר.
"אחת הסיבות לכך היא ללא ספק 'קרן עדי'. ההתייחסות המוסדית לפלמנקו היום היא הרבה יותר רצינית ומכובדת, המוסדות מבינים שפלמנקו זו אמנות מורכבת ומתפתחת ולא פולקלור עממי וזול. הפלמנקו גם הוכרז השנה על ידי אונסקו כ'נכס תרבות עולמי' ותחום זה צמח יותר מכל תחום אמנותי אחר בישראל בשנים האחרונות מאז הקמתה של 'קרן עדי'.
"פלמנקו זו בכלל אמנות מדהימה. האופי והשילוב שיש בזה של יופי עם כוח, הטמפרמנט, החושניות ושמחת חיים זה משהו שמאוד מתאים לישראליות. זה פשוט תפור עלינו לדעתי. בנוסף ישראל וספרד שתיהן מדינות ים תיכוניות ולפלמנקו אף שורשים בשירת הגטו היהודי באנדלוסיה- הידועים בשם petenera, ואיזה גשר טוב יותר אפשר למצוא בין שני עמים משפת המחול".
שרון שגיא (יח"צ)
השנה מגיע לפסטיבל מספרד מנואל ליניאן, ספרי עליו
"מנואל ליניאן הוא כוריאוגרף וסולן מהבולטים שיש היום בספרד. הוא רקדן מבריק בעיני. יש בו שילוב של וירטואוזיות יחד עם שורשיות אותה הוא לא מזניח ולא שוכח לרגע. וזו באמת הזדמנות מצוינת, לפתוח השנה את הפסטיבל בפרמיירה של Tauro ("השור") עם להקתו- להקת הפלמנקו העכשווי מגרנדה. מנואל גם יעביר כאן סדנת אמן המיועדת לרקדנים מתקדמים בתחום הפלמנקו".
ספרי קצת על התחרות, אני מבינה שאת גם שופטת בה
"התחרות מתרחשת אחת לשנתיים וזאת מתוך מחשבה שזה זמן שמאפשר לאנשים להתפתח. והתחרות באמת ברמה מאוד גבוהה בשנים האחרונות".
במה שונה תחרות פלמנקו מתחרות מחול אחרת אם בכלל?
"אני שופטת בתחרות מאז שהיא נוסדה ורקדן פלמנקו, אולי יותר מרקדנים של מחול עכשווי או רקדני מחול קלאסי, חייב להיות גם מוזיקאי במהותו. מעבר לזה שהגוף שלו צריך לעבוד על כל רמ"ח אבריו לפי טכניקה ברורה שהוא לומד אותה שנים, בפלמנקו כל ריקוד מתבצע על פי מקצבים מיוחדים אותם הרקדן חייב לדעת לבצע דרך מחיאות כפיים, דרך עבודה עם קסטנייטות דרך רקיעות ברגליים".
כמה מקצבים יש?
"בוא נגיד שזה לא אין סופי אבל יש הרבה מאוד. וזה לא רק מקצבים כי באותו מקצב יכולים להיות גם סגנונות שונים של שירה. זאת אמנות באמת מורכבת. גם המוזיקאים שמלווים צריך בעצם לדעת לקרוא את הריקוד גם אם זה לא הדבר שהוא מבצע בפועל ולהפך".
אז הקריטריונים ברורים יותר?
"מעבר לרמה הטכנית שאותה אנחנו בודקים הדבר אותו אנחנו מחפשים בתחרות אצל המתמודדים הוא תנועתיות, יציבה, חוש קצב ואת היכולת להיות בכלל על במה".
Tauro, צילום: יח"צ
"רקדנים שמתחילים מוקדם יכולים להגיע רחוק מאוד"
ראיתי בתכנייה של הפסטיבל שאתם לא פוסחים על הדור הצעיר ושיש סדנה לילדות
"הסדנה מיועדת לרקדניות בגילאי 13-7. יש היום הרבה מאוד ילדים בגילאים האלה שלומדים פלמנקו בארץ וזו סדנת אביזרים שהדגש בה הוא על לימוד שימוש במניפה ובצעיף שהם אביזרי פלמנקו מובהקים. רקדנים שמתחילים בגילאים האלה יכולים להגיע רחוק מאוד. בכלל אני רואה כבר אצל תלמידים קטנים שלי, איך זה משפר אצלם את הדימוי והביטחון העצמי. איך בעבודה נכונה הם מתבוננים בעצמם בראי ולומדים להרגיש טוב עם עצמם, זה מאוד מרגש לראות. ואצל ילדים זה לא במודע. ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר הגוף נבנה בצורה נכונה, היציבה מוטבעת לתוך הגוף והאפשרות להתגבר על המכשולים הטכניים היא מהירה וטובה יותר".
דיברנו על סדנת פלמנקו לילדות האם אין בכלל בנים בגילאים האלה שרוקדים פלמנקו?
"המציאות היום בארץ היא שיש מעט מאוד בנים ילדים רקדנים. בנים בוגרים יש קצת יותר אבל גם זה באופן יחסי למספר הנשים אחוזים ספורים. בספרד לעומת זאת רקדנים יש לא מעט וזה ריקוד שיש בו דווקא ביטוי מאוד חזק לגברים. אני לא אגיד שיותר מנשים אבל בשיוויון מלא.
"בפלמנקו כמו אולי בכל תחום מחול כדי להגיע לרמה שהיא מתחילה להיות מקצועית, רקדן כדי לבנות את עצמו צריך תקופה של 10 שנים לפחות בה הוא רוקד על בסיס יומיומי, ככה אני רואה את הדברים. זה תהליך מאוד ארוך להגיע לרמה גבוהה ובארץ המציאות היא כזו שיש את הצבא שקוטע את הרצף ואת היכולת להמשיך להתפתח והרבה מאוד בנים מתחילים לרקוד אחרי הצבא מה שלא באמת משאיר להם את האפשרות להתמקצע בתחום של הפלמנקו או להשתתף בתחרויות שמוגבלות בגיל. לי בבית הספר שלי בירושלים יש רקדנים בנים והם רוקדים יפה והרבה שנים אבל הם לא בנויים לתחרות שבעיני היא מיועדת לאנשים צעירים".
מצד שני, בהתבוננות מהצד, נדמה לי שיש דברים בפלמנקו שאי אפשר להביע אותם כשאתה ילד?
"נכון. פלמנקו הוא ריקוד עם המון הבעה. אין ספק שרקדנים בוגרים הם יותר מעניינים בפלמנקו מאשר רקדנים מאוד צעירים אבל כמובן שכולנו בלי יוצא מן הכלל צריכים לעבור את המכשול הטכני ולעבוד מאוד קשה כדי שאפשר יהיה בכלל להגיע למצב שאפשר לרקוד, להביע ולהיות חופשי על במה".
"ימי הפלמנקו", צילום: יח"צ
מה הפלמנקו מציע לנו הצופים שאין לנו אותו בריקוד אחר?
"בפלמנקו אני נותנת לך את הכוס וחצי המלאה. הפלמנקו נותן חוויה יחודית של מחול ומוזיקה דרמה ושמחה ביחד עם המון יופי ואסתטיקה והרבה הרבה תשוקה. בצד הוירטואוזיות שגורמת לאנשים להתפעלות, יש בפלמנקו גם הרבה ליריות וחום שאני חושבת שהם דברים שפחות נוכחים היום במחול העכשווי. ההבעתיות בפלמנקו היא כל כך חזקה שהיא מיד מחברת אותנו לצד האנושי יותר בריקוד".
עכשיו נשאר לנו רק לבוא לפסטיבל "ימי הפלמנקו" ולעזור להחזיק את החלום.
פסטיבל "ימי הפלמנקו" יתקיים בין התאריכים 26-24 במרץ במרכז סוזן דלל בתל אביב. להזמנת כרטיסים לכל אירועי הפסטיבל: 03-5105656. מענה ממוחשב: 03-6370822.