הפן האינטימי של שירי נעמי שמר

יוסי פרץ לוקח את "לו יהי" שכתבה נעמי שמר על גבי LET IT BE  של הביטלס ומחזיר את מילותיה העבריות של שמר ללחן המקורי של לנון ומקרתני. הקול שלו מזכיר במשהו את הנוחם שמביא קולו של מיקי גבריאלוב, ושרון רוטר, לצדו בכל השירים, משלימה את התמונה בטוהר קולה.

ביחד הם שרים את "מחשבות בהירות", אלבום שכולו שירי נעמי שמר, מ"תלבשי לבן" ו"העיר באפור", דרך "חורשת האיקליפטוס" ו"יש לי חג" ועד "אהבת פועלי בניין" ו"על כל אלה", בביצועים שמביאים את השירים המוכרים כל כך של שמר למקומות חדשים, כשהם צבועים בצלילים מוזיקליים מפתיעים ויותר מכך, בפרשנות אישית ואינטימית לשירים שקיבלו מימד אחר לגמרי בפי מה שנקרא "העם".

בסוף שנות  השמונים היה המוזיקאי יוסי פרץ חבר במופע הסאטירי "איך זה עובד באמת" ביחד עם גדי פור ומודי בראון. באותה תקופה הקים גם את להקת "דברים שעשיתי עם אחותי", ובהמשך הקריירה שלו הוציא שני אלבומי סולו, הקים עם אסף אמדורסקי את אולפן ההקלטות "ביאליק מיוזיק", ועבד כגיטריסט ומפיק מוזיקלי עם שמות כמו שרון רוטר, עובדיה חממה, אריק סיני, גבי שושן, סי היימן. שום דבר שהכין את הקרקע ל"מחשבות בהירות".

"אי אפשר היה לגדול בשנים שלנו בלי להכיר את נעמי שמר", אומר פרץ, (50), "ותמיד היה לי יחס דו ערכי לשירים שלה. מצד אחד, כמובן שאלה שירים יפים, ומצד שני תמיד היה לזה מין ביטויים כאלה המנוניים, או חבורות זמר, ותמיד בטקסים, ומעט מאוד לאורך השנים היו ביצועים אינטימיים לשירים שלה.

"יש אמנם כמה ביצועים מדהימים. בני אמדורסקי, למשל, ל'אני גיטרה', ביצוע שקט ומדהים בסוף, כשהוא חולה, ביצוע מקסים שלא הייתי נוגע בו, וכמובן יוסי בנאי עם 'על הדבש ועל העוקץ', אבל רוב השירים זה המנונים כאלה של 'אל נא תעקור נטוע' של פינוי ימית. ואני, שמצד אחד גדלתי על השירים האלה, אבל לא שמענו אותם כמו הביטלס שלקחנו ושמנו על הפטיפון, כי זה היה מוזיקה של טקסים, חשבתי שיהיה יפה לתת עוד פן לשירים שלה, ממקום יותר אישי ואינטימי.

"גם ראיתי בראיונות איתה, נדמה לי באיזה ראיון אחד עם מני פאר, שהוא שואל אותה 'איך את כותבת את ההמנונים האלה', והיא אמרה לו, 'אני לא כותבת המנונים, אני כותבת שירים מרחשי לבי ואתם עושים מזה המנונים', ואני חושב שאפשר לראות באלבום שלי שאלה שירים מאוד אינטימיים, מאוד אישיים, מאוד קרובים, כמו שאני הייתי כותב באלבום שלי רק יותר טובים..."

יש משהו מעניין בבחירה שלך להחזיר את "לו יהי" ל- LET IT BE

"כשהתחלתי להיכנס לפרויקט הזה נברתי ככה ביוטיוב, חיפשתי כל מיני ריאיונות איתה, ביצועים, והגעתי למקום שבו אני לא זוכר אם היא סיפרה או שאחרים סיפרו שהיא כתבה את המילים של 'לו יהי' ישר אחרי מלחמת ששת הימים, נדמה לי, על פי הלחן של הביטלס, ואז בעלה שמע את זה ואמר לה, 'תראי, יצא לך כזה טקסט יהודי יפה, מה, תשאירי את זה על מנגינה של גויים?', ואז היא כתבה לזה מנגינה, וכולם ידעו שזה על ביצוע של LET IT BE, וחשבתי שהגיע הזמן לעשות את מה שהיא התכוונה אליו במקור מלכתחילה ולחבר בין הדברים.

 LET IT BE כנראה מצא חן בעיניה ואז היא עשתה את התרגום ל'לו יהי', והמשיכה לכתוב את המילים על סמך המשקל של הביטלס, ואחרי זה כתבה לחן אחר לגמרי בלי קשר. אני גדלתי על הביטלס מצד אחד וגם על נעמי שמר מצד שני, ובשבילי החיבור הזה טבעי, ואמרתי, אם זה מה שהיא התכוונה, למה לא לבדוק אם זה עובד, וניסיתי, ועשיתי, וזה עבד יפה מאוד".

האקורדים של העיר באפור

התמונות באלבום, על העטיפה, בגב  האלבום ובחוברת, גרמו לי לחשוב בהתחלה שאולי מדובר ביוסי פרץ אחר...

"כל התמונות באלבום הם תמונות מהאלבום המשפחתי, מסוף שנות החמישים, תחילת שנות השישים, ואני לא יודע מה גרם לי לעשות את זה, איכשהו זה התחבר לי באופן אינטואיטיבי, השירים האלה עם התקופה. זה עשה לי זיכרונות של הילדות וזה חיבר אותי עם אבא שלי זכרונו לברכה, שמאוד אהב – אני לא יודע איך לקרוא לשירים האלה אפילו – שירי עלייה כאלה של פעם, וזה עשה לי מין סגירת מעגל כזאת".

אם  אשאל אותך על איזה זיכרון ילדות כזה שקשור לאחד השירים באלבום, יש לך משהו בשלוף?

"נגיד 'העיר באפור', שזה השיר שממנו התחלתי את הפרויקט, נטוע לי בזיכרון מכיתה ג', כשהתחלתי ללמוד גיטרה והמורה שלי לגיטרה שלח אותי הביתה ללמוד שיר לבד, ואמר לי 'בוא תנסה להוציא בבית את האקורדים של 'העיר באפור' לבד', והלכתי הביתה, וכמובן שהיה לנו ספר של נעמי שמר עם האקורדים, אז העתקתי אותם ובאתי אליו עם זה, והוא אמר לי, 'לבד?!', אמרתי 'כן', והוא אמר לי, 'כל הכבוד!, יפה מאוד! רק זה לא לה מז'ור זה לה מינור בסוף...', ובאמת מהשיר הזה התחלתי את הפרויקט הזה. עשיתי גרסה של השיר הזה והשמעתי לכמה אנשים וראיתי שהפידבקים כל כך טובים אז זה המשיך לפרויקט".

\
עטיפת האלבום

שאליו צירפת בצורה מאוד משמעותית את שרון רוטר. יש כוח מיוחד בלשמוע את הקול שלה, שעיטר יפה כל כך את הקול של ברי סחרוף במשך שנים, על שיר כמו "אנחנו שנינו מאותו הכפר". זה גורם לדברים להישמע אחרת פתאום.

"כן, שרון יקירתי, אני חולה על שרון. היא מקסימה ברמות. אני מכיר אותה מאז שהיא הייתה בת 18, אני חושב, היא נכנסה פעם ראשונה לאולפן עם ברי ומאז איכשהו הדרכים שלנו קשורות. היא הייתה איתי ועם אסף אמדורסקי ב'ביאליק', ועבדה עם אסף ועבדה איתי, ועזרתי לה עם האלבום שלה, ועם אלבום ילדים מקסים שהיא עשתה עם עובדיה חממה, והפקתי לה שיר לפרויקט של ניצן זעירא בזמנו, לאורך השנים אנחנו ממש קשורים אחד בשני.

"גם באלבום הקודם שלי היא שרה, אני מאוד אוהב את הקול שלה, את האישיות שלה, היא מקסימה. אמא נהדרת, בנאדם נפלא, מקסימה. מבחינתי זה היה הכי טבעי. בהתחלה חשבתי לעשות אלבום כמו שעושים היום, את יודעת, להזמין לכל שיר מישהו אחר, לעשות כל שיר בסטייל אחר, ואז התחלתי ואמרתי, בעצם אני מרגיש שאני רוצה להביא את האינטרפרטציה שלי לשירים וזה עובד הכי טוב, אז אני שרתי את השירים ושרון איתי בכל השירים, ויש משהו בצבע של הקול המלאכי שלה שמשלים את הקול המלנכולי שלי, זה נדבק יפה ביחד".

מחשבות בהירות נגד מחשבות אפלות

"אחרי כל השנים הארוכות האלה", כותב מודי בראון בחוברת האלבום, "יוסי שב אל השירים ההם ומבדיל מחדש בין הפשוט לפשטני. בביצועים שלו ושל שרון רוטר הם חוזרים להיות מה שהם – שירים אישיים מאוד, שירים שבין האדם לבין דכאונו, שריקות נואשות בחושך של מי שמשתוקק לחשוב מחשבות בהירות".

"'מחשבות בהירות' זה מתוך 'תלבשי לבן'", אומר פרץ. "'בקיץ הזה תלבשי לבן, תחשבי מחשבות בהירות', ובעיניי זה משהו קסום כזה. מחשבות בהירות זה נגד כל האנשים שכל הזמן חושבים מחשבות אפלות כאלו, 'אוי ואבוי, מה יהיה' וכל אלה. זה הפוך מזה. זה פתוח כזה. מודי, בכלל, הגאון הזה, כותב על זה דבר מדהים בחוברת האלבום.

הופעת ההשקה של האלבום שתתקיים היום במועדון הסאבליים  היא ההופעה היחידה המתוכננת נכון להיום.

"אני לא יודע. אני רוצה לעבור את ההופעה הזאת", אומר פרץ, "לעשות מין סגירת מעגל, ואחר כך נראה. דבר ראשון שרון הולכת ללדת אז נחכה שהיא תלד ואחר כך אולי היא ואני נעשה קצת הופעות קטנות. אני לא חושב שאני יכול להסתובב היום עם להקה, אלא אם יזמינו אותי לאירועים, לפסטיבל תל אביב או משהו, ואז אני אשמח לארגן הרכב".

איכשהו זה ככה זורק אותי לשאלה של המעבר בין שני חלקי הבמה, כי אני יודעת על עצמי שמהרגע שנפתח לי מקום חזק מאחורי הקלעים, פתאום נהיה לי קל יותר להודות כמה קשה לי המעבר הזה לפרונט לפעמים. איפה אתה בין שני הכובעים האלה?

"נראה, כי באמת לא עשיתי את זה מזמן. מאז שהאלבום האחרון שלי יצא עשיתי הופעה אחת, לפני שבע או שמונה שנים. יש בזה מצד אחד משהו מעניין ומצד שני משהו מלחיץ. אני גם לא כל כך אוהב את כל מה שכרוך בלהופיע, החזרות, הבאלאנסים, הנסיעות, אני לא אוהב את זה. מעדיף לשבת באולפן, להדליק את המחשב, לדבר עם התוכנות.

" אבל אין משהו שיכול להחליף את העיניים של הקהל, כשאתה עומד מול אנשים ושר. אז פעם הייתי עושה את זה מול חבר'ה, בגרעין בקיבוץ, והיום זה הבמה. אז זה נורא כיף ונורא מחמיא אבל בתור דרך לחיים, שלוש פעמים בשבוע להופיע, לא הייתי רוצה את זה. גם ההתרגשות הורגת אותי כל פעם מחדש".

"מחשבות בהירות", יוסי פרץ שר נעמי שמר

מופע ההשקה יתקיים היום, יום ראשון, 27 במרץ 2011 ב-20:30 במועדון הסאבליים בתל-אביב. אורחים: מודי בראון ואסף אמדורסקי.