"התיאטרון הקהילתי מאפשר להשתעשע, להתנסות"

פסטיבל ירושלים לאמנויות חוגג השנה עשור לקיומו, וכהרגלו יארח את מיטב הגופים החובבים והסמי-מקצועיים הפועלים בעיר בתחומי התיאטרון, המחול, המוזיקה והזמר.

אחד המופעים המסקרנים בפסטיבל השנה הוא "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברכט, שמעלה "תיאטרון המפגש" - תיאטרון של אמנים חובבים שהוקם לפני כ-14 שנה בשכונת רמות אלון בירושלים.

תיאטרון המפגש הוא תיאטרון קהילתי בעל ראייה חברתית רחבה המתמודד עם דילמות אקזיסטנציאליות אנושיות כמו גם עם בעיות היומיום הקיומיות בישראל; האמנים המשתתפים בתיאטרון מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית והירושלמית – צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, עולים וותיקים.

ראויה לציון העובדה שהתיאטרון עוסק במחזות קלאסיים לא קלים לעיכול, שאפילו תיאטראות רפרטואריים מסובסדים ועתירי קהל ותקציב לא ממהרים לגעת בהם.

על פי חזונו של הבמאי שמחה ספקטור הציג התיאטרון בארבע השנים האחרונות בפסטיבל האמנויות מחזות מאתגרים ומגוונים, מדרמות ועד קומדיות, ביניהן "החולה המדומה" של מולייר, "קשה להיות יהודי" מאת שלום עליכם, "אנדורה" מאת מקס פריש, והשנה את מחזהו הנודע של ברכט – "הנפש הטובה מסצ'ואן".

ספקטור הוא בוגר מגמת תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ומוסמך הפקולטה לתיאטרון במגמת בימוי באוניברסיטת ניו-יורק NYU. הוא ביים הצגות בתיאטרון "צוותא" ו"הסימטה", והקים את "קבוצת אלטרנטיבה", וסדנה למשחק ב"צוותא" תל-אביב.

בנוסף ספקטור לימד וביים בקיבוצים רבים בכל רחבי הארץ, הקים מגמות תיאטרון בבתי ספר תיכוניים, ועבד לא מעט עם קבוצות תיאטראות קהילתיים. בשמונה השנים האחרונות הוא מקדיש את מרבית זמנו לעבודה עם "תיאטרון המפגש" בירושלים, לצד עבודתו במתנ"ס "רמת ורבר" בפתח-תקוה.

"עוד בתור ילד בשנות החמישים הייתה לי משיכה עצומה ובלתי מוסברת לעולם התיאטרון, ואפילו שיחקתי תפקיד קטן בקאמרי  ב'כטוב בעיניכם' עם חנה מרון. בתיכון הקמתי קבוצת תיאטרון שהופיעה בכל מיני מרכזים בארץ, ויותר מאוחר הצטרפתי לבית הספר הדרמטי של תיאטרון הבימה.

"החומרים שעניינו אותי היו תמיד מחזות קלאסיים ו/או בעלי רבדים עמוקים, מטאפורות וסמלים, דברים שתענוג למזמז אותם על הבמה. כשחזרתי מניו יורק ב-76' התחברתי לצוותא כשעוד הייתה ברחוב מאפו בתל-אביב ושם העליתי את 'עליסה בארץ הפלאות –למבוגרים בלבד', 'החותם השביעי', 'סונטת סתיו', 'פנים אל פנים', (עיבוד לסרטי אינגמר ברגמן), 'דו"ח לאקדמיה' מאת קפקא, 'בעלי שקספיר' ודברים מהסוג הזה. אז גם התחתנתי עם המשוררת מיה אנגלר, אשתי עד היום, שמלחינה את כל המחזות שאני מביים".

העיסוק בתיאטרון קהילתי הוא ברירת מחדל?

"זו לחלוטין בחירה. העליתי הצגות גם בתיאטרון הממסדי - בקאמרי, בתיאטרון חיפה, בתיאטרון באר שבע ובחאן הירושלמי, אבל אני לא אוהב מרות, לא סובל שאומרים לי מה לעשות. אני אוהב להשתעשע, להתנסות, והתיאטרון הקהילתי מאפשר לי אז זה. אנשים באים לשם בראש פתוח וזה מאפשר כל מיני התנסויות שלא הייתי מגיע אליהן בדרך הממסדית.

"מעבר לזה העבודה הקהילתית מאפשרת נתינה ועשייה שהיא חלק מהקהילה, זה משהו מאוד ייחודי. אני לוקח את זה מאוד ברצינות, וגם השחקנים שלי. אני לא מתבייש בזה, להיפך. זה גורם לי גאווה עצומה. הופענו ואנחנו מופיעים בכל מיני מסגרות מכובדות כמו פסטיבל ישראל, פסטיבל עכו ו'כל העולם במה' בצוותא".

שחקנים שלא מחפשים תשומת לב

אבל בסופו של עניין מדובר בחובבים?

"האנשים האלה עושים תיאטרון. אני לא מאמין בגישה של גירוד פצעים והתעסקות בחומרים אישיים במקומות האלה. לא מעניין אותי להדביק להם סטיגמה של אומללות. ממש לא. להיפך אני רואה בהם שחקנים לכל דבר עם ערך מוסף, מפני שהם לא מחפשים תשומת לב בלעדית כמו רוב השחקנים בתיאטרון הממסדי.  

"שחקני 'תיאטרון המפגש' הם אנשים שבאים מרקעים מאוד שונים ומגוונים, והדינמיקה של העבודה איתם מאוד מעניינת. אחד השחקנים הראשיים שאני עובד איתם כבר עשר שנים הוא יהודה וקסמן, אבא של נחשון ז"ל. המפגש הוא מאוד פורה, כל אחד מביא את צורת החשיבה שלו אל הבמה ובוחן אותה – זה מבחינתי המסד לעשייה אמנותית אמיתית.

"אני לא מאמין במילה 'משחק', אני מאמין ב-being. אל תנסה לשחק מישהו אחר, תיכנס לכל סיטואציה עד הסוף ותהיה בה, רק ככה אתה ראוי להיקרא יוצר".

"הנפש הטובה מסצ'ואן" , משמאל: שמחה ספקטור (תמונת יח"צ)

"הנפש הטובה מסצ'ואן", מחזהו של ברטולד ברכט, הוא מחזה חברתי נוקב העוסק בכוחו המשחית של העוני והרוע בחברה האנושית לעומת הטוב המצוי בשולי החברה.

למה בחרת דווקא במחזה הזה?

"בחרתי את ההצגה הזו כי יש בה אמירה חברתית שנוגעת לאנשים שאני עובד איתם, ובעצם לכולנו. לברכט הייתה תפיסה קומוניסטית והמאבק החברתי עמד בראש מעייניו. הוא היה גם אנטי מלחמתי.

"מצד אחד הוא נלחם נגד הפערים החברתיים והקפיטליזם ומצד שני התמודד עם שאלת הטוב והרע - תפיסת הרע כמחזק את הטוב, מחשל אותו כדי שיוכל להמשיך בדרך. זה מה שאני מנסה לעשות דרך התיאטרון הקהילתי, לחזק את הטוב". 
 

ההצגה "הנפש הטובה מסצ'ואן" תעלה ביום חמישי, ה- 31 במרץ 2011 במעבדה בירושלים במסגרת "פסטיבל ירושלים לאמנויות". כרטיסים בטל': 02-6292000 ובמזכירות המרכז הקהילתי, רח' רקאנטי 6.