שלישייה בשני הרכבים
ארבעה ימים של בכורות והפקות מוזיקה מיוחדות מספק פסטיבל "ימי זמר" הקרוב בחולון, בסדרת מופעים שנוגעים בעבר ובהווה, מהאמנות האישית ועד השירה בציבור. בין מופעי המחווה וההוקרה ליוצרים כמו מתי כספי, מרדכי זעירא, רחל המשוררת ורחל שפירא, נמצא גם המופע "סימן שאתה צעיר", הפקה מקורית לפסטיבל המוקדשת לשלישיית "גשר הירקון" שפעלה בין השנים 1966-1964 בשני הרכבים.
ההרכב הראשון כלל את אריק איינשטיין, בני אמדורסקי ויהורם גאון. בהרכב הזה הקליטה השלישייה את אלבומה הראשון "אהבה ראשונה" שכלל שירים כמו "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים", "כשאור דולק בחלונך", "אם רק תבואי בחמש", "אל תעברי לבד ילדה ברחוב" ושירים נוספים שנכתבו בידי יוצרים כחיים חפר, נעמי שמר ויוחנן זראי. בהרכבה השני החליף ישראל גוריון את יהורם גאון, והשלושה הקליטו את האלבום השני, "התוכנית החדשה", שכלל שירים כ"העיר באפור", "הכל בגלל האהבה" ו"סימן שאתה צעיר".
ישראל גוריון הוא גם הקו המקשר בין שנות השישים לימים אלה, בהפקת פסטיבל "ימי זמר", המנוהלת אמנותית בידי עדי רנרט, ומארחת על הבמה אמנים כמו אוהד חיטמן, חמי רודנר, חבורת "דומיננטה", בן ארצי, איה כורם, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, דנה ברגר וגוריון עצמו, שיבצעו את שירי הלהקה.
"זה מעניין", נזכר גוריון. "בהתחלה הייתי עם 'הדודאים', אחר כך היינו שלוש שנים בחו"ל במסע הופעות, באירופה וארה"ב. כשחזרנו דגדג לי כל הזמן התיאטרון אז החלטתי שאני הולך לתיאטרון ובני (אמדורסקי – ט.ג.) נשאר יתום – כמו שאני אומר על עצמי היום – אבל לא להרבה זמן. ישר הוא הקים עם אריק איינשטיין ויהורם גאון שלישיית זמר חדשה, שזכתה לתהילה ממש בן רגע, ואני מודה שקצת קינאתי שם מהתיאטרון...
"אבל אחרי שנה גם ליהורם התחשק להיות שחקן והוא נסע לאמריקה ללמוד, ואז באה אלי משלחת הביתה, בני ואריק, ושאלו אם אני מוכן להצטרף במקום יהורם, אז אמרתי 'בסדר', כאילו לא אכפת לי, הגאווה, את יודעת... ובאמת זכינו להצלחה אדירה".
"אני הולך כל הזמן לראות להקות בלבונטין 7"
היה הבדל מוזיקלי כלשהו בין שני ההרכבים?
"לא היה כמעט הבדל. העיבודים בהרכב שכלל אותי היו על פי מה שמתאים לי, ואולי היו שירים אחרים טיפה. חלק מהשירים שהקלטנו היו מחו"ל, שירים עממיים כמו 'כשיבוא שלום', או 'סימן שאתה צעיר' שהיה שיר אירי שמצאנו בסיבוב בארה"ב. לקחנו את זה מלהקות פולק ששמענו כשהיינו מופיעים.
"אתה יכול הרי להופיע בכל ארה"ב ולא לפגוש פעמיים את אותו זמר שהופעת איתו, זה ענק. אז היינו פוגשים כל מיני זמרים ומחליפים בינינו שירים. 'קרב הראל' למשל מורכב משלושה שירים. בני זכר את זה, והביא את השירים האלה ותרגמנו את זה לעברית וזה נשמע כמו ישראלית. 'סימן שאתה צעיר', לא יודעים בכלל שזה לא שיר ישראלי".
איכשהו זכורה לי אמירה של אריק איינשטיין כשהייתי קטנה על זה שבמקום להיות חלק משלישייה הסתבר לו בשלב מסוים שהוא האאוטסיידר לצמד הדודאים
"הנוסחה המדויקת הייתה שהוא שמע שהקהל מתלונן ואומר 'מי זה הגבוה הזה שמפריע כל הזמן ל'דודאים'', זה הפתגם הידוע... זה היה בצחוק כמובן. אריק תמיד היה מתלוצץ ועוקץ אותנו, 'הפרברים יותר טובים, להם היו שתי גיטרות, לכם יש רק אחת'... הוא כזה חמוד, אריק. היינו בנסיעות מטרפות ביחד והוא היה מצחיק אותנו כל הזמן. היינו גומרים הופעה למשל, מסיימים להתלבש, ואריק לוקח את הזמן, מוריד מכנסיים, שם נעליים, גרביים, וכל הזמן מדבר, מספר בדיחות. בינתיים בני כל הזמן היה ממהר, תמיד היו לו חתיכות כאלה שחיכו לו בתל אביב.
"אני רוצה להגיד לך, הנסיעות אז, באוטובוס, עוד לא היו אוטוסטרדות כאלה כמו היום. היינו נודדים בכל הארץ, יושבים לאכול בדרך, היינו צעירים, לא עושים חשבון, אז בני עם החומוס היה אוכל ראש בצל שלם, אריק שני ראשי בצל שלמים, ואני אז לא נגעתי בבצל, לא עיכלתי את זה טוב. אבל כשהיינו מופיעים היינו שלושה על מיקרופון אחד, וכשהיה לי סולו, הייתי עומד באמצע ושר למיקרופון, ושני ראשי בצל עושים לי 'אווו...' בשני קולות לתוך האף בכוונה...."
דנה ברגר ואיה כורם (צילום: יוסי צבקר)
מה בדיוק כבר יכול לרגש ולהדליק אותך בהווה אחרי סיפורי עבר מעוררי קנאה כאלה?
"אני לא מתרפק על העבר. אני חושב שיש גם דברים יפים היום. יש יותר סוליסטים, פחות להקות, שירים נהדרים, יוצרים נהדרים, לעומת זאת יש היום גם דברים מוזיקליים ברמה פחותה, דברים שאפשר היה לוותר עליהם ואני לא רוצה להיכנס לשמות. מצד שני, יש חבר'ה נהדרים, ג'אז וכאלה. אני הולך לראות כל הזמן להקות בלבונטין 7, כולם הופיעו בחוץ לארץ והמוזיקה התפתחה מאוד. בחורים צעירים וכל כך מוזיקליים, נהדר. יש דברים אחרים, אין מה להתרפק על העבר. אני חושב שהיה קשה להוציא היום דברים כמו 'שלישיית גשר הירקון' או 'הדודאים', כי הראש אחר.
"למרות שלמעשה אני מופיע עם אסף אמדורסקי בערב של 'הדודאים', ועם 'החברים של בני' (הפרברים, חנן יובל וישראל גוריון – ט.ג.). 'החברים של בני' זה ערב חד פעמי לזכרו של בני שממשיך כבר 16 שנה 'כי ההורים לחצו'... והרבה צעירים באים ושומעים את זה ופשוט משתגעים. זאת אומרת, יש איזה מין שובע כנראה מהדברים החדשים, אז אנשים חוזרים טיפה אחורה למקורות.
"באים לשם גם מבוגרים כמובן, אבל הצעירים, זה נהדר לראות אותם שהם באים, עם תקליטים ישנים, או דיסקים, ורוצים שנחתום להם. יש גם טעם לדבר הזה, קלאסיקה. קלאסיקה תמיד תישאר. כשהיא טובה היא טובה. זה לא מתיישן. ולשמחתי הרבה 'גשר הירקון', 'דודאים', כל מיני דברים כאלה, הייתי אומר אפילו הרוקנרול, התקופה של 'אחרית הימים' שמאוד אהבתי בזמנו, הרוקים הראשונים. למרות שזה פחות תופס פה, פחות מושך פה אנשים. אין דור מספיק של חבר'ה שזה מעניין אותם, החומרים האלה. אבל למזלי החומרים שלנו קלאסיים, ממש קלאסיים, זה לא דבר חולף, לכן זה תמיד עובד".
"לא האמנו שתהיה לנו התאמה כזו – לאסף ולי"
איך זה באמת עובד עם אסף אמדורסקי? הרי זה אחד המוזיקאים הכי פחות נוסטלגיים שיש
"כן, זה הכל היה במקרה. הוציאו אוסף של בערך 130 שירים של 'הדודאים', ובהשקה של הדיסק רצו שאני אזמין כל מיני אנשים. 'החברים של בני' לא יכלו, אז שאלתי את אסף, בכל זאת, זה זיכרונות של אבא שלו, והוא התלהב, ואז באנו ושרנו שלושה שירים, והקהל התלהב בצורה בלתי רגילה. וגם לא האמנתי שתהיה לנו התאמה כזאת, לי ולאסף.
"ואז הוא התקשר אלי ואמר שכדאי שיהיה לזה המשך, אז עבדנו במשך חצי שנה, הוצאנו את העיבודים מהתקליטים, והוא היה פדנט בצורה בלתי רגילה. אנחנו עושים את זה בדיוק כמו שזה היה אז, חוץ מזה שאז הופענו רק עם גיטרה, ופה הוספנו קונטרבס ותופים וזה פשוט מצלצל תענוג. ואני גם מנגן סקסופון לתוך 'שדמתי' שם. בהתחלה הוא רצה שזה יהיה בדיוק כמו 'הדודאים' ממש, אבל לאט לאט הוא הבין שאפשר להביא עוד דברים. והוא גם מדבר... פעם הוא לא היה מדבר בהופעה, עכשיו הוא מדבר וזה פשוט תענוג".
מה בעצם פירק את גשר הירקון?
"לשלישייה היו שתי תכניות במשך שנתיים. תכנית ראשונה עם יהורם ותכנית שנייה שאני החלפתי אותו. ניסינו לעשות גם תכנית שלישית בשנה השלישית, אבל אז היינו מופיעים בין 28 ל-32 הופעות בחודש, זה פשוט מתיש. הסתובבנו בכל הארץ, ואני רציתי לחזור לתיאטרון, ואריק רצה להתחיל לעבוד על חומרים שלו ועל תכנית יחיד, היינו צעירים ורצינו להתחדש כל הזמן. אני זוכר שעבדנו עם קריבושי, היו כבר שלושה שירים עם עיבודים והכל, ואמרנו בוא נעצור את זה לפני שזה יהיה מאוחר מדי. באנו לבני ואמרנו, 'אנחנו רוצים להפסיק', וזה נפסק ממש באיבו. אין מה לעשות, אצל אמנים הצורך להתחדש כל הזמן זה חלק מהעניין, זה משאיר אותנו טריים כל הזמן".
לצדו של גוריון במופע הקרוב יהיו חמי רודנר, אפרים שמיר ודנה ברגר, עימם יבצע את "סימן כשאתה צעיר". עם חבורת דומיננטה ישיר את "כשיבוא שלום" ו"קרב הראל".
"עדי רנרט עושה את העיבודים וזה מבוסס על העיבודים המקוריים", מוסיף גוריון, "ועל הבמה אנחנו מתחלקים לכל מיני הרכבים שמאורגנים ומגויסים בדיוק לאירוע הזה. כל מיני הרכבים, כל מיני אנשים, כל מיני סוגים, ערב נפלא לפי דעתי. גם חומרים נהדרים. טוב לחזור אליהם מפעם לפעם".
"סימן שאתה צעיר" – מופע משיריה של "שלישיית גשר הירקון" בהנחיית שי אביבי יעלה בשבת, 23 באפריל 2011 ב-21:00 בתיאטרון חולון במסגרת פסטיבל "ימי זמר בחולון". כרטיס: 140-85 ₪. טל': 03-5023001/2/3.