חתך של שיאי האופרה האיטלקית

"הבוקר", מספר לי בשמחה בטלפון המנצח האיטלקי, ג'וליאנו קָרֶלָה, "קיימנו את החזרה האחרונה, כאן בוורונה, ואנחנו, כלומר כולנו, כל חברי מקהלת הארנה מוורונה והזמרים הסולנים, מאוד נרגשים לקראת ההופעה בישראל".
 
אני חייב להתוודות שהטקסט הזה שמאסטרו קרלה, אמר בטון הצהרתי, הזכיר לי את שורת הסיום במערכונו הקלאסי של שייקה אופיר, על מנצח המקהלה המכין את מקהלת הפועלים לקראת נסיעה לקפריסין, המוכר יותר כ"יופי נחמה", עם שורת המחץ "אנחנו עוד נכבוש את קפריסין", אבל זה מן הסתם ענין פרטי ואישי שלי.
 
ג'וליאנו קרלה היה בישראל כבר פעמיים, הוא היה אורח האופרה הישראלית כאשר ניצח כאן על "ריגולטו" של ורדי ועל "הנערה מן המערב הזהוב" של פוצ'יני. הוא נולד במילנו, שם גילה את אהבתו למוזיקה, ושם החל את מסלול הלימודים. "היום, כלומר מזה כארבעה עשורים, אני גר בסמוך לוורונה וחש עצמי כ'וֶורוֹזנֶזֶה' (איש ורונה) אמיתי".
 
קרלה מזוהה בעיקר עם הרפרטואר האופראי האיטלקי, אבל לא רק (ועל זה בהמשך) וכשהוא יוצא לסיורים כמו זה הקרוב להופעות בירושלים ובמצדה, הוא רואה את עצמו שליח של התרבות האופראית של מולדתו. "נכון, הרפרטואר האיטלקי מוכר וידוע ובכל זאת אני דואג שבתכניות שבהן אני מופיע עם התזמורת והמקהלה של הארנה מוורונה, אני לא מסתפק במלחין אחד או בתקופה אחת, אני משתדל לתת חתך של שיאי האופרה האיטלקית, ולשלב לא רק אריות וקטעי מקהלה אלא להבליט למשל קטעים תזמורתיים מתוך אופרות, קטעים שלדעתי  מהווים נקודות ציון בתולדות אמנות האופרה".
 
 כך הקהל בירושלים ישמע את הפתיחה לאופרה "וילהלם טל" של רוסיני (יצירה שהודות לאימוצה על ידי תכניות רדיו וטלוויזיה שונות, זכתה בפופולריות גדולה הרבה יותר מאשר האופרה כולה,  י.ש.) ובהמשך קטעים תזמורתיים: פתיחה מתוך "ערביות סיציליאניות" של ורדי,ושני קטעי ביניים, אינטרמצות מתוך  "מנון לסקו" של פוצ'יני ו"קוולריה רוסטיקנה" (קנאת בן כפר או אבירות כפרית) של מסקני, הפרק המלווה את הבוקר הדתי בכנסייה. בין הקטעים האלה יתנהל הקונצרט הראשון בירושלים.

להגיע ללבבות  של המאזינים
 
"במצדה נשיר יצירה אחת 'רקוויאם' של ורדי.  אני חייב עוד בשיחה זו להדגיש שנבחרת הסולנים שמגיעה היא מן הטובות שאפשר להשיג היום לכל הופעה אופראית, שתי הנשים הן זמרות בולגריות סווטלנה וסילייבה, סופרן, מריאנה פנצ'בה מצו סופרן, הטנור האיטלקי סטפנו סקו, הבריטון הברזילאי פארייה.

"אני מבקש להדגיש את האיכות כי לדעתי ככל הנראה איש מהם לא הופיע עד היום בישראל, ואני מבקש באמצעותך להעביר לקהל בישראל שבאמת מדובר בנבחרת מעולה. בירושלים תוכלו לשמוע כל אחד מהם ואת ארבעתם יחד בלהיט הנצחי שבלעדיו נדמה לי אי אפשר לחתום קונצרט זמרים והוא הרביעייה "בת לאהבה" , הרביעייה רבת הקסם מתוך 'ריגולטו'"      
 

"הארנה מוורונה" (תמונת יח"צ)

אתה מרבה לנצח באולמות וכאן בהופעה ראשונה שלך עם מוזיקאי הארנה תופיע בחוץ. מה הם לדעתך היתרונות שיש בהופעה בחוץ?
 
"נכון שאני מרבה לנצח באולמות אבל ניצחתי פעמים רבות על ההפקות בארנה בוורונה שכמובן מתקיימות בחוץ, וכן בפסטיבל פוצ'יני בטורה דל לאגו בצפון איטליה, במאצ'רטה ועוד, כלומר יש לי הרבה ניסיון של ניצוח על מופעים שמתחת לשמים פתוחים.
 
"אתה בוודאי מתייחס לבעיות האקוסטיות שעלולות לצוץ. אז ראשית כל, היום, יש כבר טכנולוגיות שמשבחות את הצליל המופק בחוץ, ולמעשה בעבודה טכנית טובה אתה עשוי לחשוב שאתה יושב באולם בעל אקוסטיקה מצטיינת.

"אני מנסה להתבונן בהופעה בחוץ מזווית אחרת.  בהופעה אחת בחוץ אתה מגיע לאזניהם ואני מקווה גם ללבבות של הרבה יותר מאזינים. כך קורה כל שנה בוורונה, אני מקווה שזו תהיה התחושה במצדה ובעיקר בקונצרט בירושלים. להגיע להרבה אנשים ולהביא את הצליל האיטלקי כשהוא מופק מכליהם וממיתרי קולם של זמרים איטלקיים או בעלי אוריינטציה איטלקית. זה  חשוב לא פחות מן האקוסטיקה".
 
לאחר שאמרת כל זאת, אני יודע שאתה מקליט אופרות הרבה פחות פופולריות מ"אאידה" או מ"כרמן". בחברת התקליטים "אופרה רארא" יש הקלטות שלך ליצירות נדירות של רוסיני, יצירות לא מוכרות של ברליוז ואופרות של המלחין היהודית החשב ג'קומו מאיירבר. למה אתה מגיע לפינות האלה, שספרי תולדות המוזיקה, די מתעלמים מהם או משאירים אותם לדמיוננו?
 
 "יש כמה וכמה סיבות מצוינות להכללה הזאת. כל האופרות שעליהן ניצחתי וראו אור בחברות כאלה או אחרות הן יצירות משמעותיות בתהליכי ההתפתחות של המלחינים או של מלחינים אחרים בני התקופה. כך למשל 'אליזבט מלכת אנגליה' של רוסיני שנכבתה לפני 'הספר מסוויליה', היא יצירה דרמטית גדולה, שמסמנת את קווי הצמיחה של רוסיני עד לאופרה האחרונה שלו ''וילהלם טל'. "יצירות של פאצ'יני, בן תקופתו של רוסיני, שגם הודה בכך שהוא הושפע ממנו, מדגדגות את האוזן במידע המוזיקלי ובכך שאנחנו, כולנו, מאזינים, כמו מוזיקאים, מזהים את ההשפעות.
 
"או למשל  'הגלות מגרנדה' -אופרה על העידן האחרון של השלטון הנוצרי בגרנדה לפני שעברה למוסלמים, שחיבר ג'קומו מאיירבר, היא אופרה שהוא חיבר כשהיה עדיין בשלבים הראשונים של התפתחותו כמוזיקאי צעיר שהגיע מגרמניה לאיטליה וחיבר בהשראת בני התקופה. בהמשך יגיע מאיירבר לשיאו בהתפתחות ה'גראנד אופרה' אופרות הענק שהוא חיבר בהן 'ההוגנוטים', 'הנביא' ו'האפריקנית', אופרות שהשפיעו על וגנר, על 'אאידה' של ורדי ועל עוד יצירות.
 
"דווקא אנחנו, הצופים והמאזינים לאופרות היום בתחילת המאה העשרים ואחת, נשמע את היצירות המרתקות האלה באוזניים אמונות, שכבר שמעו את כל מה שנכתב בהמשך, נוכל לעקוב בקלות אחרי אבני הדרך של המלחינים. במילה אחת העבודה על האופרות האלה, לאמנים ולקהל היא חוויה מרתקת. ברור שלהפקות אלה, אפילו יותר מאשר להפקות של יצירות מוכרות, אתה זקוק לתמיד למוזיקאים מעולים, זמרים מצטיינים ותזמורות מובילות. ביצוע רדוד של יצירה לא מוכרת לא יתרום להבנה מעמיקה שלנו, אולי להיפך. כאן בסוף השבוע הקרוב, לכם בישראל לא יהיה ממה לחשוש. אנחנו באים דרוכים, מוכנים ועם המון רצון טוב להופיע בשני המקומות" 
 

"בריכת הסולטן, ירושלים" (תמונת יח"צ)

היית כבר באתר האופרה במצדה?
 
"הייתי במצדה כתייר, באתר הארכיאולוגי, הגיאוגרפי, לא באירוע האופראי, אבל אני מגיע לארץ שבה יש לי חברים טובים, גם באופרה הישראלית וגם בישראל בכלל. אני מתרגש לקראת הביקור, לקראת עשיית מוזיקה טובה עם חברים ולמען חברים. 'אֶריוֶודֶרצ'י אין יֶרוּזַלֶמֶה' מקנח קרלה את שיחת הטלפון בברכה באיטלקית.  
    
  
תזמורת וסולני ה"ארנה די וורונה" מאיטליה בניצוחו של גוליאנו קרלה יופיעו היום, חמישי, 2 ביוני 2011 ב-20:30 בבריכת הסולטן  בירושלים בקונצרט גאלה אופראי. ביום שישי, 3 ביוני יופיעו התזמורת, הסולנים והמנצח ב-22:00 במצדה עם הרקויאם את ורדי.
 
לרכישת כרטיסים לקונצרט בבריכת הסולטן
לרכישת כרטיסים לקונצרט במצדה