סיפורה הידוע של דורותי בהצגת בית ליסין ילדים נהנה מעוצמה מקצועית של תיאטרון למבוגרים
הברקות קטנות ומקסימות
התרגשות גדולה מילאה אותנו מהרגע בו שמענו כי תיאטרון בית ליסין ותיאטרון המדיטק משלבים כוחות ומתחילים לעבוד על הצגת "הקוסם מארץ עוץ", ובקוצר רוח חיכינו לרגע בו נוכל סוף סוף להתיישב מול הבמה ולספוג לתוכנו את הסיפור המסתורי והמיוחד הזה, שנקודות רבות ממנו הפכו למושגים המשתרבבים לשיחות בתחומים שונים ("אני חושבת שאנחנו כבר לא בקנזס, טוטו"), הרחק מהעולם שיצר פרנק באום ואשר עד היום אני לא לגמרי בטוחה למי הוא מיועד יותר, לילדים או למבוגרים. ההמתנה, אם להתחיל מהסוף, השתלמה לגמרי.
הצגה לילדים בתיאטרון למבוגרים זו חוויה שונה לגמרי, הנותנת תחושה של עוצמה מקצועית מסוג אחר, ובאה לידי ביטוי בכל הפרמטרים: גודל הבמה, התפאורה הנפלאה, התלבושות המהוקצעות עד הפרט האחרון, התאורה, הסאונד שאין בו צרימות למיניהן, ואפילו משחקם של השחקנים כולם, שנדמה שנובע מהתכווננות שונה במקצת ועובד על ג'סטות בימתיות שונות. כל אלה חוברים יחדיו להביא את סיפורה של הילדה דורותי, ומצליחים לייצר היטב את האווירה ההזויה של ארץ עוץ ולשרת את הנופך המסתורי של הסיפור.
"הקוסם מארץ עוץ" (צילום: דניאל קמינסקי)
דורותי חיה עם דודיה בקנזס וחולמת על מקום אחר. סופת טורנדו גדולה סוחפת אותה ואת כלבה טוטו למסע הרפתקאות בארץ עוץ המסתורית, שם היא פוגשת את הדחליל שראשו מלא בקש, את איש הפח שוויתר על ליבו ואת האריה הפחדן, וביחד הם יוצאים לחפש את עיר הברקת בה חי הקוסם הגדול מארץ עוץ, כדי שזה ייתן שכל לדחליל, לב לאיש הפח, אומץ לאריה וישיב את דורותי ואת טוטו הביתה, לקנזס.
השחקנים, כולם, עושים עבודה מצוינת. מרשימה לא פחות דווקא זו שאינה פוצה את פיה, דיקלה הדר המגלמת את כלבה של דורותי, טוטו, כשהיא אוחזת בבובת הכלב כבובנאית העומדת על הבמה ומעניקה לכלב את תנועותיו ואת קולו. הדר לבושה בבגדים המחזקים את אינותה על הבמה, ומצליחה להביא המון אנרגיה וביטוי רגשי לבמה באמצעות השתיקה והגופניות שלה.
גם עבודת הוויזואליה מלאה בהברקות קטנות ומקסימות המתבססות דווקא על מחשבה ולא על עוצמה של פירוטכניקה: הפרחים השוטפים את הבמה ורוקדים להם במעין עציץ נחום תקום שכזה, כשהם נוסעים סביב הדחליל שיצטרף למסעה של דורותי, בד אדום גדול ששוטף את הבמה ומסמל את שדה הפרגים הרעיל בו נרדמת החבורה, ואפיונים בסיסיים המעבירים מסצנה לסצנה ומחזקים גם הם את תחושת ההזיה היפה של הסיפור.
את עניין שירי ההצגה בכלל שכחתי עד שהגיע "שם, מעבר לקשת" והזכיר לי פן נוסף שיש להתרפק עליו, שירי ההצגה בתוספת פזמונים חדשים ומצוינים שעיבד ויצר דניאל אפרת, כשלצדו אמיר לקנר על המוזיקה ודוקי עצמון האחראית על העבודה הקולית המשובחת שמציגים שחקני ההצגה.
"הקוסם מארץ עוץ" (צילום: דניאל קמינסקי)
על כל היופי הזה אחראי הבמאי-כוכב גלעד קמחי, ראש קבוצת הצעירים של תיאטרון בית ליסין, העומד מאחורי הצלחות בולטות ורבות של התיאטרון בשנים האחרונות שלא מעט מהן מאופיינות בנטייה של קמחי לעיצוב יפהפה של פנטזיות תיאטרליות.
"הקוסם מארץ עוץ", מחזה מוזיקלי על פי ספרו של פרנק באום, תיאטרון בית ליסין ותיאטרון המדיטק, 4 ביוני, תיאטרון בית ליסין.
משתתפים: אילנית גרשון, דיקלה הדר, ידידיה ויטל, הילה זיתון, רויטל זלצמן, יניב לוי, חייקה מלכה, עוז ניסן, יעקב תמרי.