הקהל שותף לדיאלוג

פסטיבל תיאטרון פלייבק "הכל סיפורים" מתקיים זו השנה השלישית וגם השנה יתארח הפסטיבל בביכורי העתים, מרכז רב תחומי לאמנויות הבמה. השנה מתמקד הפסטיבל בסיפורי עתים - סיפורים הנעים על ציר זמן ומקום. הפסטיבל יכלול הופעות של מגוון קבוצות תיאטרון הפלייבק הפעילות בארץ; הרצאות על הז'אנר ושילובו עם תיאטרון, קהילה, טיפול ומדע; סדנאות התנסות ומופעים קצרים.

מהו מופע פלייבק? מופע בעל עקרונות תיאטרוניים מקובלים, שעליהם מתווספים עקרונות ייחודיים לשיטה, שבמסגרתה קבוצת שחקנים, מוזיקאי ומספרים מהקהל יוצרים חוויה תיאטרלית. לאחר הצגת חברי קבוצת תיאטרון הפלייבק, משתתפים מהקהל מוזמנים באופן אקראי לספר סיפור או על חוויה שחוו בהתאם לנושא שנבחר מראש. המשתתף מלהק את הגיבורים הראשיים שימחיזו את סיפורו מקבוצת השחקנים, ואלו, כמעט ללא התייעצות מראש, מעניקים לסיפור פרשנות בימתית באמצעות דיאלוגים, מונולוגים, תנועה ושירה מאולתרים, בשילוב הומור ודרמה.
 
כל אחת מקבוצות הפלייבק מוסיפות לפעילותם אמצעים תיאטרוניים שונים, ביניהם תיאטרון בובות, פנטומימה ועוד. במהלך המופע, האורך כשעה וחצי, יוצגו ארבעה או חמישה קטעי משחק, וקטע סיום שמוגש בכלים האמנותיים של חברי הקבוצה.
 
על השוני ממופע תיאטרוני רגיל, אומר מרט מיירוביץ', המנהל האמנותי של הפסטיבל וחבר אנסמבל קרטושקס, כי "במופע פלייבק הקהל שותף לדיאלוג, כולו לא פסיבי והוא משתף פעולה עם המנחה על ידי הרמת יד, עלייה לבמה, או העלאת זיכרון. במהלך האינטראקציה בין השחקנים הקהל צופה איך הדברים נבנים על הבמה ומקבל תובנות. הרבה פעמים אנשים ניגשים בסוף המופע ואומרים 'יש לי סיפור מצוין בשבילכם – חבל שלא סיפרתי', או משתתף ששיתף, ולא סיפר דברים מסוימים ולאחר שהם הדהדו על הבמה, ניגש ואומר 'וואו, איכשהו השחקנים קלטו משהו ושיחקו אותו'". 
 

מרט מיירוביץ', קרן גולדבלט (מקור: kartoshkes.com)

תיאטרון פלייבק מבוסס על עבודת צוות של קבוצת שחקנים ויש לו שימושים שונים וביניהם קהילתיים, טיפוליים ומדעיים, שאף הם יקבלו ביטוי אמנותי במהלך הפסטיבל. לצד המופעים, יערכו סדנאות והרצאות, כאשר על כל קניית כרטיס למופע, יקבל הרוכש כרטיס להרצאה או לסדנה.
 
רונן קובלסקי, פסיכולוג קליני, המלמד טיפול בהבעה ויצירה במוסדות להשכלה גבוהה, ירצה על תיאטרון הפלייבק, ככלי טיפולי השונה מפסיכודרמה. ד"ר ליאור נוי, ממכון ויצמן, שפועל במסגרת אנסמבל קרטושקס ועוסק בחקר המוח ויצירתיות, ירצה על תיאטרון פלייבק ומדע. "כמו כל אמנות אלתור, פלייבק מאפשר להתמודד עם הלא נודע", מסביר מיירוביץ'. אפרת עשירי, הפועלת בקבוצה המשלבת שחקנים יהודים וערבים בגליל. תעסוק בהרצאתה בשימושים קהילתיים של תיאטרון פלייבק ובהיבטים של מפגש על רקע מחלוקות.
 
"יש משהו בתחום שלנו שגורם לקירוב בין דתות ותרבויות", אומר מיירוביץ', שעוסק בפלייבק 14 שנה. השנה הופיעה קבוצתו, קרטושקס, בכנס G20 Moral Politic שהתקיים בדרום קוריאה והשתתפו בו אנשי או"ם ואנשים ארגונים של זכויות אדם. בכנס עסקו בנושאים של יצירת פוליטיקה אתית, דתות ותרבויות, שמירה על כדור הארץ, זכויות נשים ואזורי קונפליקט. לקראת סוף הכנס, האנסמבל הציג חלק מהנושאים שעלו במהלכו.

המופע התקיים בפני כ- 100 איש שהשתתפו וצפו בו. "כמה מהסיפורים שסופרו היו על המציאות והקשיים, וכמה מהם עסקו בהצלחות קטנות. התובנה הייתה שהדברים הגדולים יכולים להשתנות על ידי עיסוק בהם באמצעות קבוצות קטנות שפועלות בשטח, כאלטרנטיבה למבוי סתום". 

 
"קבוצת קצ'קעס" (צילום: אבישג אלבז)

אביבה אפל, נשיאת ארגון תיאטרון הפלייבק העולמי, ממקימי קבוצת "משחק מהחיים", הפועלת בארץ מזה 20 שנה, תציג אף היא בפסטיבל. אפל תרצה על הערכים האסטטיים והאומנותיים של תיאטרון הפלייבק. "הפלייבק הוא סוג של תיאטרון ובקטעים הטובים שלו יש תחושה של הצגה, התפתחות והתרגשות עם משמעות עמוקה יותר, תובנה, קתרזיס או התעלות. הסיפורים שעולים מהקהל עוברים טרנספורמציה לקטעים מומחזים ובמהלך המופעים מתרחש תהליך אמנותי אסתטי בו יש ליחיד או לקבוצה חוויה אמנותית", אומרת אפל.
 
"הפסטיבל הוא הזדמנות לצפות בהרבה קבוצות עם רקע תיאטרלי שונה", אומרת אפל, "שחקן פלייבק צריך אמפתיה, חוסר ביקורתיות ושיפוטיות, עבודת צוות וספונטניות. לא כל שחקני התיאטרון יכולים להיות שחקני פלייבק ולהיפך".
 
"השיטה רואה בסיפור האישי והאנושי בעל ערך ומשמעות, ומבטלת את הקו המפריד בין הקהל לבמה", מסבירה אפל, "התיאטרון הזה אינטימי ויוצר קשר, ויכול להתקיים בכל חלל, ללא מחזה כתוב. במהלכו יש מפגש בלתי אמצעי עם הקהל ונוצר דיאלוג אמיתי בינו לבין השחקנים".
 
מובילים בתיאטרון פלייבק
 
תיאטרון הפלייבק מבוסס במקורות של Story Telling, תיאטרון בלתי כתוב, ותנועות של תיאטרון אוונגרדי שפעלו בשנות ה- 70 בארה"ב. בשנים אלו פעלו ג'ונתן פוקס, ממציא הז'אנר, ואשתו ג'ו סאלאס, במדינת ניו יורק והפיצו את השיטה ברחבי העולם. 
 

"אנסמבל קרטושקס" (צילום:יעקב סבן)

לדברי אפל, תיאטרון הפלייבק קיים במדינות רבות, בחלקן יש קבוצות ומרכזי פלייבק המאוגדים במרכזים ארציים, כמו בישראל. בארץ קיים בית ספר לתיאטרון פלייבק, הפועל כשלוחה של בית הספר בניו יורק, ובפסטיבל יופיעו קבוצות מתל אביב, באר שבע, הגליל ועוד.
 
"ישראל היא אחד המקומות המובילים מבחינת התפתחות הטכניקה והיתרבות הקבוצות. יש לנו הרבה קבוצות ביחס לגודל האוכלוסייה, יותר מבצפון אמריקה", משתף מיירוביץ', שיזם את הפסטיבל,  "פסטיבל פלייבק הוא פרויקט ייחודי שלא קיים בשום מקום בעולם. אצלנו הפסטיבל עולה בפעם השלישית ובוושינגטון העתיקו את הפורמט וזמן קצר אחרינו יתקיים שם פסטיבל בפעם הראשונה".
 
במהלך הפסטיבל תוצב בביכורי העתים במה פתוחה של קבוצות שיציגו טעימות של פלייבק. מאחר ופלייבק הוא תיאטרון קבוצתי בדרך כלל, אחד המופעים הייחודיים בפסטיבל הוא מופע של קרן גולדבלט, המציגה מופע פלייבק יחיד. גולדבלט פיתחה טכניקות להחלפת דמויות במהלך ההצגה, כשהיא לבדה על הבמה.
 
"ביכורי העתים פועל בלב תל אביב מזה 40 שנה ומהווה מוקד פעילות לתושבים ששואפים לפתח את כישרונם האמנותי, וכן בית ליוצרים מקצועיים", אומרת סיגל פרץ, מנהלת המרכז. "שמנו לנו למטרה לקדם פעילויות חדשניות, ובאופן טבעי אנחנו מפיקים את פסטיבל פלייבק בשיתוף הקבוצות, שארבע מהן מקיימות במרכז פעילות שוטפת. מעניין אותנו לתת במה ליוצרי הפלייבק, כפעילות שיוצרת דיאלוג ייחודי עם הקהל". 
 



"הפסטיבל הוא חלק מרצף של פעילויות חדשניות שמתקיימות במרכז ונותנות במה ליוצרים צעירים מובילים בתחומם. אנחנו מזמינים יוצרים לבוא ולהציע שיתופי פעולה ייחודיים ובועטים בתחומי היצירה והאמנות הפלסטית במרחב של המרכז".
 

פסטיבל "הכל סיפורים" 2011 יארח קבוצות מכל הארץ - באר שבע, תל-אביב, חיפה, מודיעין, גליל ועוד ויתקיים בתאריכים ה-11-10 ביוני 2011 במרכז ביכורי העתים.