"אני הייתי האודישן היחיד"

כשהייתי ילדה, אי שם טרום תקופת הסרט "הלהקה", אם היה דבר אחד שהיה נערץ יותר מלהיות חייל בצבא ההגנה לישראל, (אכן כן...), הרי שהיה זה להיות זמר-שחקן בלהקה צבאית. המסלול המוכר לנו היום, פחות או יותר, מ"כוכב נולד", זה שמוביל אותך בתוך עונה לכוכבות על, סלבריטאיות מוחצת ואז נפילה כואבת וראיונות מפוכחים, היה – אם כי בהילוך איטי יותר בהתחשב בתקופה - המסלול שהציגו הלהקות הצבאיות דאז, ובראשן הנחשקת מכולן, להקת הנח"ל.

השנה, 60 שנה לאחר שהועלתה ההפקה הראשונה של הלהקה שהנפיקה מתוכה רשימה כל כך ארוכה של אמני על (רשימה חלקית הכוללת שמות כמו אורי זוהר, חיים טופול, אריק איינשטיין, יוסי בנאי, יהורם גאון, טוביה צפיר, גבי עמרני, שולה חן, ירדנה ארזי, מירי אלוני, אלון אוליארצ'יק, אסתר שמיר, אפרים שמיר, ואמנים רבים נוספים שבלעדיהם לא ניתן למנות את דברי ימי התרבות הישראלית), יתכנסו שוב כוכביה לאורך הדורות, ויחדשו את להיטיה הגדולים של הלהקה על במה אחת תחת הכותרת "קרנבל בנח"ל – גרסת נהלל", כאחד משיאי פסטיבל "חלב ודבש" המתקיים זו השנה ה-11 בעמק יזרעאל.

"זה פשוט היה ריכוז של כישרונות, בגלל שזו הייתה הלהקה הראשונה", נזכרת יונה עטרי, חברה של כבוד במסדר אבות המזון האמנותיים של ישראל ובוגרת המחזור הראשון של הלהקה, "והחיילים שמעו על להקת הנח"ל, הרדיו השמיע אותנו הרבה, וכולם רצו לבוא ללהקה הזאת. עובדה שהלהקה השנייה הייתה הרבה יותר טובה מאיתנו. טוב, לא הרבה יותר, אבל הגיעו לשם אנשים כמו אורי זוהר, חיים טופול, יוסי אורג, ואחריהם הגיעו תובל פטר האקורדיוניסט הנפלא, יהורם גאון, אריק איינשטיין. זה היה גוף שספג לתוכו כישרונות אדירים שהיום את לא יכולה לחשוב על תיאטרון בכלל או משהו, בלי האנשים שלנו".

את עטרי פגש צה"ל כשהייתה נערה בת 17 שרצתה לעשות עם עצמה משהו לאחר שנאלצה לעזוב בטרם עת את בית ספרה ועזבה את הבית בגיל 15. התחנות הראשונות בחייה הובילו אותה לבסיס הטירונים סרפנד שם נקראה על ידי תרבותניק הבסיס לעלות לבמה ולשיר בערבי שישי משועממים.

"שרתי שירים של שושנה דמארי, ושרתי אותם כמו שושנה דמארי", מספרת עטרי, "כי ככה חשבתי שצריך לשיר. היא הייתה כזאת גדולה. משם שלחו אותי למחנה אלנבי שהיה בסיס נח"ל בירושלים, ושם היה עודד קפליוק, תרבותניק שרצה לשמוע אותי שרה כי סיפרו לו שאני שרה יפה, ואחרי הארוחה, בחדר האוכל כמובן, שרתי, והוא צלצל לפיקוד הנח"ל ששם החליטו להקים להקה. גיורא מנור ז"ל, שהיה במאי הלהקה ועיצב אותה, הגיע גם אלינו לעשות אודישנים, ואני הייתי האודישן היחיד... כעבור חודש וחצי עברתי ללהקת הנח"ל והייתי שם בין הראשונים".

והתחלתם לעבוד על תכנית ראשונה?

"בהתחלה לא היה הרבה מה לעשות, אז נתנו לנו לנקות שירותים, ולעבוד במטבח וגם לשמור, ואני לא זוכרת מה עשיתי ליד השער עם רובה כי אני לא זוכרת שעברתי קורס או משהו – אולי אמרו לנו איזו מילה או שתיים -  אבל אני זוכרת את עצמי עם רובה בשמירה בלילה. 

"ב-11 או 12 בלילה הגיע יוסי בנאי, חמור סבר כזה, ואני שואלת 'כן, מה אתה עושה פה? מה אתה רוצה?', והוא אומר, 'אני, הזמינו אותי ללהקת הנח"ל'. אז אמרתי, 'נו, אז למה אתה נראה כל כך עצוב?! גם אני בלהקת הנח"ל !', והוא עונה, 'כי אני לא רוצה.' אמרתי, 'מה זה אתה לא רוצה? אם לקחו אותך סימן שרצית מתישהו, לא היו לוקחים אותך בכוח !', והוא אמר 'כן, אבל הגרעין שלי יצא לחצרים ואני רוצה להיות עם החבר'ה...', נו, והיום אנחנו יודעים כמה הוא נהנה ואיך הפך להיות יוסי בנאי הגדול".

"הכותבים לא הבינו את המשמעות של להקה צבאית"

מי עוד היה איתך באותו מחזור ראשון?

"לאט לאט התהוותה הלהקה, הגיע דובי זלצר הגדול, הגיעה גאולה גיל, אולי אפילו לפניי, הגיעה בחורה בשם חמדה ששרה יפה מאד, הגיעה אסתר גרינברג שהייתה בקאמרי, הגיע שמואל שי שהיה חקיין אדיר ועוד לפני שידעו פה לעשות את זה הוא היה עושה את בן גוריון, את אשכול, את כל הגלריה של האישים הגדולים שהיו פה".

מהתחלה הייתה הלהקה מקפצה כזאת לכוכבות באזרחות?

"כוכבות? מי ידע בכלל מה זאת כוכבות?! בהתחלה גיורא מנור רצה בכלל לעשות תיאטרון, אשכרה תיאטרון! באנו לחיילים והם לא ידעו מה בכלל אנחנו רוצים מהם. היה חבר קיבוץ, זאב חבצלת, שכתב את הפזמונים הראשונים שלנו. אני לא כל כך זוכרת את תחילת העבודה כי באמת שלא עשינו גדולות בהתחלה, אבל אחר כך, כשחילקו אותנו לחילות..."

החיילים נהנו מהשירים שלכם?

"השירים...(צוחקת). הכותבים לא הבינו את המשמעות של להקה צבאית, לבוא, לשיר, לעשות שמח, אז כתבו למשל שיר כמו 'היה היה נייר אחד', שאת מי זה מעניין... וגם המוזיקה הייתה בהתאם... (מפזמת, "היה היה נייר אחד, נייר אחד חלק"...), זה הרי היה שעמום נוראי, מייד הורדנו את זה! ואפילו הייתה לזה תנועה כזאת, ימינה ושמאלה לאט כמו שנייר מתגלגל ברוח... מה את מדברת 'חיילים נהנו'?!  לא הופענו עם השיר הזה הרבה זמן..."

נשארתם בקשר לאורך השנים?

"עם כמה בהחלט. אל תשכחי שהקריירה שהתחילה שם הלכה לאורך כמה שנים טובות. למדנו יחד אצל פאני לוביץ' בבית ספר דרמטי, אני ויוסי ואחר כך טופול ואורי זוהר וכל החבר'ה. הצבא החליט שיש לו אנשים מוכשרים ועזר לנו ללמוד. לקחו לנו את נועה אשכול לתנועה, לי נתנו ללמוד פיתוח קול בלי שום תשלום אצל ידידה של פאני לוביץ'".
 
"אצלנו לא הייתה צנזורה"

במציאות של היום יש עדיין לדעתך מקום לגוף כמו להקה צבאית?

"אין ספק שיש לזה מקום. אם הצבא נותן את הכלים כמו שנתן אז, יכולה להיות להקה טובה ולא משעממת לחיילים. אמנם אחרינו לאט לאט הגיע גם רפול בזמנו ומחק חלק מכל הגלורי של הלהקות הצבאיות, אבל אצלנו הייתה רצינות. אני זוכרת את חיל האוויר, היה פיקוד צפון. איפשהו בשלב מסוים זה דעך ונהיה מין חבורות שירה כאלה, אבל להקת הנח"ל לדורותיה שמרה על איזה תיאטרון קצת. כתבו להם אנשים כמו וילנסקי וכמו סשה וכמו מוהר האבא... אצלנו גם לא הייתה צנזורה. אחר כך היה למשל את גנדי שעשה כמה דברים, 'אי אפשר את זה ואי אפשר את זה', זה קשקוש לדעתי".

ובכל זאת, ייתכן שתוכניות כמו "כוכב נולד" ממלאות בצורה מספקת את המקום שתפסו פעם להקות צבאיות?

"לא חושבת. זה מסלול אחר בכלל. זה מסלול של אנשים שבאים ויודעים ומאמינים שיש להם כישרון, זה לא אותו כור היתוך שהייתה להקת הנח"ל לדורותיה. זה הגיע אפילו עד 'כוורת' שהיא תוצר של להקת הנח"ל. היו גם שחקני תיאטרון, בדרנים נהדרים שהפכו לכותבים יוצאים מהכלל, כמו יוסי בנאי שהיה אחד הכותבים המדהימים, ואורי זוהר, כישרון שחבל עליו..."

מה תבצעי במופע בפסטיבל?

"היו לי המון שירים שדובי כתב לי ללהקה אבל לא הספקתי לשיר אותם הרבה זמן, למרות שהייתי חתומה קבע, כי כשדובי כבר השתחרר וגאולה השתחררה לא הספקתי, אבל יש שני שירים שנשארו איתי, כי בכל פעם שהיינו נפגשים באיזו מסיבה מחוץ לצבא, טופול היה אומר, 'יונתי בחגווי הסלע' והנה הייתה מתחילה החגיגה.

"אז אני שרה במופע את השיר הזה עם חבורה של איזה שבעה חבר'ה ביחד עם חיים ועם עוד מישהו, שני שירים כאלה קצרים, משפט או שניים משיר השירים, אבל שיר נורא שמח, ואחר כך אני שרה איזה בית, ויש עוד שיר, 'מה דודך מדוד', ספיח לשיר הראשון, זה מאד קצר, זה כמה דקות, ואחר כך אני שרה בית כי אני משתתפת במחרוזת כזאת ואני שרה את 'יא משלטי' והם מלווים אותי, וזהו זה, ואז אני עולה על טקסי ורצה הביתה..."

המופע "קרנבל בנח"ל – גרסת נהלל" יתקיים ביום חמישי, 9 ביוני 2011 ב-21:00 במושב נהלל, עמק יזרעאל במסגרת פסטיבל "חלב ודבש" 2011. משתתפים: אבי קורן, אופירה גלוסקא, אורי הוכמן, אלון אולארצ'יק, אמוץ ברונטמן, אסתר שמיר, אפרים שמיר, גבי עמרני, טוביה צפיר, יונה עטרי, ירדנה ארזי, מומי לוי, מיקי קם, מירי אלוני, רותי הולצמן, שולה חן, שמואל שי, שרון חזיז, שרון שחל, ששי קשת, מאי קשת, אברי ארבל, מיטל טביב, ניצן אשל, ניר שיבר, נעה אסנר, סוזנה בוביס ועמרי רוזנצוויג. כרטיס: 100-90 ש"ח. הזמנת כרטיסים בטל': 04-6040575, 04-6220066.