מתפ"צ לפל"צ

"אנחנו מחפשים את הצעירים המצטיינים בגיל התיכון ומהם נבנית תזמורת הנוער הלאומית של ישראל," מסביר או מצהיר, אורי דרור, מנהלה של הפילהרמונית הצעירה.
 
דרור הוא כנר פעיל במסגרות קאמריות המנגן בימים אלה בשלישיית "ענבר", ( הפסנתרן ליאור קרצר "שנמצא בעיקר באוסטריה" והצ'לן עירא גבעול, אחד הנגנים היותר מבוקשים היום בישראל לכל הרכב שהוא – י. ש. ). ל דרור, מטען של שנים רבות באוסטריה ולפני שנים ספורות שב לישראל, עוד הספיק לעבוד עם נגנים צעירים במתא"ן (שצמצם את פעילותו בצורה משמעותית) והתקבל לצוות המרכז למוזיקה ירושלים, שם הוא אחראי לתכניות למצטיינים ובהן גם פעילות התזמורת הפילהרמונית הצעירה המוכרת בראשי תיבות שמה ה"פל"צ".

עד לא מזמן הפל"צ (פילהרמונית צעירה) נקראה תפ"צ ( תזמורת פילהרמונית צעירה)
 
"זה היה נכון כשבתזמורת ישבו זה לצד זה תלמידי תיכון וסטודנטים. היום הסטודנטים מאיישים את התזמורת הסימפונית של בית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב ולתזמורת שלנו מתקבלים נגנים עד גיל 18 ולכן השינוי בשם. למעשה חלק גדול מן המורים מלווה את אותם צעירים לאורך המסלול כולו, כבר למן ההתכנסות הראשונה ועד לסיום האקדמיה וכך נשמר הרצף המוזיקלי והחינוכי".
 
אז אם לטובת קוראים ותיקים אני מחפש השוואה לתזמורת צעירים ותיקה הרי הפל"צ היא מעין תזמורת גדנ"ע במתכונת חדשה?
 
"זו באמת הדוגמה שלנו, אני עוד הספקתי לנגן בתזמורת הגדנ"ע, בגרסתה האחרונה שניצחו עליה שלום רונלי-ריקליס ומנדי רודן, אם תרצה זה המודל".
 
מה הן המטרות המרכזיות של פעילות התזמורת?
 
"המטרה העיקרית היא להביא ביחד חברֶה צעירים, לחשוף אותם לרפרטואר סימפוני חשוב ולתת להם אפשרות לעבוד עם מנצחים מעולים מישראל ומחו"ל".
 
"קשה לחשוב שנפספס מישהו טוב"
 
איך אתם מגיעים אל הנגנים הטובים ביותר?
 
"אנחנו משתדלים להסתייע במערכות סינון או מערכות בחינה קיימות. המערכת הידועה והמוכרת ביותר היא זו של זוכי מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. הרי המלגה ניתנת למי שכבר עבר תהליך של לימודים, בחינה ואנחנו מרכזים אותם בקבוצות עוד לפני תחילת פעילות התזמורת, כשהם בני 11 עד 14 ומהם מתגבשת הקבוצה. צריך לזכרו שבסך הכל מדובר במדינה קטנה ובתחום שבו רובם הגדול של מי שעוסקים במוזיקה ובהוראת מוזיקה מכירים זה את זה, קשה לחשוב שנפספס מישהו טוב".
 
ומה על הנשפנים?
 
"כאן הבדיקה מעט יותר מורכבת. מטעמנו המוזיקאי האחראי הוא יוסי ארנהיים, (חלילן ראשי בפילהרמונית ומורה בכיר- י. ש.) שמטפל בתחום הבחירה, והטיפוח. בשעה שכל תזמורת צריכה את גוף הקשתנים הגדול לכל סוגי היצירות הסימפוניות, הדרישות מנגני כלי הנשיפה עשויות להיות ייחודיות והנגן המתקבל חייב למשימה נקודתית ולכן אנו מקיימים אודיציות בנוסף לכל תהליכי המיון שהוזכרו".
 
ולמרות כל אלה סביר להניח שבהתקרב מועד הקונצרט, יחסרו לתזמורת נגנים ואז יגויסו נגנים מקצועיים, מבוגרים יותר?
 
"כן זה קורה בעיקר בכלים כמו אבוב, בסון או קרן ובהופעה יש מישהו שאינו בגיל תיכון. מבוגר לממוצע".
 
ומה על משפחת הכלים השלישית, כלי הנקישה?
 
"בכלי הנקישה יש מאגר, יש מורים מצוינים: אלון בור הוותיק ותומר יריב (חצי מן הצמד פרקדו) והם מעמידים תלמידים טובים לתזמורת". 

מה עושים הילדים בין חזרה לחזרה?
 
" הרבה מוזיקה קאמרית, וזו גם נחשפת לקהל. במהלך המפגש הקרוב אנחנו גם מופיעים בהרכבים קאמריים, השנה יש שלושה כאלה שיתקיימו במקביל ב-15 ביולי בצהריים, הרכבים שונים יופיעו במרכז המוזיקה בירושלים, במרכז פליציה בלומנטל בתל-אביב וגם בבית של מוסד פיננסי שתומך במיזם.
 
"יש גם פעילות חוץ מוזיקלית, ספורט. למשל כשאנחנו מחפשים מקום למחנה, אנחנו בודקים את הבריכה המקומית. השנה אנחנו נהיה בפעם הראשונה בכפר הנוער בן שמן ומתקני הספורט נבדקו. יש יוגה, הרצאות של המורים על הכלים השונים והצעירים הם גם צעירים שמבלים ביחד..."
 
לקראת הכנס הם עובדים רק כתזמורת מלאה או גם בקבוצות של הכלים השונים מה שנקרא עובדים בסקציות?
 
"בהחלט עובדים בסקציות בנוסף לארנהיים ולאחים צרי שהזכרתי, צבי כרמלי מדריך את הוויולנים, ניר קומפורטי את נגני הקונטרבס, אלון ראובן את הקרננים, ריצ'רד פלאי את נגני הבסון ועוד. כל התהליך הזה מייצר סיפוק עצום, כי הזמן הוא יחסית קצר ויש לך תחושה שלחצת על כפתור הזזת הדברים במהירות ה- fast forward, והדברים פשוט מתרחשים".
 
בין היצירות או בין הקונצרטים, הנגנים מתחלפים ביניהם במקומות?
 
"אנחנו לא מחליפים מקומות במהלך הקונצרט בדרך כלל, אבל לאורך המחנות השונים, כל נגן זז בין השורות. מן השורה אחרונה קדימה, כנר מנגן פעם בקבוצת הכינור הראשון ופעם בין הכינורות השניים וכך הלאה".
 
מהי החוויה המרכזית של הצוות המקצועי במחנה כזה?
 
"תמיד, כמעט ללא יוצא מן הכלל, ההתחלה. המפגש הראשון של הצעירים, נפתח בנקודה מאוד מאוד נמוכה. לא בגלל חוסר יכולת, אלא כתוצאה של חוסר ניסיון וזאת למרות ההכנה המוקדמת. המפגש הראשון הוא לא פחות מקטסטרופה. ואז תוך שבוע ימים מתרחש כאן משהו שניתן להשוותו לנס רפואי, לא פחות. מי שהיה איתנו במפגש הראשון, אינו מאמין למשמע אוזניו.
 
"ברגע הזה אנחנו כולנו, מורים, נגנים, כל מי שנמצא כאן מבינים שלא מדובר כאן בעוד קונצרט של חבורה מקצועית. אלא באירוע שנשאר איתנו. מעבר לכל אלה אני חש שהפעילות הנמשכת של גוף כמו זה, מסוגלת להוביל שינוי בתמונת העתיד המוזיקלי בארץ".
 
התזמורת הפילהרמונית הצעירה תופיע ביום חמישי, 21 ביולי 2011 ב-20:00 באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים וביום שישי, 22 ביולי ב-12:00 בהיכל התרבות תל-אביב . מחירים: 60 ש"ח ולמנויי הפילהרמונית או זכאי הנחה: 48 ש"ח. לרכישת כרטיסים בטל': 02-6241041.