חשיפת פניה של הבורגנות הצרפתית

בשנים האחרונות ניכרת בתיאטרון בית ליסין מגמה מבורכת של העלאת מחזאות מקורית – ישראלית או זרה, והימנעות כמעט מוחלטת מעיסוק במחזות "לעוסים" או משוחזרים. הקומדיה החדשה שמעלה התיאטרון - "שם פרטי", מאת צמד המחזאים הצרפתיים מתיה דלאפור ואלכסנדר דה-לה פאטאלייר,  היא הימור נוסף בשרשרת הבחירות הנועזות של מנכ"לית התיאטרון, ציפי פינס. 

"שם פרטי", בבימויו של משה קפטן ובהשתתפות ליאור אשכנזי, דב נבון, מורדי גרשון, יעל לבנטל ומיכל לוי, משתייך לז'אנר מחזות צרפתיים הדוגל בהסרת המסכות ובחשיפת פניה האמיתיים של הבורגנות הצרפתית המדושנת.

ההצגה עוסקת בארוחת ערב חברתית-משפחתית המתקיימת בביתו של זוג בורגני מן הפרברים. המפגש זורם כהלכתו עד לרגע שבו מגלה אחיה של המארחת, העומד להיות אבא, כי השם שהוא מייעד לרך הנולד הוא אדולף. זוהי נקודת האל-חזור במחזה, ומכאן ואילך מתחילה התדרדרותו הבלתי נמנעת של הערב, הכוללת חשיפת סודות ושקרים והטחת אמיתות כואבות.


"שם פרטי", צילום: איל לנדסמן

"זו קומדיה מאוד ספציפית של התנגחות בממסד," מסביר מורדי גרשון, שחקן ההצגה המשמש מזה כשש שנים כשחקן קבוע בבית ליסין. עד היום הספיק גרשון למלא תפקידים ראשיים במספר הצגות בתיאטרון, ביניהן "סופ"ש עם תום", "תקלה קלה" ו"בחורים טובים", בזכותה אף היה מועמד לפרס השחקן הראשי הטוב ביותר בפרס התיאטרון.


איך מחזה כל כך צרפתי מתחבר לקהל הישראלי?

"בפריז ההצגה הזו היא שלאגר ענק וכשציפי פינס ראתה אותה שם היא מייד הבינה שלהבדיל ממחזות צרפתיים אחרים יש כאן פוטנציאל אדיר לחיבור עם הקהל הישראלי. עד כה זה עבד נהדר. הקהל צוחק שואג בצחוקים היסטריים, ויש לזה כמה סיבות. קודם כל, ההתעסקות בשם 'אדולף'. הקהל הישראלי מתחבר לזה בקלות, וזה מעורר צחוקים של פורקן, כמו בדיחות על השואה.

"חוץ מזה, הארוחה במחזה היא בופה מרוקאי, והצורה שבה בעלת הבית מבטאת את שמות התבשילים גם היא גורמת לצחוקים אדירים. אבל מעל לכל מדובר במערכות יחסים בין אנשים, בתוך משפחה ובין חברים, וזה עניין אוניברסלי שקיים בכל מקום בעולם, מסתבר.
"בכל מקרה מדובר בקומדיה לא מתחנפת, שלא יורדת נמוך. זו קומדיה אינטלקטואלית שגורמת לקהל לחשוב, ואני שמח וגאה להיות חלק ממנה".

איזו דמות אתה מגלם בהצגה?

"אני משחק את קלוד, נגן טרומבון וידיד המשפחה, ואני חייב לומר שזה אחד התפקידים הכי מאתגרים שעשיתי. עד היום כל התפקידים שלי היו אקטיביים. ב'שם פרטי' הדמות שלי כמעט שלא זזה ולא מדברת, אבל כשהיא מדברת, כל מילה נופלת כמו פצצה. לעומת הדמויות האחרות שנזרקות אחת על השנייה בלופים, אני הייתי צריך ללמוד איך למלא שקט בלי מילים. זה היה אתגר מאוד מעניין".


"שם פרטי", צילום: איל לנדסמן

יצא לך כבר לעבוד עם הבמאי משה קפטן והשחקן ליאור אשכנזי. איך הייתה החוויה הפעם?

"נפלאה. עבדתי עם קפטן על 'בחורים טובים' וגיליתי מקצוען אמיתי, ומעל לכל – בנאדם. החזרות איתו עברו בלי לחץ, הוא כל הזמן שמר שלא נאבד את הכיף וההנאה. 'בחורים טובים' זו הפקה ענקית והוא הוביל אותה ביד בטוחה ועדינה. ככה יצא שגמרנו את שלב החזרות מוכנים ורגועים. גם ב'שם פרטי' זה היה ככה. הוא פשוט משרה ביטחון על כל מי שסביבו. אחת האנקדוטות היא שבזמן החזרות על 'שם פרטי' נולד לו בן והוא אמנם לא הדביק לו את השם אדולף, אבל הוא השתמש בשתי האותיות הראשונות וקרא לו אדם".

וליאור אשכנזי?

"עם ליאור התחלתי לעבוד כבר לפני שלוש שנים בקומדיה 'תקלה קלה', קומדיית טעויות בריטית שבה שנינו שיחקנו את התפקידים הראשיים. בעצם הכרתי אותו כקומיקאי, אז ההמשך ב'שם פרטי' הוא טבעי. ב'בחורים טובים'בלקח לי קצת זמן להתרגל לליאור הדרמטי, עברו די הרבה חזרות עד שהתחלתי להבין שהוא רציני.

"הבחור הזה, מעבר להיותו כוכב מסוגו שלו הוא בנאדם מדהים ופרטנר נהדר. מהיום הראשון בעבודה על "שם פרטי" יכולנו ללבן בעיות, לחפש ולמצוא פתרונות. העבודה איתו היא תענוג צרוף".
 
אתה מרוצה מהעבודה בבית ליסין או שהיית מעדיף לעבוד גם בתיאטרונים אחרים?

"אני לגמרי מאושר בבית ליסין. אחרי שסיימתי את בית הספר למשחק ניסן נתיב ב-1999 הגעתי לקאמרי ועבדתי שם שש ומשהו שנים אבל הייתי תקוע. כל הזמן עשיתי רק תפקידים קטנים. הרגשתי שאני לא מתפתח והחלטתי להתפטר. אחר כך ביימתי וכתבתי ובתום התקופה הזו הגעתי לבית ליסין ופגשתי את ציפי פינס.

  
"שם פרטי", צילום: איל לנדסמן

"מעבר למעורבות האישית שלה בכל תהליכי ההפקה, היא המנהלת היחידה בשוק הזה שיש לה ביצים. היא מזהה פוטנציאל גם במחזות וגם אצל שחקנים. עשיתי לה אודישן והיא אמרה  לי: "קלטתי אצלך משהו ואני הולכת לטפח אותך". זה היה לפני שש שנים ומאז אני כבר ארבע שנים עושה תפקידים ראשיים ומתפתח כל הזמן. יש לה אינסטינקטים מצוינים, אולי בגלל שהיא אישה. בכל הבחירות שלה היא תמיד קולעת בול". 

 
ההצגה הקרובה של "שם פרטי" תעלה ביום חמישי, 7 ביולי 2011 ב-20:30 במוזיאון ארץ ישראל.