"רק זריחה לא הייתה לנו"

"מבחינתי שכל הזמן יהיה ט"ו באב, זה דווקא כיף", אומר פבלו רוזנברג (46) לקראת מופע הזריחה הראשון של פסטיבל "בין הכרמים" שקיבל את הכבוד לחנוך. "אבל אף פעם לא הופעתי בשעה כזאת", הוא צוחק."אני בנאדם שמשכים קום. אני קם בשבע בבוקר כל יום. אתמול בלילה הלכתי לישון בשתיים וחצי וקמתי היום בשבע ורבע, אני כזה, אני לא יודע לישון טוב ואני לא אוהב לשיר אחרי שתיים בלילה, אני לא מוכן.

"אבל מופע זריחה זה משהו מיוחד שאף פעם לא עשיתי", הוא מוסיף, "ודווקא אני אומר ללהקה ש'כיף לזמר בדרכים' כי אנחנו נוסעים הרבה כל הזמן, בשבועיים האלה אנחנו נוסעים גם לרמת הגולן וגם לאילת וגם לפסטיבל פלמנקו בירושלים וגם לפסטיבל לטיני במיתר, ורק זריחה לא הייתה לנו. אני זוכר שפעם הופעתי בפסטיבל קוקה קולה ודויד ברוזה שאל אם אני יכול לתת לו להופיע לפניו כי הוא צריך להספיק להגיע למופע זריחה במצדה ואמרתי 'בשביל מה הוא צריך את זה?'. תגידי, באיזו שעה יוצאת בדיוק השמש?..."

ב-19 באוגוסט, בלילה שבין חמישי לשישי, בשעה 03.30, תוכלו לחגוג עם רוזנברג בכרם בן זמרה את ט"ו באב, תחת כיפת השמים ועם מבט לכינרת, שם יקיים, כאמור, את מופע הזריחה הראשון של פסטיבל "בין הכרמים" המתקיים זו השנה החמישית. במופע ילווה רוזנברג בהרכב של ארבעה נגנים וביחד יתנו כשעה וחצי של מופע הכולל שירים מהתקופה המוקדמת שלו עם "סטלה מאריס", דרך שירים בספרדית ועד האלבום החדש עליו הוא עובד בימים אלה, וממנו יבצע שלושה שירים, "כשאני מתאהב", "ארץ מובטחת" ו"מאושרת איתי".

"האלבום החדש הוא כולו גרסאות בעברית לשירים בספרדית במקור", מספר רוזנברג, "חציים מספרד ואנדלוסיה וחציים לטיניים, והשתדלתי למצוא שירים שא. אני אוהב, ב. אני מקבל עליהם אישור, וגם שהם לא היו להיטים מוכרים. מדובר בשירים מהשנים האחרונות, לא פולקלור או קלאסי, וחשבתי באמת לצרף גם כבונוסים כמה טנגואים או קלאסיקות ישנות, אבל אני לא יודע, עוד לא החלטתי.

"זה מה שכיף בלעשות תקליט היום. פעם היינו באים ויודעים מראש שיש את הלוח הקלטות, שלושה או ארבעים חודשים באולפן, ויודעים מראש את השירים, מקליטים אותם, אחר כך העלאות, ואחרי זה, כשכל האלבום מוכן, מוציאים את הסינגלים. עכשיו זה הפוך: מקליטים לרוחב, וזה יותר כיף. פעם גם לא הופעתי כשהייתי מקליט, לא יכולתי לעשות את שני הדברים ביחד. עכשיו זה לא ככה, וזה עוד יותר כיף". 
 

פבלו רוזנברג (יח"צ)

אתה באמת רומנטי כל כך כמו שמשתקף גם מהדמות שלך וגם מהשירים שלך, מהשמות שלהם אפילו?

"תלוי את מי את שואלת. כשהיא רבה איתי היא אומרת שאני שקרן ושזה רק בשירים ככה... בשנים האחרונות בישראל משאת נפשם של כולם זה עוד פיסת נדל"ן ועוד מכונית וכסף ונדמה להם שזה קונה אושר, אבל אני לא חושב ככה. אני חושב שאנשים שכחו שמה שהכי חשוב באמת זה אהבה וזוגיות ומשפחה, ונכון שאני לא מתנגד להרוויח כסף ממה שאני עושה אבל זאת לא המטרה באמת בחיים, להתעשר.

"ביני ובין מירי יש כמעט 18 שנה הפרש, ואני חושב שלאהבה אין גיל ואין זמן. נגיד אח שלי, שמוליק, התגרש משרון חזיז לפני שנה וחודשיים, משהו כזה, ואני רואה כמה אני והוא שונים. אם אני הייתי נפרד אחרי יומיים הייתי כבר רוצה להיות עם אישה. אני חושב שזה הכי כיף בעולם. והוא, לוקח את הזמן. לפעמים בא לי לתת לו בעיטה לראש..."

ותמיד היית ככה מפוקס על מה שאתה באמת צריך כדי להיות מאושר?

"אני חושב שכן. מהיום שהייתי בן חמש בארגנטינה ונישקתי את מריסה מעבר לחומה של סבא שלי אמרתי, 'ואי, איזה כיף זה...'"

ואיכשהו דווקא כשהתחלת את הקריירה המוזיקלית שלך ב"סטלה מאריס" לא היה מובן מאליו שאתה הולך בצורה כל כך ברורה לכיוון הרומנטי בהמשך הקריירה שלך

"זה נכון. הטקסטים שכתבתי אז ללהקה, למעט אולי איזה שתי בלדות, היו דברים שונים לגמרי. גם נראיתי זועם. אני זוכר שבצילומים היו אומרים לי 'אל תחייך, תהיה קשוח'. אבל אין מה לעשות, זה סוג של תחפושת כל הנושא הזה של להיות רוקר, זו תדמית. אני מודה שהיו גם שנתיים שבהן הייתי שבוי בתדמית הזאת וגם אהבתי אותה, אבל אני חושב שכל הכוכבי הבי מטאל הם לא באמת כמו שהם מציירים את עצמם מול התקשורת או מול המעריצים. ראיתי למשל תכנית עכשיו שיש בה כל מיני רוקיסטים שהזדקנו ואין להם כבר שיער, אז הם שמו פיאה, כי הז'אנר הזה לא מרשה קרחת... בודדים הולכים עם קרחת בהבי מטאל."

פבלו רוזנברג יופיע  19 באוגוסט 2011 ביישוב לבנים. פתיחת שערים ב- 03.30  במסגרת פסטיבל "בין הכרמים", מרום גליל.