הווקאלי והלטיני

למרות הפריחה והתסיסה הניצפית בישראל בפסטיבלים ובסדרות שונות - מבצר שוני (השנה גם קיסריה), שבלול, לבונטין, ג'אז במשכן ובמוזיאון תל-אביב והפסטיבלים העירוניים של תל אביב ואשדוד -   כולנו יודעים שסיכום השנה האמיתי בא לידי ביטוי באילת.
 
הג'אז המקומי (שכבר מזמן אינו "מקומי" כי לפחות חמישים אחוז מההרכבים המקומיים מאויש על ידי אמנים ישראלים החיים ופורחים בחו"ל ) נחשף לקהל מאוד מגוון פעמיים: הראשונה במופעים המסודרים והשנייה המרכזת את הקהל הצעיר (חסר האמצעים)- בג'ם היומי בשעות החל מחצות ועד ארוחת הבוקר. והשנה גם באי החוף הצפוני הרחוק מהנמל ייהנו מבמות ג'אז פתוחות ליד הקניון "מול הים" ובטיילת המלך שלמה.
 
תכנית הפסטיבל בניהולו האמנותי של אבישי כהן (וזו השנה האחרונה שלו בתפקיד) מציעה גם השנה את התמהיל הקבוע של ג'אז חדש וישן עם דגשים ברורים לשני כיוונים הזוכים לתשומת לב מוגברת: הווקאלי והלטיני.

ביטולים ומחליפים
 
האולם המרכזי-הארנה,בן 4,000 המקומות, הוא משטח שלא פשוט למלא. לשם כך הוחלט להביא אמן שראיתי בו את הדמות המרכזית של הפסטיבל, מושא הערצתי מאז הגיע לפני 20 שנה בפעם הראשונה-הפסנתרן והמלחין אדי פלמיירי. לצערי החליט פלמיירי לא להגיע בעקבות האירועים אחרונים בדרום. במקומו יופיעו הפסנתרן ג'יסון לינדנר והאחים כהן. האחים כהן – יובל הסקסופוניסט, ענת הקלרנית-סקסופוניסטית ואבישי כהן החצוצרן -  הם תוספת נכבדה לכל פסטיבל בעולם.
 
כן יופיעו ביומו הראשון של הפסטיבל דניאל זמיר וניתאי הרשקוביץ. כל המחליפים ששובצו למלא את מקום הביטולים בפסטיבל הם שמות ראויים  ובפרט דניאל זמיר, הוירטואוזו של הטנור-סקסופון, מבכירי ומראשוני האמנים ללהק את עצמו כחלק מהתכנית.


דניאל זמיר (מקור: אתר הפסטיבל)
 
בימים שלישי ורביעי ניתן יהיה לשמוע את הזמרת ליז רייט שרה בלוז, גוספל ושירי נשמה. הקהל הישראלי מאמין ( ואולי בצדק) כי רק זמרות ג'אז שחורות באמת מביאות את הבלוז. נכון או לא - היא מביאה.
 
האמן השלישי שיופיע בארנה ויסיים את התכנית הרשמית הוא המתופף סטיב סמית' וקבוצתו Vital information  שסגנונה ניתן להגדרה כפיוז'ן נוסח ניו אורליאנס. מי שאוהב אורגן האמונד, תהלוכות, מוזיקה פאנקית א-לה ג'יימס בראון וסולו גיטרה  אגרסיבי  ייהנה מההרכב המארח את נגן כלי ההקשה הישראלי גלעד דוברצקי, שניגן איתם בעבר. צפוי שההרכב ימשיך מעבר לשעות הסיום ביום האחרון.
 
המועדון שהוא היותר קאמרי בין האולמות היה אמור לארח ביום שני כוכב עכשווי  בולט מאוד, הן מבחינת פרסומו והן מבחינת חשיבותו כמבצע ויוצר על המפה העולמית-ג'ייסון מוראן. כיוון שמוראן ביטל את בואויופיעו במקומו אסף אבידן וקרני פוסטל, שאמנם אינם אמני ג'אז אבל ביריעה הרחבה של מוזיקה מאולתרת שפרש הפסטיבל בשנים האחרונות יש להם מקום, במיוחד אם לא ייצמדו לחומר הישן וינצלו את יכולת התקשור שלהם.
 
עודשם נוסף,לא פחות חשוב, שנוסף לתכנית בעקבות הביטולים הוא המקישן  רוברטו רודריגז וקבוצתו Roberto Rodrigueze and the Cuben Jewish Allstars.רודריגז שהופיע ביום חמישי האחרון ב "בית אביחי" בירושלים ובפסטיבל הג'אז בסינמטק (כמלווה) מתמחה בז'אנר המלודי הספניולי המאחד קצבים קובניים עם מלודיות לדינו.
 
גרטשן פארלטו היא בבחינת היוצא דופן בתוך פסטיבל המוקדש יותר לדופק ושמחת חיים מאשר לעדינות ואינטימיות. את בתו של הבסיסט של פראנק זאפה, הכותבת לבד את שיריה ומלווה על ידי טריו פסנתר , הייתי מעדיף לשמוע במקום סגור ,אבל ככה זה באילת, והוותיקים  שבינינו התרגלו למופעים שקטים שאליהם "נוזלים" סאונדים מהבמות האחרות. היא ויונתן וולצ'ק (ועליו בהמשך) מביאים משהו שונה.


גרטשן פאלרטו (מקור: אתר הפסטיבל)
 
המקישן פדריטו מרטינז, המביא אנסמבל נגנים שכולם בו שרים, וראול מידון העושה בעצמו את כל התפקידים מעין One man band  מהווים תוספת נכבדה לז'אנר הלטיני.

בעיקר מוזיקה שמחה

ואשר לחלק הישראלי -  חלק מהשמות ידועים ביותר. הרכב ה"אול סטאר" הותיק שנעלם בשנתיים האחרונות  חוזר עם ממלו, אהרל'ה קמינסקי דני גוטפריד וכל השאר סמוך לפתיחת הפסטיבל וזו ג'סטה יפה.

נבחרת ה"אול סטאר", מקור: אתר הפסטיבל

יונתן וולצ'ק טרומבוניסט ומלחין מופיע על במות ישראל עם שישייה המכירה היטב את החומר המודרני שלו  וכן גלעד אברו הבסיסט האחראי בדרך כלל לליווי כוכבים אורחים מחול הבאים בגפם. זוהר פרסקו המקיש ושי מאסטרו הפסנתרן (המלווה הקבוע של אבישי כהן בישראל) רכשו להם כבר מוניטין בארץ ובחו"ל.

יוני רכטר ידוע באהבתו לג'אז וכמדומה לי כבר העלה את המופע "בתנועה מתמדת" בפסטיבל גבעתיים. זמרת טובה שאינה ידועה דווקא בג'אז אלא יותר בשירת נשמה ובלוז  היא יעל דקלבאום ששרה עם "הבנות נחמה" ובעבר ליוותה את שלמה ארצי.

לא הזכרתי את כל השמות אבל הפרופיל הכללי המסתמן הוא של מוזיקה שמחה, כאשר פה ושם צומחים ניצנים של התייחסויות יותר עמוקות ואל תתפלאו אם סאונדים יותר מאתגרים ופרובוקטיביים יבואו דווקא מההרכבים המקומיים.

ועדיין הביטולים הם מכה לא פשוטה כי  עוגני הפסטיבל, על פי הגדרתם של המפיקים, הם בסדר גודל של סטארים בינלאומיים. לפני 20 שנה עם האיומים של מלחמת המפרץ ביטלו מספר אמנים וביניהם הכנר הבין לאומי סטפן גרפלי את בואם. הנהלת הפסטיבל הביאה אז כמחליף את היוצר הגאוני ווין שורטר במה שנחשב לפסטיבל הגדול ביותר בכל השנים. הפעם כאשר נותר רק סוף שבוע בודד נקווה כי התחליפים המוצעים לא יגרמו לקהל לאבד עניין.  
אני מקווה שאף אחד לא מעלה בדעתו לבקר את ביקורו באילת עקב האירועים האחרונים, אם כבר אז להפך: זה הפסטיבל שלנו ולא ניתן לחרב אותו!

פסטיבל ג'אז בים האדום ה-25 באילת יתקיים בין התאריכים 24-21 באוגוסט 2011 בנמל אילת.