ה"אחד" של פיצקלה

זיכרון שנה שעברה הצליח לגרום לנו להוציא את עצמנו משפיות המזגן ולשים פעמינו בחום המהביל אל עבר פסטיבל "קדם של אגדה" בסוזן דלל, הזכור לנו כאירוע מרשים ומאורגן היטב.

גם השנה יצרו שם פסטיבל אמיתי, כזה שיש בו הצגות חוץ פתוחות לכולם, שולחנות יצירה, דמויות גדולות על קביים וכמובן, דוכני צמר גפן מתוק ונקניקיות (למה צריך לדחוף לילדים זבל למאכל בכל הזדמנות אפשרית?) הבלתי נמנעים.

להוציא את הקטנה מתוך הבליל הצבעוני הזה אל עבר האולם הסגור בו חיכתה לנו בכורת ההצגה "דמעות של אריה" לא הייתה משימה קלה, אבל האווירה הפסטיבלית השרתה תחושה חגיגית על הקהל שמילא את האולם והגיב במחיאות כפיים כבר מהשיר הראשון שפתח את ההצגה, שירה של משפחת הארנבות המתארת את חייה השמחים והזריזים.

"דמעות של אריה" היא הצגה נעימה, קלילה ואסתטית, בעלת מסר שעובר בלי טרחנות מוגזמת, באמצעות סיפורה של פיצקלה הארנבת, שרק לה אין חבר, והיא מעדיפה להיות לבד ורק לא להתפשר על מישהו שהוא לא "האחד". ה"אחד" הזה שתמצא בסוף פיצקלה, הוא דווקא אריק האריה, אריה רגיש, רגשן, ביישן ובכיין, שאינו טורף חיות, וחולק עם פיצקלה טעם, חוש הומור, צרכים ודעות דומים, ומתאים לה יותר מכל ארנב אחר בסביבה.

בני משפחתה של פיצקלה פוחדים, כמובן, מהאריה, ומסרבים לקבלו למשפחתם, כל הילדים באולם מתפתלים ביחד עם פיצקלה כשהיא מנסה להסביר להוריה שאריק הוא אר... ולא נב, אולם הסוף הטוב, כמובן, מעביר לילדים את המסר המתבקש, לפיו הכל יכול לקרות, למרות הדעות הקדומות.

"דמעות של אריה" (יח"צ)

השחקנים כולם עושים את תפקידיהם היטב, שובת לב במיוחד היא פיצקלה, דמות מקסימה שמצליחה להיות מתוקה בלי להתיילד, התלבושות היפות קורצות ל"אליס בארץ הפלאות" ומחזקות את הצד האסתטי של ההצגה.

עוד עובדים היטב המעברים המוזיקליים שמכניסים בכל פעם לבמה את הסבתא אודליה, הדמות הדומיננטית במשפחת הארנבות, שמצחיקה את הקטנה עם כל כניסה שלה לבמה, כשהיא רוקדת עם המקל שלה על רקע המוזיקה הקצבית. ואם רק אפשר היה להוריד ברמה אחת את הווליום הכללי – בעיה שחוזרת על עצמה כמעט בכל הצגות הילדים בארץ – בכלל היה טוב.

"דמעות של אריה", תיאטרון מופע, גילאי 9-5. מחזה: גליה בארי. בימוי: רועי שגב. תפאורה: יובל כהן. תלבושות: מירב נתנאל דנון. מוזיקה: בן זיידמן. כוריאוגרפיה: שחר פרץ. תאורה: חיים בארי. שחקנים איתן גרינשטיין, יובל כהן, נירית אהרוני, עדי דביר, ענת זמשטיימן.