"פסגת היצירה שלי"

בסוף השבוע ייפתח בבית ציוני אמריקה בתל-אביב פסטיבל "פותחים במה" ה-12 – פסטיבל תיאטרון בית ליסין השנתי למחזאות ישראלית, המעניק הזדמנות ליוצרים צעירים (וצעירים פחות) להגשים חלום ולהעלות מחזה פרי עטם על הבמה.

הפסטיבל יתקיים במהלך שני סופי שבוע, ויכלול שתי הפקות מלאות, תחרות בין שמונה מחזות שיועלו בקריאה מבוימת, שלושה מחזות לכל המשפחה, שלוש קופרודוקציות בינלאומיות ושתי הפקות מיוחדות.

אחד המחזות הבולטים שיועלו במסגרת התחרות הוא "שלומציון" - מחזה קריאה העוסק במלכה המיתולוגית מאת גדי צדקה ובבימויו, ובהשתתפות רעייתו פנינה ברט-צדקה.

הזוג צדקה "אומץ" לאחרונה לחיקו של תיאטרון בית ליסין, המעלה במסגרת הרפרטואר השנה את ההצגה זוכת פרס פסטיבל התיאטרונטו 2011  "קברט ז'בוטינסקי" - אף היא מאת צדקה ובבימויו ובהשתתפות פנינה אשתו.

גדי צדקה הוא מחזאי, במאי ושחקן, שלמד בבית הספר למשחק בית צבי. הוא ביים בין השאר את ההצגות "איש חסיד היה" מאת דן אלמגור, את המחזמר "זוהר ארגוב" אותו גם כתב,  ואת "ילדי הצל" מאת בן ציון תומר. צדקה שיחק בתיאטרון הקאמרי, באנסמבל עיתים ובתיאטרון העברי, ובימים אלה הוא משתתף בהצגה "אמא שלו" בתיאטרון בית ליסין.

לפני כ-18 שנה פגש גדי צדקה את השחקנית פנינה ברט בהפקה "רומיאו ויוליה" של אנסמבל עיתים, בה שיחקו שניהם בתפקידים הראשיים. סיפור האהבה שנולד על הבמה צמח ונעשה לזוגיות אמיצה וארוכה, שהניבה שיתופי פעולה רבים בין השניים לאורך השנים.

"התקופה הנוכחית היא פסגת היצירה שלי", מספר צדקה. "זכיתי למצוא בית באחד התיאטרונים הטובים בארץ, ולביים את אשתי, שהיא השחקנית הכי טובה בארץ".

אתה מאוד עסוק לאחרונה

"תמיד הייתי עסוק, אבל עכשיו אני מפנה את היצירתיות שלי לבית אחד – בית ליסין. מרגע שציפי פינס מנהלת התיאטרון הזמינה אותנו לקחת חלק בהתרחשויות של המקום הזה, הבנתי שזו חממה נפלאה גם להתפתחות היצירה וגם למימוש שלה".

פנינה ברט צדקה ב"קברט ז'בוטינסקי", צילום: ז'ראר אלון

"מעמד החכמים נעלם בישראל לגמרי ב-30-20 השנים האחרונות"

"שלומציון" הוא מחזה היסטורי?

"זו דרמה היסטורית אקטואלית. יש לי נטייה חזקה לקלאסיקה ועבודות הכתיבה והבימוי שלי חושפות את הנטייה הזו. המחזה מתרחש במאה הראשונה לפנה"ס, בתקופת ממלכת החשמונאים, ומספר את סיפורה של אישה שמאמינה שאפשר לחיות בעולם של שלום. שלומציון היא אשתו של המלך אלכסנדר ינאי שחולמת על מלוכה הוגנת וצודקת, אבל בעלה הוא מצביא צמא דם השש אליי קרב, והיא נאלצת לצאת נגדו".

איך הגעת לסיפור הזה?

"ממש במקרה. יום אחד פתחתי בספרייתי את ספר האגדה של ביאליק ורבניצקי, וראיתי משפט  אחד: "באותה שנה הרג ינאי את כל החכמים". זה שיגע אותי. מלך יהודי, אלכסנדר ינאי, מחליט להרוג את כל האינטלקטואלים בעם. אני רואה בזה משל פוליטי".

שרלוונטי לחיים בישראל היום?

"בעיניי, לתיאטרון יש תפקיד מרכזי בחשיפת תחלואיה וערוותה של החברה. וכן, מעמד החכמים נעלם בישראל לגמרי ב-30-20 השנים האחרונות. אני שואל את עצמי אם זו הסיבה שקשה לנו היום למצוא אנשים חכמים, מפני שמישהו דואג להעלים אותם. ויש הרבה דרכים לעשות את זה. הזבל שמאכילים אותנו בטלוויזיה הוא אחת מהן, למשל.  

"שלומציון מייצגת את הפן הנשי, המכיל, שמנסה לעצור את האוטומט הגברי הלוחם והמתלהם. היא רוצה צדק חברתי, וזה בדיוק מה שהיא עושה. אחרי שבעלה מת היא ממליכה את עצמה וחותמת על הסכם שלום, והממלכה נכנסת לעידן של עשר שנים ללא מלחמות. פרט לאשתי משתתפים בהצגה גם אילן דר ושחקני בית צבי".

גם ההצגה "קברט ז'בוטינסקי", זוכת התיאטרונטו, נועדה לחשוף את תחלואי החברה?

"ההצגה 'קברט ז'בוטינסקי' נכתבה ובוימה לאור התפיסה הזו, וגם שם אני מביים את אשתי, שזו חוויה מרגשת. המחזה מספר על הגננת המיתולוגית של בנימינה, לאה, ששומעת יום אחד שראש הממשלה, אחד מתלמידיה לשעבר, מתכנן גיוס כללי ויציאה למלחמה. היא אורזת ונוסעת אליו לירושלים ושם היא נזכרת בחוויות שעברו עליה מצעירותה ועד יומה האחרון. זה בעצם הסיפור של האנשים שהתחנכו על ברכי משנת ז'בוטינסקי וההתמודדות שלהם עם המציאות של היום".

"לכל תפקיד יש את המקום שלו. אני שחקן כי אני נהנה לבטא את עצמי על במה מול קהל; אני מחזאי כי אני רואה בכתיבה כלי מעולה לפיתוח רעיון והשחזתו עד שהוא נעשה למחזה העומד בפני עצמו, ואני במאי כי זה נפלא בעיני לעבוד עם יוצרים נוספים ולפתח יחד איתם יצירה משותפת. אני רואה את עבודת הבימוי כיצירה משותפת שלי ושל השחקנים העובדים איתי, יצירה שאני המנחה שלה".
 
המחזה "שלומציון" יעלה בקריאה מבוימת ביום חמישי, 15 בספטמבר ב-22:30 וביום שישי, 16 בספטמבר ב-21:15 בבית ציוני אמריקה בתל-אביב במסגרת פסטיבל "פותחים במה" של תיאטרון בית ליסין. אתר בית ליסין