פתיחות חדשה למוזיקה הנוצרת כאן
 
לפני כמה וכמה שנים הייתי אורחו של פסטיבל המוזיקה בהלסינקי. באחד האירועים הגעתי לאוהל גדול, חלל לכאלפיים מאזינים. על הבמה תזמורת סימפונית. מנצח עולה ואיתו זמרת ולהקה של ארבע זמרות. הזמרת הייתה כוכבת הרוק הגדולה של סקנדינביה. היא שרה ארבעה שירים. הקהל, מכל קבוצות הגיל, מצטרף, חוגג מרוצה. היא יורדת מן הבמה. ואת מקומה במרכז הבמה תופסת כנרת, המנגנת עם התזמורת קונצ'רטו חדש לכינור, יצירה גדולה משמעותית. הקהל מקשיב, מגיב. בסופו של הקונצ'רטו, היא מפנה את הבמה וזמרת הרוק עולה לשיר עוד שלושה-ארבעה שירים.
 
התברר שכל היצירות הקונצ'רטו ושירי הרוק היו של אותו מלחין. המחשבה הראשונה שעלתה בי אז הייתה, בארץ זה לא יקרה. אפילו אם אותו מלחין מחבר יצירות מסוגות שונות, הרעיון של חיבור קונצרט רוק ומוזיקה עכשווית אמנותית, (זה רק ענין של הגדרה) לא ייתכן.
 
בשש השנים שבהן מופקד מיכאל וולפה על התכנים של חג המוזיקה הישראלית, הוא מוכיח שהחיבורים האלה אפשריים, גם אם לא במאת האחוזים הרי בחלקם. את הנוסחה של לפחות כל מה שנכתב בישראל או על ידי ישראלים הוא מיישם בפסטיבל המוזיקה החורפי בקיבוצו, שדה בוקר. רעיון דומה רווח בשנים האחרונות ב"חג המוזיקה".
 
קונצרטי רוק ישראלים אינם בינתיים חלק מחג המוזיקה, אבל המסלולים מתקרבים. תחושת ה"גטו" של מיקומה של המוזיקה במתחם מסוים של מקום וזמן, עדיין קיימת. אבל ה"גטו" הזה מרווח יותר, נוח יותר ואולי החשוב ביותר - הוא מושך אליו קהל.
 
פעם, כשהאירועים החלו, (לפני 14 שנים) העובדה שלכל המופעים הכרטיסים מחולקים חינם אין כסף, לא ריגשה איש והאולמות לא היו מלאים. אבל בשנים האחרונות נוצרה רוח חדשה. הקהל בערים שונות בישראל מוכן להקשיב למוזיקה שנוצרת כאן.
 
המוזיקה של המייסדים
 
 נקודה נוספת שראויה לאזכור היא הארה של מלחין אחד מן הדור הראשון. החל משנה זו התבקשו גופי המוזיקה בישראל לכלול בתכנית העבודה שלהם יצירות של מלחין ישראלי "קלאסי" ורובם הגדול נענה.

המלחין הוא פאול בן חיים, מלחין שעשייתו כמלחין וכמורה של דור המלחינים הצעיר יותר, קבעה איך תישמע המוזיקה בישראל: חיבורים ראשונים בין מסורת המערב לבין המצלול של האזור הגיאוגרפי, שאליו נקלעו מוזיקאים שנאלצו לברוח מאירופה, היו לאבני יסוד.
 
כדאי לעקוב בחג המוזיקה ובהמשך השנה אחרי ביצועי יצירות בן חיים. אולי תאמץ החברה בישראל מסורות מקובלות מאד בארצות שונות בעולם, שבמסגרתן קהל מכיר את המוזיקה של המייסדים, ברוח היהודית של "והגדת לבנך". עד היום זה לא כל כך קרה.  חג המוזיקה שינה כאמור דפוסים, אולי גם כאן ישתנו דפוסי חשיבה...

מימין: פאול בן חיים, נעם שריף, צילומים: יח"צ
 
והרי ההמלצות
 
ההמלצות שלי הן בעיקר לטובת מי שהצרוף "מוזיקה ישראלית" מעורר בו סימני שאלה.  המכורים יידעו להגיע לכל מקום ובכל זמן. לכל האחרים מומלץ בחום להגיע לקונצרט הפתיחה. תכנית הקונצרט עם הסימפונית ירושלים, בניצוחו של גיא פדר, מייצגת מגוון רחב של כיוונים. יצירה של שידלובסקי, מהפכן ומחנך, בן שמונים, היום נחשב לקלאסיקון ישראלי פותחת את הקונצרט, ומנגד יצירה של נעם שריף, שהיא סוויטה על שירים ישראלים של פעם. הסוויטה "אומרים ישנה ארץ" הייתה בשעתה אחת היצירות שניתן היה לרכוש בכל מקום לצד שירים ישראלים פופולריים, ביצירה בולט כשרון התזמור המהולל של שריף.
 
קלאסיקה ותיקה יותר היא הקונצ'רטו לפסנתר של מרק לברי, בנגינתה של רויטל חכמוב. לברי הוא ממעצבי המוזיקה הארץ-ישראלית, של שנות השלושים והארבעים של המאה שעברה, משהו שיישמע כ"מוזיקה מגויסת" למפעלים הציוניים של ימי ההעפלה וגלי העלייה של ערב מלחמת העולם ובמהלכה. היצירה העדכנית ביותר היא הקונצ'רטו של רונן שפירא, שבו מתחברים שני סולנים האחד בחליל והאחר בגיטרה חשמלית לצליל התזמורת.
 
חיבור  נוסף שיש בו יסוד קל וקליט היא תכניתה של הסינפונייטה הישראלית באר שבע בקונצרט שיתקיים בבאר שבע ולראשונה גם בדימונה. קרין בן יוסף מנצחת על היצירות הבאות: קונצ'רטו חדש למנדולינה ולתזמורת של אנה סגל, יצירה של מקס שטרן, איש באר שבע המבוססת על פיוטים מדבריים והיצירה שככל הנראה תמשוך קהל חדש היא עיבודים חדשים ללחנים של נחום היימן.

מימין: עומר ולבר, קרין בן יוסף, צילומים: יח"צ  

ביום התל-אביבי של חג המוזיקה, מצפה למאזינים נוסחה שתמיד עובדת, חוויה שפועלת על השמיעה ועל הראייה כאחד. תזמורת המהפכה, שבסיסיה בראשון לציון תופיע  במוזיאון תל אביב בשילוב של יצירות חדשות המאיירות סרטי הנפשה. סטודנטים לקולנוע מבצלאל וסטודנטים לקומפוזיציה משתי האקדמיות חוברים לאירוע משותף. הנוסחה הזאת הצליחה בעבר למשוך הרבה קהל וקהל צעיר. יש להניח שגם הפעם יגיעו רבים. 
 
מקהלת מורן וסולני תל אביב משתפים פעולה בקונצרט מסקרן בחיפה שיכלול יצירות חדשות של איתן שטיינברג, גורי אגמון (המוכר בעיקר במוזיקאי ג'אז), אלה מילך-שריף, אייל באט, נעם סיון ודני עקיבא. התכנית, המבוססת באופן טבעי על יצירות לקול ולמקהלה, פונה לשוחרי המוזיקה המקהלתית ובנויה היטב בנוסח של טעימות.
 
בקונצרט הסיום בירושלים, התזמורת הפילהרמונית הישראלית חוזרת ליטול חלק בחג המוזיקה. עומר ולבר ינצח על התזמורת שתגיש ביצוע של יצירה חדשה "תרועה לישראל" מאת מתי קובלר, קונצ'רטו לוויולה של ינעם ליף ואת הסימפוניה מס' 2 של פאול בן חיים.    
 

חג המוזיקה הישראלית יתקיים בין התאריכים 5-1 באוקטובר 2011 בתל-אביב, בתל-אביב ,ירושלים, חיפה דימונה ובאר שבע. הכניסה ללא תשלום אך יש להזמין כרטיסים מראש. כרטיסים לקבוצות: רוסליה חפץ הפקות 03-6961593; ירושלים: קופת תיאטרון ירושלים 02-5605755; תל-אביב: רוסליה חפץ הפקות 03-6961593; חיפה: רוסליה חפץ הפקות 03-6961593; דימונה ובאר שבע: משרדי הסינפונייטה באר שבע 08-6266422.