הקהל אהב את כרמן

מה שככל הנראה נזכור מהפקת "כרמן" בחיפה הוא את קרן הדר. היא "נולדה לתפקיד", זמרת שחקנית שמתנועעת בטבעיות בתפקיד והבמה והקהל ובעיקר המוזיקה אוהבים אותה.
 
התזמורת הסימפונית חיפה מפיקה את כרמן במופע שנראה כניסיון להפקה מבוימת למחצה. תזמורת על הבמה, מקהלה אחת "מקהלת האיחוד" ניצבת לצד התזמורת ומקהלה שנייה, מקהלת הילדים "בת שיר", נעה על הבמה, עולה ויורדת. האזורים לפעילות התיאטרלית הם בחזית הבמה ובגב הבמה על מעין גשר. הקהל, צריך לומר כבר בהתחלה, אהב את ההפקה. כי הקהל אוהב את כרמן. 
 
המשפט הפסקני הזה, כידוע מתולדות האופרה, לא היה תמיד נכון.  מחבר האופרה ז'ורז' ביזה  שהלך לעולמו בשנתו ה-36 לא הספיק לראות את ההצלחה. ההצלחה הייתה למנת חלקה של היצירה רק כשנה לאחר מותו. היום נוהגים לומר על "כרמן" שהיא אופרת מדף, כל מי שחשקה נפשו בהצלחה מיידית שולף אותה מן המדף והשם "כרמן" עושה את שלו. הכרטיסים נחטפים, האולמות מתמלאים ועם הצלחות כאלה קשה להתווכח.
 
כך גם בחיפה, ייתכן שהפקה בנוסח קונצרטי – עם אפקטים של תאורה וללא תנועה דרמטית על הבמה - הייתה מיטיבה עם הזמרים ועם ההפקה כולה.

 
"כרמן", צילום: נחום לדר

כך למשל, רפאלה סֶפֶּה האיטלקי בתפקיד דון זו'זה הוא בעל קול עתיר גוונים ונוכחות אבל על יכולות משחק קשה לדבר. אדלה זכריה, זמרת הסופרן הרומניה, תיזכר בעיקר בזכות ביצוע מרגש של האריה האחרונה שלה בתפקיד מיכאלה, יריבתה לכאורה ואהובתו משכבר של דון ז'וזה. לא אופתע אם נשוב ונשמע עליה בעתיד. ככלל הצד הנשי הוא הצד החזק בהפקה, כך חברותיה של כרמן בחבורת המבריחים שתיהן טובות, מריה קבלסקי כפרסקיטה, יודעת להפיק את המירב מרגעיה על הבמה ושירה רז כמרסדס בקול בטוח ונוכחות מאופקת יותר. 
 
ביתר תפקידי הגברים, גבּריאלֶה ריביס האיטלקי הוא בעל קול בריטון נעים, אבל נטול הדרמה המצופה מאסקָמיוֹ, לוחם השוורים, הטוריאדור, מושא ההתאהבות של כל הנשים. כמוהו למעשה רוב ממלאי התפקידים. למרק שיימר כרמננדו ולעודד רייך כזוניגה היו רגעים מוזיקליים טובים ולעומתם בוגדן זכריה מרומניה כדנקירו ומיכאל גייסינסקי בתפקיד מורלס. היו בעיקר בנוכחות פיזית ופחות בנוכחות מוזיקלית-דרמטית.  
 

"כרמן", צילום: נחום לדר

התזמורת נשמעה לרגעים היטב וברגעים אחרים כמי שנזקקה לעוד חזרות ולעוד שפשוף. הדברים אמורים בעיקר כי "כרמן" בדומה ל"המלט", היא יצירה שכולה ציטטות, במלים אחרות יצירה שהכל מכירים בה כל צליל, כל משפט וכל תו. כך למשל קטעי הסולו היפים של החליל, הנבל והאבוב היו עשויים היטב. לעומתם התזמורת בצלילה המלא, בעיקר בקבוצת כלי הנשיפה, הייתה זקוקה לגיבוש יתר ואולי לעוד חזרות. 
 
מה שללא ספק ניקח מן ההפקה הזאת הוא לידתה של כרמן חדשה -  קרן הדר וזה העיקר.  
 
 
התזמורת הסימפונית חיפה הסדרה הקלאסית קונצרט מס' 1 : כרמן. מנצח: נעם שריף, מנצח משנה ובימוי זמרים: עומר אריאלי, עיצוב תפאורה ותלבושות: נאוה שפייכר, עיצוב תאורה: יחיאל אורגל, מולטימדיה: ניוטק במה, תרגום: רונית שגב .