"התאהבתי במוזיקה ובבחור"
 
החורף המגיע (טפו טפו טפו) מביא איתו הטבות לא קטנות לחיינו, ביניהן גם מפגש החורף של פסטיבל "סולם יעקב" המתרחש זו הפעם השמינית במלון נוף גינוסר שלרגלי הכינרת (3-2 בדצמבר 2012).

נאמן לאג'נדה המוזיקלית סביבה נולד, מארח הפסטיבל הרכבי פולק אמריקאי וישראלי, מוזיקה אירית, מוזיקת עולם, וגם מוזיקה צוענית המיוצגת הפעם על ידי LA VACHE QUI RIT, הרכב הכולל גיטרות, בס, כלי הקשה, אקורדיון, קלרנית וכינור, המביא אל הבמה את השילוב המאפיין של שמחה גדולה ועצב גדול הדרים בכפיפה אחת ביצירה הצוענית ובתרבות העממית.

LA VECHE QUI RIT, אגב, משמעו "הפרה הצוחקת" אותה זוכרים חלקנו מעטיפות משולשי הגבינה המותכת הצרפתית הידועה.

"הלהקה נקראת בעצם על שם הגבינה", מספרת זמרת ההרכב עדי ארנון , "שהיא גבינה מותכת עממית מאוד, והרגשנו שזה מתחבר לנו כי אנחנו אוספים שירים עממיים וצועניים של כל מיני ארצות, ומתיכים את זה למשהו אחד שזה אנחנו והאהבה שלנו לדבר הזה".

"אנחנו" הם ארנון עצמה בשירה ובגיטרה, אסף לוינבוק באקורדיון ושירה, מעיין כרמלי בכינור, פרנסואה מרטינז בכינור, קלרנית ושירה, ניצן פרי בבס ושירה ולב אלמן בכלי הקשה, וגם הם הותכו להרכב הזה בתהליך שתואם, באופן נחמד, את הגוון המוזיקלי בו בחרו.

"אחרי שפרנסואה הכיר את אסף, הוא הכיר גם אותי, בצרפת, ב'ריינבואו' (קהילה ברוח הרוח החופשית המתכנסת בטבע לאירועים הכוללים אמנות, סדנאות וכל נושא אחר שעשוי לעניין את חבריה – ט.ג.). הוא ניגן את המוזיקה הזאת ואני פשוט הוכיתי בהלם ובאלם, והתאהבתי במוזיקה ובבחור... מאוחר יותר פרנסואה הגיע לארץ ונהיינו זוג והתחלנו לעשות את המוזיקה הזאת ביחד. זה הילך עליי קסמים, גם החיבור בינינו וגם החיבור עם המוזיקה הזאת שנגעה לי מאוד קרוב ללב. מהחיבור עם פרנסואה למדתי ללוות את עצמי בגיטרה מרוב רצון לשיר ולנגן את הדברים האלה, אחרת זה לא היה קורה".

איך הופכים ללהקה פעילה מהנקודה הזו?

"זה קרה לפני שבע שנים, כשאני ופרנסואה בארץ, אני בקושי מצליחה לבחור את האקורדים על הגיטרה, ואנחנו שרים לעצמנו בסלון, ואז הגיע אסף, והחיבור בין שלושתנו יצר גרעין של משהו. כולנו היינו אז בהתחלה של הדברים, צמחנו ביחד ונהיה מין גרעין של שלושה אנשים שדלוקים בטירוף על השירים האלה, ומרגש אותם לנגן ולעשות את זה. לאט לאט זה התרחב וגדל, הקלטנו דיסק, והיום אנחנו פאנל של שישה אנשים שכולם חברים מאוד טובים. זה הרכב שמושתת על קשר אנושי. זה מה שיצר את זה בעצם".

לה ואש קירי (יח"צ)

חומרים משמרים

קחי אותי למוזיקה שאחזה בכולכם חזק כל כך

"הסברה היא שהצוענים התחילו ברג'סטאן ובהודו, נדדו דרך המזרח התיכון והגיעו לאירופה, וחלקם נשארו באותן ארצות, כך שבכל ארץ כזו יש מוזיקה צוענית אחרת, עם גוון אחר. אנחנו עושים מוזיקה צוענית ועממית מארצות שונות. יש לנו שיר צועני מרג'סטאן, שיר צועני מסרביה, יש לנו מנגינה מרומניה שבתוכה משהו של צוענים מרומניה, מוזיקה בלקנית בעיקר.

"יש לנו גם שיר של הצוענים מצפון צרפת ומבלגיה, שזה סגנון אחר שנקרא ג'יפסי ג'אז. לדיסק שלנו קוראים 'חומרים משמרים'  גם כי אלה חומרים משמרים שיש בגבינה וגם כי אנחנו משמרים חומרים עממיים וצועניים. אנחנו עושים שירים שפרנסואה הקליט בכל מיני מקומות, או שירים שאספנו מכל מיני להקות צועניות, שירים שמרגשים אותנו".

תבהירי לי את החיבור הזה שאת כל כך מדגישה בין המוזיקה לבין הלב

"יש משהו מאוד מרגש ונוגע בכל הדבר הצועני והעממי הזה שנוגע בדברים הכי פשוטים והכי כואבים של החיים. זה או שירים על אהבה או על הכאבים של האהבה ושל החיים, על הקושי בלהיות בנאדם. יש משהו במוזיקה הזאת שנוגע בזה בצורה נורא פשוטה וישירות ללב, אז אנחנו שרים את הדברים האלה שנוגעים בנו ונותנים להם את הצבע שלנו".

את התכנים הלא שמחים שאת מתארת עוטפים הצוענים במוזיקה מאוד שמחה

"הרבה פעמים הם שרים על דברים נוראיים בשמחה ובעליצות, אבל לא רק. יש גם מנגינות שהן כמו קינות, כמו בכי. יש למשל שיר שאנחנו עושים שהוא מין מנגינה רומנית מאוד שמחה ובאמצע יש איזו מין פראזה כזאת שאני שרה, שאומרת, 'הי, בואו תשמעו מה עשה לנו הרודן צ'אוצ'סקו, צ'אוצ'סקו קרימינלו'" (ארנון מדגימה לי בקול עשיר ומקסים – ט.ג.)

יצירה צוענית היא בהכרח יצירה עתיקה או שיש יוצרים חדשים?

"לא בהכרח. העתיקות היא בזה שיש להם את הסגנון הזה שלהם. לצוענים של רומניה יש סגנון של קישוטים רומניים בכינור ודברים שמאפיינים את המוזיקה שלהם לאורך מאות של שנים, אבל אנחנו שרים גם שיר של זמר צועני סרבי שמת כבר, אמנם, אבל הוא היה בן זמננו שישב בכלא בסרביה וכתב המון שירים על החיים ועל האהבה בסגנון צועני סרבי שקיים עוד שנים לפניו".

לה ואש קירי (יח"צ)

מה מצפה לבאי ההופעה שלכם בפסטיבל הקרוב?

"מוזיקה צוענית, עממית, שמחה, מרקידה, נוגעת ללב, שנותנת תחושה של חגיגה כפרית. אפשר לדמיין שיש איזו חתונה בכפר וכולם יוצאים לחגוג. יש בזה משהו שחוגג את החיים. זו הזמנה לשמוח, לצחוק, לרקוד, לבכות, מה שבא"
 
LA VACHE QUI RIT יופיעו ביום שישי, 2 בדצמבר 2011 ב-22:30 על הבמה המרכזית במפגש הורף של  סולם יעקב במלון נוף גינוסר (3-2 בדצמבר 2011). כרטיס: 360-310 (מחירים מוזלים לחלק מסוף השבוע). מחיר הכרטיס כולל כניסה לכל הקונצרטים והפעילויות אך אינו כולל לינה במקום. הזמנת כרטיסים באתר הפסטיבל, אירוח במקום: מלון נוף גנוסר / פונדק גנוסר  04.6700320  (קמפינג חינם בחורשה ליד החוף למחזיקי כרטיסים). לפרטים נוספים: 04.6850403 mailto:jlfestival@gmail.com  .