בית של כלכלנים ואנשי חשבונות

"אני חייב לומר שאני די מופתע, מופתע לטובה,  מיחסם של הנגנים ליצירות שאנחנו מכינים. הם מפרגנים, הם קואופרטיביים". בהצהרה מפתיעה זו מחמיא רועי אזולאי, המנצח שיוביל את הקונצרט המיוחד  לנגני התזמורת הקאמרית הישראלית  שיכלול את  הקונצ'רטו לפסנתר של תומר הדדי עם הסולנית נטלי טננבאום,  את "מבעד לערפילים- בלדה בלתי מושרת" של מתי קובלר (שרואיין כאן בתחילת תשרי), את "סימני דרך" של נעמי שמר ואת הסימפוניה הפסטורלית של בטהובן.

הקונצרט תוכנן לפני זמן רב ונועד להיות מוקדש למען שחרורו של גלעד שליט. בינתיים גלעד חזר הביתה והקונצרט יתקיים כאירוע לכבוד שובו הביתה.
 
למה מופתע?
 
"כי  בדרך כלל  נגני תזמורת לא מתלהבים לנגן חומרים חדשים. כאן הרגשתי סקרנות רצון לדעת והתלהבות". מה שרועי אזולאי בינתיים אינו אומר הוא איך הנגנים מקבלים אותו. כי עבורו זה אחד הניסיונות הראשונים לנצח על תזמורת מקצועית לכל דבר.
 
את אמנות הניצוח גילה לפני שש שנים.  עוד לפני שמלאו לו עשרים. בשנים שקדמו לאותו רגע, הוא היה נער שהגיע אחת לשבוע ללמוד נגינה בסקסופון בדימונה, עיר הולדתו.  "השיעורים השבועיים היו עבורי מפלט משגרת השבוע. חממה. לא. לא היו עוד מוזיקאים בבית, כולם כלכלנים ואנשי חשבונות, אבל עודדו אותי. הצלחתי עם הסקסופון להגיע עד לאחד המורים הטובים בעולם (אם לא ה-) ג'ון סמפן באוהיו שבארצות הברית".
 
אז ממתי הפך הניצוח לעניין מרכזי?
 
"זה קרה בתיכון למדעים ולאמנויות. פרופסור מיכאל וולפה שמלמד שם נתן לי את הכיוון החדש ובו אני מתמיד. למדתי אצל צירלין היום אני לומד בהדרכת דורון סלומון והייתי למעשה תלמידו האחרון של מנדי רודן, למדתי איתו בשנת חייו האחרונה,  חבל שלא יכולתי ללמוד את כל שנות הניצוח איתו, אבל...  הספקתי לעבוד בהדרכת אחד מחשובי תלמידיו, יואל לוי, בכיתות אמן שהוא הוביל כאן עם תזמורת הבמה. זה היה עבורי בית ספר טוב". 
 

"אנסמבל מיתר" (צילום: נועה גולדברג)

יואל לוי סיפק לך מסגרת קצרה אבל מה קורה ביום יום, באקדמיה?
 
"למרבה המזל, גם שם המצב השתפר, בעבר תלמידי ניצוח למדו יצירות ובשיעור ניצחו על פסנתרנים שהיו תחליף לתזמורת. כיום, עומדת לרשות תלמידי הניצוח, תזמורת מנצחים, שבה מנגנים הסטודנטים באקדמיה. פעילות זו מאורגנת היטב כך שהסטודנטים המנגנים, באים פעם בשבוע תמורת ניקוד ותמורת תשלום שהאקדמיה משלמת והם עומדים לרשות המנצחים. איתם אעשה גם את בחינת הסיום שלי בקרוב. אנצח עליהם מול צוות בוחנים שיכלול את מיכאל וולפה, אבנר בירון, דורון סלומון ואיתן גלוברזון. למעשה אני לקראת סיום הלימודים ואני עובד כל הזמן".
 
סלח לי על השאלה, אבל ממה מתפרנס בחור צעיר בן 26 שעוסק בניצוח ואינו מחובר לאחת התזמורות הקבועות?
 
"התחושה שלי היא שאני חי מהמקצוע, וזה קורה בעיקר כשאני עובר ממיזם ראשון למיזם שני. מנצח כאן ומנצח שם בתמורה לתשלום. כיום אני עומד בראש אנסמבל ווקאלי שנקרא "קול רינה" ועליהם אני מנצח בקביעות. בקרוב מאוד אני יוצא לשטרסבורג, בצרפת ושם מחכה לי משרה של ניצוח על מקהלת בית הכנסת הגדול".
 
איך הגעת מדימונה ומהסקסופון לנצח על מקהלת בית כנסת?

"זה בתוך תהליך. אני חושב שנקודת השינוי הייתה כששמעתי את מקהלת הרדיו של ברלין, עליה מנצח הישראלי אוד יופה, שרה מוזיקה יהודית ליתורגית של המאה התשע עשרה. הגעתי להקלטות והחלטתי להתמקד בתחום הזה.
 
"ב'קול רינה' שרים זמרי מקהלה מן המקהלות הידועות שלנו, מקהלת האופרה, האנסמבל הקולי החדש ועוד. הגוף החל כמקהלת גברים ולאחרונה אנחנו מקהלה מעורבת. שרים את המוזיקה של לבנדובסקי, זולצר, של החזנים רוזנבלט וקוסביצקי. כשזה טוב יש לזה גם קהל. כבר נענינו להזמנה להופיע בקנדה בסיור ועכשיו אני בדרך למשימה חדשה בשטרסבורג ( מזרח צרפת) שם רוצים להחזיר את עטרת המקהלה  - שהייתה בתפארתה עד לפני כשש שבע שנים – ליושנה".
 
זה נשמע מעניין ואתה פיתחת לעצמך אידיאולוגיה ורואה את עצמך רושם הישגים. אבל מנצח נבחן ברפרטואר מוכר. מתי ניצחת על תזמורת על תכנית "סטנדרטית"?
 
"האידיאולוגיה נבעה מצורך. ניסיתי לשמוע  את המוזיקה היהודית היפה הזאת ולא היה מה לשמוע. אם יש מקום זה אולי בבתי כנסת רפורמיים בחו"ל, גם בהקלטות היסטוריות לא שמעתי איכות מוזיקלית שחיפשתי. החלטתי ללכת לכיוון הזה ולמרות שהמקהלה כיום היא מקהלה מעורבת יש קהל דתי גדול שמגיע לשמוע אותנו. 
 
"באשר לחלק השני של השאלה, ניצחתי בשנה שעברה על הסינפונייטה הישראלית באר-שבע ויותר מפעם אחת. ניצחתי על תכניות מיוחדות שלהם. על רפרטואר מובהק ניצחתי בתחרות בינלאומית בגראץ שבאוסטריה. שם ניצחתי על סימפוניות של שוברט של מוצרט. על וגנר ועל יוהן שטראוס".
 
ב"צלילים במדבר" ינצח אזולאי כאמור על יצירות של תומר הדדי וקובלר, שניהם לומדים באמריקה, הראשון בניו יורק והשני בבוסטון והסולנית מגיעה גם היא מניו יורק. עוד אנחנו מדברים ורועי התבשר שאביבה ונעם, הוריו של גלעד שליט, יגיעו לקונצרט בשדה בוקר. מד ההתרגשות של רועי מרקיע שחקים.

משתתפי "צלילים במדבר", צילום: יח"צ

"כולנו גדלנו על המוזיקה של גרוניך"   
 
לעומת אזולאי, עמית דולברג , איש אנסמבל מיתר, הוא מופיען ותיק בפסטיבל הדרומי. "קורה כאן משהו חיובי אנשים טורחים להגיע. הפסטיבל הזה הוא חיה מאוד מוזרה. נכון ששדה בוקר נמצאת שעתיים נסיעה מתל אביב וזה כלום - אבל בכל זאת לקום ולנוסע כל כך רחוק כשיש סביבך היצע גדול מדי יום.
 
"הפסטיבל הוא הישג משמעותי, זו הפקה פנומנאלית של מיכאל וולפה ושל המפיק איתן פאר. הרמה גבוהה והנוכחות מרשימה. ויש אתגרים פנימיים כמו שילוב של מנצחים צעירים ולא מוכרים עדיין לקהל. הדברים לא מובנים מאליהם".
 
אנסמבל מיתר מעורב השנה בשני מיזמים מוזיקליים. הראשון, קבל השבוע משנה תוקף וחשיבות. זהו  קונצרט שבו מנגנים חברי האנסמבל יצירות של אייל אדלר, וולפה ויצירה אחת של ברהמס. וולפה ואדלר היו תלמידיו של מרק קופיטמן והשבוע הלך קופיטמן לעולמו. "הוספתי לתכנית את 'טריפטיך' יצירה אחת לפסנתר שלו וכך הקונצרט הופך לאירוע לזכרו של קופיטמן." 
 
הקונצרט השני של אנסמבל מיתר הוא החגיגה לציון מלאת 40 שנה מאז יצא לאור התקליט הראשון של שלמה גרוניך. " זו לא הפעם הראשונה שחברי האנסמבל משתתפים במופע לכבוד זמר, בעבר הופענו בתכניות עם אחינעם ניני, שלומי שבן וערן צור, אלא שבכל פעם יותר נגנים חברים מבקשים להצטרף למעגל כותבי העיבודים.
 
"הפעם אלו הם אסף מתתיהו, דותן מושונוב, יוני גוטליבוביץ', זיו קוז'ו שגם ינצח וכן אדיר לוי, אוראל אושרת ויונתן הדס, שניים מן המעבדים הם תלמידי האקדמיה בירושלים.
 
"בשבילנו באנסמבל זו התגשמות חלום. ממוצע הגילים באנסמבל הוא עדיין מתחת לשלושים. כולנו גדלנו על המוזיקה של גרוניך. כל המופעים שלנו נובעים מבחירות שלנו כלומר חברי 'מיתר' עושים בחירה לעצמם, מחליטים מה עושים. אם יש מי שאינו מוכן ליוזמה כזו או אחרת אנחנו לא נעשה אותה. אחרי זה יש בכל עיבוד המון השקעה".
 
העיבוד הוא להרכב הרגיל של "מיתר"?
 
"לא. מדובר בהרכב של עשרה נגנים, חמישיית כלי מיתר ( שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס),  חמישיית כלי נשיפה מעץ (חליל, אבוב, קלרנית, בסון וקרן* ופסנתר שעליו ינגן שלמה שגם ישיר כל הערב".
 
כלומר אתה כפסנתרן ההרכב מנושל מתפקיד?
 
"די מנושל, אלא שיש עיבוד אחד ל"גו" שכתב יוני רכטר לארבע ידיים, ואת העיבוד אנגן יחד עם שלמה גרוניך. צריך לומר שבהשוואה לאחרים זו הפעם הראשונה שכולנו עוסקים במוזיקאי שגדלנו על שיריו.
 
"שנית, צריך להבין שכשאומרים עיבוד, לא מדובר כאן בשטיח הרמוני שמתלווה לשיר. מדובר בהחלט ביצירות אישיות שבהן כל אחד מנצל היטב את ההרכב העשיר ויוצר מן החמרים עיבוד מושקע כאמור,  חדש ושונה. ושלמה גרוניך הקדיש הרבה שעות. הוא עבר על כל עיבוד ועיבוד, שום דבר לא נעשה כאן בלעדיו. פיקוח צמוד של מוזיקאי סופר מקצוען לכל דבר בעל יכולות קלאסיות ועם כל מה שאמרתי שומעים הרבה מאוד גרוניך".
 
נשמע שחבל מאוד שהמופע מתקיים רק פעם אחת
 
"אני מקווה שהמופע יעלה שוב במקומות אחרים, אני לא יודע אם יוקלט, אנחנו באנסמבל לא יזמנו הקלטה".  

הקונצרט "מכאן ועד בטהובן" של התזמורת הקאמרית הישראלית יתקיים ביום שישי, 23 בדצמבר ב-11:00. הקונצרט שלמה גרוניך חוגג 40 יתקיים ביום שישי, 23 בדצמבר 2011 ב-21:00 . הקונצרט "אנסמבל מיתר - מכאן ועד ברהמס" יתקיים ביום שישי, 23 בדצמבר ב-17:00 כל הקונצרטים יתקיימו בקיבוץ שדה בוקר.  למידע בטל': 08-6564109, לרכישת כרטיסים: 08-6564121.