איזי (מאיזי והפתולוגים) – אושיית סטנד-אפ ורוק בשנות התשעים ומדריך מחשבים בכנסת בשנות האלפיים חוזר לפעילות אמנותית עם אלבום חדש ומופע קברטי חדש. ליצן עצוב בן 44 שלא יכול להחניק את הדחף ליצור.
הומור שחור ורוק
בצד הפנימי של קופסת האלבום החדש של איזי והפתולוגים "פרויקט המרה השחורה", במקום שבו מניחים את הדיסק, כתובות בעיגול מתפתל המלים הבאות:
"פרויקט המרה השחורה רובץ מעלי כמו ענן כהה כבר קרוב ל 20 שנה, מהרגע שראשון השירים ("רקוויאם לחתול יהושע") נכתב, מתישהו בשנת 1983, ועד האחרון ("מותי") בשנת 87. הרוב המכריע של השירים נכתב בשעות הדמדומים, בעיתות משבר, בזמן שצל זר משתלט לך על האישיות, פחדים, זכרונות רחוקים, חזיונות תעתועים. הרבה דמעות נשפכו בזמן כתיבת השירים, והרבה בזמן ביצוען המאוחר. אלו הם שירים שכמו ילדים שלך שמתו בגיל צעיר וזכרונם יהיה צעיר לנצח. במידה רבה אני מרגיש כאילו אני המוציא לפועל של משהו שנכתב על ידי מישהו אחר שמת כבר מזמן, ואני הייתי האיש הכי קרוב אליו".
לא בטוח שאלה המלים שהייתם מצפים לשמוע מאיזי (והפתולוגים), שיוצאי תחילת שנות התשעים זוכרים לו בעיקר את המשפט "הבן שלי גורילה!" ("מה לא השקענו בך, הכל היה מיותר, מורים, פסיכולוגים...אתה צריך וטרינר!"), ואת השילוב הקבוע בין הומור, לרוב שחור, לבין רוק. כשראיתי אותו מתישהו באותה תקופה בתחרות להקות באמפי ווהל, שמעתי שני מפיקים שמדברים על זה ש"עוד יתפוס את מקומו של דני סנדרסון כשהוא קצת יתבגר ויתמסחר".
הפרישה
השירים של הפתולוגים, שהוקמו בשנת 88`, נכתבו כולם על ידי איזי, אז בן 28, והתבססו על דמויות אקסטרימיות מוטרפות כמו הנקרופיל (בדרכו האחרונה אל אהובתו), הפירומן, או הפציינט שדעתו נטרפת עליו בשיר "כשהפסיכיאטר שלי בחופשה".
ההרכב עבר תהפוכות וחילופי נגנים רבים, הקליט קלטת בשם "פתולוגיה" שהופצה במאה עותקים, הוציא סינגל לרדיו, אבל רק ב 95` יצא האלבום היחיד שלהם "כשהפסיכיאטר שלי בחופשה" (בין הקרדיטים על "קולות" באלבום אפשר למצוא את אלונה דניאל ואיגי וקסמן). האלבום לא הצליח מסחרית, וההרכב הלך והתפייד עד "הפרישה היחידה שהצליחה להביא לפירוק הסופי של הלהקה" במילותיו של איזי, "הפרישה שלי".
שמונה שנים עברו על איזי (44) מאז אותה פרישה, והנה יצא לפני חודש "פרויקט המרה השחורה" תחת השם איזי והפתולוגים. שלושה מתוך ששת הנגנים בהרכב הנוכחי היו מעורבים גם בלהקת העבר, אבל הפתולוגים זה איזי, ומשמעותו של השם היא בעצם "ההרכב של איזי".
"חשבתי שיהיה נחמד להיות מורה לספרות ולשון"
- לפני שנדבר על אלבום ההווה, תספר לי למה בעצם נעלמו הפתולוגים ומה עשית בשנים האחרונות
"ב-91` נכנסתי לסצינה של הסטנד-אפ. הופעתי ארבע שנים בקאמל קומדי קלאב, והקאמל וניצן זעירא עזרו לי להוציא את האלבום של הפתולוגים. האלבום הזה יצא בשנת 95, בנקודה נורא לא טובה לרוק, כשכבר התחילו לעלות המוזיקה האלקטרונית והטכנו. השנים היפות של הרוק היו בתחילת שנות התשעים, אבל לא יכולנו להוציא אלבום קודם כי לא היה מי שישקיע. אני יודע שיש גם כשלים באלבום, אבל כמה שנים קודם הוא היה מצליח יותר.
"אחרי שהאלבום יצא הייתי כבר בן 36, נשאבתי לחיים האזרחיים, והגעתי פתאום להכרה שמהסטנד אפ והמוזיקה אני לא אוכל להתפרנס ולהתקיים. היה לי BA בחינוך, וחשבתי שיהיה מאוד נחמד להיות מורה לספרות ולשון, אבל האשלייה נגוזה במפגש הראשון עם שלושים גורילות, (וגם שימפנזות), בגיל הזה שצריך לבטל אותו... איפשהוא בין 12 ל 14.5... איכשהוא הלכתי לקורס מחשבים בשביל ההוראה, ולהפתעתי המופתעת גיליתי שהתחום הזה די מדליק אותי. כל המחשב וההיי טק היה נראה לי נורא מודרני כזה, עוד לא קלטו אז שמדובר בסחר עבדים מודרני... ונשאבתי לסצינה הזאת. נהייתי מדריך מחשבים, והיום אני מדריך מחשבים בכנסת".
- ובמשך כל הזמן הזה לא כתבת יותר שירים?
"האמת שהייתה לי אכזבה מכל הקטע. אני אומר לך פה `פרנסה` וזה, אבל מאוד התאכזבתי בסך הכל. האמנתי, ואני עדיין מאמין בעצמי בקטע האמנותי, והיו לי כמה שנים שהחיים החדשים, הנישואין והכל, הרחיקו ממני את הכתיבה. בשנת אלפיים, שנה לפני שאבא שלי נפטר, פתאום התחיל לדגדג לי שאולי איבדתי את היכולת לכתוב, אז נכנסתי לתקופה כזאת של כמה חודשים שכתבתי בהם כמה עשרות שירים והתחלתי לעבוד עליהם. יום אחד גם זה ייצא".
"אין יום שאני לא קובר כמה מהטובים בידידיי"
מאחר שקלישאות תמיד צודקות, איזי הוא הליצן העצוב הקלאסי, ואלבום המרה השחורה שלו מלא בטקסטים עצובים, אפלוליים, כמעט התאבדותיים, שצבועים מוזיקלית בצבעים עזים, יפים ומתוקים. ככה זה נשמע כנראה כשגם כשאתה בדכאון יש לך עין שלישית שמסתכלת מהצד וצוחקת עליך.
"את השירים של `מרה שחורה` כתבתי עוד לפני שקמו הפתולוגים. הכתיבה שלי תמיד הייתה דיכוטומית. תמיד כתבתי דברים מצחיקים ודברים מאוד קשים. לפתולוגים בחרתי חומרים שלא היו החומרים הקשים של מרה שחורה, ומצד שני גם לא היו השירים הכי שטותניקים שלי. היו בהם אלמנטים קשים אבל הם באו מכיוון של אבסורד וגרוטסקה. `מרה שחורה` נשארה מאחור. החומרים האלה היו קשים לי מדי מבחינה אישית, לא יכולתי לעמוד על במה ולשיר אותם לאנשים".
- ומה איפשר לך להתמודד איתם שוב?
"החלטתי להתמודד עם זה בעקבות המוות של אבא שלי. חזרתי אל החומרים האלה לפני שלוש וחצי שנים, חצי שנה אחרי שהוא נפטר. לא הייתה לי שום תכנית לחזור אליהם, למרות שידעתי שהם חומרים טובים. זה הבשיל לאט לאט עד שזה הגיע לזה שלקחתי כל מיני קלטות ומחברות ישנות, והתחלתי לברור מתוכם. לא חשבתי על זה בכלל כקטע מסחרי, לא חשבתי שאני אחזור לחיי הבידור ואעלה עם החומר הזה על הבמה. זה היה פשוט צורך שלא יכולתי להתנגד לו ולהשאיר אותו בארגזים.
"כשאבא שלי נפטר זו הייתה פעם שנייה שמישהו מת לי מאותה מחלה (אמו של איזי נפטרה באותן נסיבות כמה שנים לפני כן), שלושה שבועות לפני שהוא נפטר נולדה לי בת, והייתה לי מן תחושה כזאת שאני לא יודע כמה זמן יש לי. כל כך אהבתי את החומרים ששמעתי מ`מרה שחורה`, שהרגשתי שזה חייב להיות מתועד. הדחף להיות אמן מבחינתי, נובע בחלקו מתחושה שנגיד שהיה לי חבר טוב שהיה כותב דברים מיוחדים ויפים בעיניי, הייתי אומר `חבל שאנשים לא יוכלו לגשת לדברים האלה`".
- ואיך באמת אתה מסביר את המרה השחורה שהיה שרוי בה אדם שחייב תמיד למצוא גם את הצד המצחיק בחיים?
"יש לי מצבים כאלה, מצבי רוח... מחשבות מפחידות.. אין יום שאני לא קובר כמה מהטובים שבידידי..יש לי השקפת עולם די פסימית, ולפעמים היא לוקחת אותי. הכתיבה שלי תמיד התנקזה מצד אחד לתוך המקומות האלה, הפסימיים, ומצד שני למקומות ליצניים יותר. מין דיכוטומיה שאף פעם לא ירדתי לסוף דעתה".
" נכסי דלא ניידי של המוזיקה"
ואכן, מיד לאחר הלך הרוח הקודר שנכנסנו אליו בתשובתו הקודמת, קיבלתי את התשובה המפתיעה הבאה על השאלה האם יש מישהו שיוכל להצביע עליו כעל השפעה מוזיקלית:
"בעיקר בני ברמן... השיר שלו `בפונדק קטן` היה אמור להיכלל בתקליט הראשון של הפתולוגים. עשינו לו הפקה מרשימה כזאת, שכפלנו קולות ונשמענו כמו קווין, או מקהלת הצבא האדום.. הייתה לי פנטזיה בראש של תום ווייטס שר את `פונדק קטן`, אבל לא ידעתי את כל המילים, אז כתבתי לו מלים חדשות, על קברניט שהוא חתיכת חרא אנושי כזה..
" כשהתקשרתי לבני לבקש את אישורו הוא מאוד שמח, עד הרגע שגילה ששיניתי את המלים. כשהוא שמע את זה הוא כמעט בכה לי בטלפון שאני לא אגע בשיר הזה כי זה `נכסי דלא ניידי` של המוזיקה. הוא לא רצה אפילו לשמוע על איזה נושא כתבתי את המילים החדשות, אז חשבתי שבטח מדובר בכאלה מלים מדהימות, שהלכתי לחפש אותן וקראתי, ומה הסתבר? בשיר המקורי, יושב קברניט עם איזה עשר שרמוטות, וכל פעם אחת מהם הולכת ממנו, עם תירוץ דבילי כלשהו, אחת הולכת לשירותים ולא חוזרת, אחת, מישהו קרא לה לשיחה ויותר לא שומעים ממנה, כאלה... לא הבנתי מה הוא רצה, מה הקדושה של המלים האלה שהיה אסור לגעת בהם. אבל עכשיו אני אבדוק את זה, ואם מותר לי - אני אעשה את זה".
"החבר`ה עולים לבמה לבושים כמלאכים"
את האלבום הקליט איזי בשנתיים האחרונות, במימון עצמי, אבל הפרויקט המלא אמור להכיל ארבעה אלבומים. את השירים שנכנסו לאלבום הנוכחי והראשון בחר מבין החומרים שכתב בין השנים 83`-87`, השני יורכב משירים שנכתבו בשבע השנים שאחרי. האלבום השלישי הוא פרויקט שאיזי חולם לעשות עם מאיר ויזלטיר, המשורר האהוב עליו, ולרביעי אמורים להיכנס "ספיחים של המרה השחורה שהלכו לאיבוד בדרך ולא נכנסו. אני בורר מתוך המון שירים".
את יציאת האלבום ליוו שלושה מופעים, וכשהגיטריסט המשותף לאיזי ולי, אמיר זוסקוביץ, היה יוצא להופעות האלה, הוא לבש חצאית, ענד זוג כנפיים מלאכיות, ויצא למסע ההזוי בנשף המסכות של איזי.
"אחת הדילמות הייתה לאן לקחת את המופע הזה", מספר איזי, "יכולתי לעמוד על הבמה כמו לאונרד כהן עם גיטרה נוגה וקצת קלידים מאחורה ולשיר את השירים במתכונתם הנוגה, אבל עשינו מופע שהפך לאיזה מין תיאטרון קברטי עם תלבושות, החבר`ה עולים על הבמה לבושים כמלאכים, יש תופרת על הבמה שתופרת לנו בגדים ממש בזמן ההופעה ובאה ומלבישה אותנו, יש אנימציות שנבנו במיוחד לפי השירים... אבל במאי תהיה כנראה הופעה אחרונה, גם כי זה מופע חורפי באופיו, וגם כי הוא כל כך יקר להעלאה ומסובך מבחינה הפקתית".
- אז לאן אתה הולך עכשיו?
"עכשיו אנחנו עובדים על אלבום שלא קשור ל`מרה השחורה`. יהיו בו חומרים חדשים, וגם חומרים שהיו בראשון של הפתולוגים ואני לא מרוצה מאיך שהם נשמעים שם, והם טובים מספיק כדי להיות מוקלטים גם היום. אני גם מתחיל להופיע עם החומרים האלה, ולהופעה יקראו `הבן שלי גורילה וחיות אחרות`. ב-4 באפריל נעשה מופע הרצה ראשון ב"קולטורה".
- וזהו, אתה מכריז על חזרה מלאה לפעילות?
"זה לא מדויק. הורדתי קצת מהמשרה שלי אבל אני עובד, יש לי ילדה. אני אכנס לזה כמה שאני יכול".
איזי והפתולוגים, "פרויקט המרה השחורה", בכל חנויות התקליטים פרט לטאוור רקורדס.
המופע "הבן שלי גורילה וחיות אחרות" יעלה ב- 4 באפריל 2005, ב-22:00, במועדון קולטורה בתל-אביב.
לפרטים נוספים
האתר של איזי
טל גורדון
31/03/2005
:תאריך יצירה
|