מוצר אמנותי אנין

סביר מאוד להניח שמי שיגיע לשתי הופעותיה של רביעיית "אנונימוס4" בירושלים (ימקא) ביום חמישי, או בערב שבת (משכן לאמנויות הבמה) בתל אביב, ככל הנראה יגיע מוכן למופע.
 
ארבע הזמרות חברות ההרכב, מרשה גננסקי, ז'קלין הורן-קוויטאק, סוזן הלאואר ורות קנינגהם מספקות מוצר אמנותי אנין. אילו דיברו בעגה המקומית היו מן הסתם מדברות על קהל של "פיינשמקרס". באמריקה מכנים את אניני הטעם "אפיסינאדוס". כל זה נכון ועם זאת אינו מדויק לגמרי.
 
ארבע חברות "אנונימוס4" המציינות השנה חצי יובל שנים להקמת ההרכב הצליחו "להאהיב" את סגנון שירתן, ואת המוזיקה שבה הן מתמחות על מאות אלפי מאזינים בעולם כולו. הקבוצה נוסדה בשנת 1986 מתוך ניסיון לשחזר את זמרת ימי הביניים ואת הרב- קוליות של הקולות הגבוהים.
 
באורח לא מפתיע, איכות זמרתן והגוון המיוחד של משלב קולותיהן הביאו לכך שמלחינים בני זמננו כמו פיטר מקסוול דיוויס, ג'והן טאוונר, ריצ'רד איינהורך, דיוויד לאנג וסטיב רייך מחברים להן יצירות. 
  

 
   
אני עורך שיחת טלפון עם אחת מחברות ההרכב, מרשה גננסקי, בביתה בקליפורניה
 
מה משך אתכן ארבע נשים צעירות שגדלו במסורת מוזיקלית בארצות הברית (ז'קלין הורן-קוויטאק, היחידה שאינה אמריקנית אלא אירית במקור, החליפה את אחת הזמרות המייסדות) להגיע למוזיקה ששורשיה כה אירופיים?
 
"ארבעתנו עסקנו במחקר של שירת ימי הביניים מהיבטים שונים. המוזיקה, כמובן, הסיפורים, השירה והרקע ההיסטורי. נכון שהמוזיקה הזאת אינה בדיוק התרבות שגדלנו עליה, גם לא מי שהלכה לכנסיות בילדותה. מה שקסם לנו היה היופי הבלתי רגיל בשירה הזאת, במוזיקה. את היופי החזותי ואת היופי האקוסטי ניסינו להפיק.
 
"מובן שאין לנו כל אסמכתא לבדיקת 'נכונות' הצליל. כמובן שכאשר מסתכלים בתווים המצוירים העתיקים, ניתן בעיקר להתייחס להבדלים בגבהים שבין צליל אחד לאחר. מפעם (טמפו) לא קיים למעשה, ויותר מן המפעם גם ההנחיות באשר לדרך הביצוע, כלומר הדינמיקה, לאט, מהר, בחיוניות וכל אותן הוראות (שמלחינים כותבים במלים מעל לתווים) לא היו קיימות.
 
"תלוי מאיזו תקופה המוזיקה. מוזיקה מן המאה העשירית היא הבסיסית ביותר, בכתיבה. לפעמים רצף צלילים בלבד קיים, את כל יתר המאפיינים צריך להמציא, או להחליט עליהם. במאות ה-13 וה-14 יש גבהים, מעט סימנים למקצב או מפעם, אבל אין ציון לאווירה שבה היצירה, השיר, פרק התפילה צריך להיות מושר".

רביעיית "אנונימוס4", צילום: יח"צ
 
ואז התחלתן לשער השערות ולהתווכח ביניכן?
 
"אולי לא השערות, כי יש הנחות יסוד מקובלות גם במוזיקה המאוד עתיקה, אבל ויכוחים בהחלט היו. ויכוחים כמו שיש בין חברי רביעיות מיתרים, לכל אחת מאיתנו הייתה דיעה מוצקה משלה, אבל בסופם של הוויכוחים הייתה התוצאה, ההופעה, הקונצרט, ההקלטה.
 
"אני אמנם מסכמת את התהליך במשפטים קצרים בשיחה הזאת אבל בתחילת הדרך בילינו שעות רבות מאוד בניסיונות לייצר את האווירה, בבחירת גווני הצליל שמתאימים ליצירה, בהחלטה איך יישמע משפט וזאת עד שהגענו להחלטה שהייתי מגדירה אותה ככוונה משותפת. במלים אחרות, אין לנו אפשרות ואין לנו גם יומרה לומר שזו הדרך היחידה לבצע את המוזיקה הזאת, שיש כאן חוקים שעל פיהם בלבד יש לשיר את המוזיקה. זוהי הדרך שאנחנו חשבנו שהיא הנכונה".
 
מה קורה היום לאחר שנים ממושכות של עבודה משותפת?
 
"כשהתחלנו גרנו כולנו בניו יורק. הקרבה הגיאוגרפית הייתה חיונית לצורת העבודה שלנו אז. היום חזרתי להתגורר באזור בו גדלתי, ולכן תכיפות החזרות השתנתה. אלא שברבות השנים כל אחת מאיתנו יודעת כמעט בדיוק מה ואיך חברותיה להרכב מגיבות לחומרים חדשים, ולכן יש פחות ויכוחים כאשר לומדים חומרים חדשים ומשום כך ניתן להגיע לתכלית המבוקשת בזמן חזרות קצר יותר". 
  

אני מניח שבמקביל לגילוי המוזיקה העתיקה על ידי ארבעתכן, הדרך לקהל גם היא לא הייתה פשוטה. המוזיקה שלכן אינה בדיוק מה שקהל המאזינים בצפון אמריקה היה רגיל לשמוע
 
" אני זוכרת שמדי פעם היינו מופתעות בעצמנו. לא צפינו לקהלים גדולים. אבל השמועה עבדה. הרבה מסרים מפה לאוזן הביאו את הקהל להופעות, לקונצרטים. אנחנו בנינו באופן טבעי, כמו שמקובל, על חברים, בני משפחה שיבואו, יקנו כרטיסים. החברים ובני המשפחה עשו עבודה טובה והמשיכו להביא את החברים שלהם.
אנחנו כמובן היינו אסירות תודה על כל מאזין חדש שהגיע לשמוע.
 
"כיום, אני יכולה לומר בשמחה, שיש לנו קהל מגוון מכל הגילים. אנשים באים, נשארים אחרי הקונצרטים, מדברים איתנו. כבר מכירים אותנו והרפרטואר הנוכחי בחלקו נובע מן השיחות עם המאזינים שלנו".

המלחינה הראשונה
 
אלו החלטות קיבלתן למשל בכפוף לבקשות או להמלצות של הקהל שלכן?
 
"ההחלטות שקבלנו בתחילת הדרך נבעו מפוליטיקה שעתידה הייתה לחרוץ אם ידונו אותנו להצלחה או לא. כך למשל כבר מתחילת הדרך חשבנו לכלול בתכניות שלנו את המוזיקה של הילדגארד פון בינגן, הנזירה הגרמניה, מן המאה שנחשבת למלחינה המוקדמת ביותר (מהמאה ה-12). פון בינגן הייתה משכילה, חוקרת, סופרת, פילוסופית.

"עוד אוצר מוזיקלי שחשבנו לבצע היה אוסף יצירות 'קודקס' ממנזר 'לס הואלגס' שבבורגוס בספרד.  כתבי יד של הנזירות מאותו מנזר. כאן דרך אגב נגענו גם בשאלה של 'שירת נשים', כי על פי המסורת הקתולית נאסר על נזירות לשיר שירה רב קולית, גם כאשר מדובר בתפילה. הפוליטיקה הזאת לא עניינה אותנו. אנחנו חששנו מכך שאם נצא בתחילת הדרך במוזיקה הזאת, ידביקו עלינו מייד תווית של נשים שרות מוזיקה לנשים ולכן נמנענו מאותן חמרים לזמן ממושך.
 
"המחיר היה משעשע היו ביקורות שדיברו על כך שאנחנו, ארבע נשים שרות חומר גברי... זו החלטה מודעת. כשבסופו של דבר הגענו להקלטה של החומרים ה'נשיים' האלה, אנונימוס4, כבר הייתה מושג, או מותג של איכות, אנסמבל קולי בעל ייחוד שלא יישפט בזכות העובדה שארבע חברות הקבוצה שרות יצירות נשים.

 

דף מספר תווים עתיק (אילוסטרציה)

אבל במקביל ויותר בתשובה לשאלתך -  במסעי הופעות המלווים הוצאתו לאור של אלבום חדש היינו מקבלות תגובות מעורבות. כשהופענו עם אוסף שירי תפילה אמריקניים מוקדמים, היו מי שאמרו חשבנו שנשמע אתכן שרות מוזיקה מימי הביניים ולהיפך, כשהופענו בשירת ימי הבינים שאלו ומה על השירים האמריקניים.
 
" בסוף החלטנו על שילובים והקהל קיבל את השילובים בחום ובהערכה. היו לנו גם כמה דיסקים שהיו בצמרת רבי המכר במוזיקה הקלאסית וזה בהחלט לא היה צפוי". 
 
מה תשירו בביקור הקרוב שלכן בישראל?
 
"מסעי ההופעות השנה עומדים כולם בסימן 25 השנים של 'אנונימוס4' ולכן החלטנו על תכנית שכוללת דוגמאות נבחרות מהתקופות השונות ואם תרצה מ-19 האלבומים.  מימי הבינים ועד לשירי התפילה וההודיה מלפני מאתיים שנה בארצות הברית ועד ליצירות שחוברו במיוחד עבורנו עלי ידי איינהורן ולאנג..."      
 
אנחנו נקבל אם כך טעימות אנונימוס4?
 
"בדיוק, טעימות.הרבה טעם...."

הקונצרט יתקיים ביום חמישי, 19 בנואר ב-20:30 באולם ימקא ירושלים  ויום שישי ה-20 בינואר 2012 ב-21:30 בבית האופרה המשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. כרטיס: 115/ 162/ 199 ₪. טל': 03-6927777.

לרכישת כרטיסים