"קשור לי את העיניים ונתחיל ללכת"

בימים אלה עולה בתיאטרון באר שבע המחזה הברכטיאני "גלילאו", בתרגומו ובבימויו של עידו ריקלין ובכיכובו של שחקן התיאטרון אמיר קריאף.

ההצגה מגוללת את סיפור חייו של הפיזיקאי והאסטרונום האיטלקי גליליאו גליליי אשר ניסה לבשר לעולם כי תנועת גרמי השמים איננה סובבת סביב כדור הארץ, אך נתקל בחומת התנגדות בצורה בדמות בעלי השררה וההון.

המפגש הראשון בין ריקלין לקריאף התקיים במסגרת לימודיו של קריאף בבית צבי. לפני כשלוש שנים הם נפגשו שנית כשקריאף, אז שחקן הקאמרי, עבר לתיאטרון באר שבע וקיבל את הצעתו של ריקלין להשתתף בהצגה חדשה בבימויו – "הרוזן ממונטה כריסטו".

שיתוף הפעולה בין השניים הוכיח את עצמו, והותיר רושם עז על קריאף. "ברגע שהוצע לי התפקיד ב"גליליאו", דבר ראשון שאלתי אם עידו מביים את ההצגה", משחזר קריאף. "היה לי ברור שאם זה הוא – אני שם".

מה אתה אוהב בעבודה עם ריקלין?

"עם עידו אתה צולל לתוך עולמות של אינסוף דימויים. הוא מאפשר לך כשחקן להיות במקום של יוצר ולא רק של שחקן מבצע, ואני סומך עליו. לידו אני יכול להסיר עכבות ולהקיא כל מה שיוצא בחדר החזרות, כדי שאחר כך כל מה שנשאר יהיה באמת שלי - אמיתי ומשוחרר.

"הוא יכול לעצור אותך באמצע, אבל הוא חף מביקורת, וביקורת עצמית היא משהו שיכול להפריע ולסרס שחקן. אין הרבה במאים שאתה יכול להגיד להם: יאללה, קשור לי את העיניים ונתחיל ללכת. ככה אני מרגיש איתו".

"גלילאו" - אמיר קריאף (יח"צ)

אנשים נבהלים עד היום מחידושים

אתה מתחבר למאבק של גליליאו לגילוי האמת?

"במחזה המקורי של ברכט יש המון ברברת, והעיבוד של עידו הביא את זה למקום אחר, שאני בהחלט מתחבר אליו. זה מאבק של אדם, מדען, שאמר דברים שלאנשים בתקופתו היה מאוד קשה לשמוע. עד כדי כך שניסו להשתיק אותו, מכל הכיוונים. ההצגה מעלה כמובן את שאלת הקונפליקט בין ההשכלה לכנסייה, בין דת למדע, אבל מעבר לזה היא מעלה גם שאלות שרלוונטיות לימינו – שאלות שקשורות לחופש הביטוי".

עד כמה זה רלוונטי לימינו?

"רלוונטי מאוד. למרות שהיום היחסים בין המדע לדת אחרים, והמקום של המדע בעולם שונה, יש כאן עדיין ניסיונות של השתקה. פרופסור דני שכטמן למשל, זוכה פרס נובל בכימיה 2011, גם הוא גילה משהו שהעולם סירב להאמין לו, וכמו שגליליאו נתקל בהתנגדות גם מצד חבריו למקצוע, גם שכטמן הוקע מפורומים ולא נתנו לו להרצות. אנשים נבהלים מחידושים. זה מעלה את השאלה עד כמה אנחנו נותנים לגיטימציה למוזר, לחדשני, לשונה וללא מוכר".

ההצגה מספקת תשובות?

"זה לא התפקיד שלנו. כן או לא, רע או טוב, אף אחד לא ייצא מההצגה עם תשובות חד משמעיות לשאלות האלה. אנשים ייצאו עם השאלה עד כמה אנחנו יכולים לזהות את עצמנו בתוך סיטואציה כזו של אמת שאין לה מקום".

"זה לא שלאגר בטוח"

מה הניע את המעבר שלך מהקאמרי לתיאטרון באר שבע?

"לכאורה זו הייתה החלטה לא הגיונית. עבדתי שנים ארוכות בקאמרי, הרווחתי טוב, אבל הרגשתי שאני לא מממש את היכולות שלי. תיאטרון באר שבע הוא מקום שמצליח לשמור על ערכים של אמת בתיאטרון, של יחס מכבד ליצירה ולאנשים. בבאר שבע מילה זו מילה. לא צריך לבדוק את המנהל פעמיים. חוץ מהשחקנים, יש גם צוות טכני מדהים ומסור שבאמת אוהב תיאטרון. זו השנה השלישית שלי בבאר שבע וטוב לי. אמנם זו לא להקה כמו בחזונות הגדולים של התיאטרון אבל יש אנסמבל. לכל שחקן יש אופק רפרטוארי, זזים מתפקיד לתפקיד ויש עשייה ממקום נכון".

כלומר?  

"ללכת ולהגיד לעידו ריקלין קח את קריאף ותעשו גליליאו, זה הימור. זה לא שלאגר בטוח, יש כאן לקיחת סיכון וצריך אומץ בשביל לעשות אותו. זה מחזה שמצריך את הקהל לחשוב. זה לא מחזה שמביא קהל. בשביל מה לעשות עוד פעם את 'עקר בית'? מי צריך את זה?"

אין מקום להפקות מסחריות בתיאטרון טוב?

"בטח שיש, זה פשוט לא בא על חשבון אהבות אמיתיות. התפקיד שלנו הוא לא רק לבדר, הוא גם למתוח את טעם הקהל, לאפשר דברים שונים, לגרום לאנשים להקשיב באמת. אבא של חבר אמר לי אחרי שצפה ב'גליליאו' שאם לא מקשיבים בתשומת לב, קשה לעקוב אחרי ההצגה. זה תיאטרון עם אומץ. בשבוע שעבר ערכתי סרט על גרי בילו ז"ל, שהוא מייסד תיאטרון באר שבע. היה לו חזון והייתה לו דרך והתיאטרון הגשים אותם במידה רבה".

גרי בילו היה המורה שלך בבית צבי

" למרות היותו שנוי במחלוקת, הוא אחד המורים החשובים ורבי ההשפעה בחיי. אני חייב לו את היותי שחקן, ויש עוד רבים כמוני. את הסרט עשינו כחלק מן המופע שנערך בקאמרי בשבוע שעבר לזכרו. ראיינו אנשים שגרי השפיע עליהם, מתלמידים ועד אושיות תיאטרון כמו מיכאל הנדלזלץ ונתן דטנר, ואת רואה איך לידו כל אחד הופך לתלמיד. לא משנה מי אתה ומה אתה, לכולם יש המון יראה וכבוד כלפי האיש הזה".

הוא יחסר לך?

"מאוד. כששמעתי שהוא נפטר הרגשתי שאיבדתי מורה ומחנך. יוסי גרבר אמר שבמותו איבדנו מצפון אמנותי. הוא לא היה שחקן ולא במאי אבל בנוכחות שלו הוא הטמיע ערכים וחשיבה וטעם. הייתה לו השפעה מאגית, והוא היה אוטוריטה בענייני תיאטרון. מנהלי תיאטרון התייעצו איתו לגבי ליהוקים והצגות, הוא היה אנציקלופדיה מהלכת. בסופו של דבר ולמרות הכול, הדרך שלו ניצחה".
 
ההצגה הקרובה תעלה ביום חמישי, 2 בפברואר 2012 ב-20:30 במשכן לאמנויות הבמה באר שבע.