הישראלי האולטימטיבי

בסוף החודש יחל זו הפעם השביעית הפסטיבל לקריאה מבוימת של מחזאות ישראלית מקורית "צו קריאה", בתיאטרון צוותא תל אביב.

בין שש היצירות שנבחרו להשתתף בפסטיבל בולטת הקומדיה המוזיקלית "בדרך לנינוה" מאת תומר שריג, בבימויו ובכיכובו של דורי בן זאב.

המחזה פורש את קורותיו של הנביא יונה בן אמיתי, אשר נקרא על ידי אלוהים למסור לתושבי העיר נינוה הדקדנטית שקיצה קרב. יונה מתאמץ בכל מאודו להשתמט מן המשימה, אך נכשל כישלון חרוץ.

שריג (41) הוא סופר ילדים ותסריטאי קולנוע וטלוויזיה, שהשתעשע בחריזת סיפורי התנ"ך לילדים עד שנתקל בדמותו של יונה הנביא. הנביא החפפן, העצלן והמאני-דפרסיבי הזכיר לשריג את הישראלי האולטימטיבי והצית את דמיונו.

"חלמתי בלילה שדורי בן זאב יורד אחרי במדרגות וכשהתעוררתי הבנתי שהוא האיש המתאים לשחק את יונה ולביים את המחזה", מספר שריג. "התקשרתי אליו ותוך זמן מאוד קצר סגרנו עניין".

אז לפעמים חלומות מתגשמים?

"כן, זה מדהים. עשר דקות אחרי שדורי התחיל לקרוא את המחזה הוא סימס לי: 'קורא ובינתיים מאוד נהנה'. אחרי שהוא סיים הוא התקשר ואמר שיש לו קאסט בשבילי".

ששת המחזאים המשתתפים ב"צו קריאה" (צילום: ברני ארדוב)


זה הציל את המחזה מחיי נצח במגירה?

"כן. במקור זו הייתה אופרת רוק שכתבתי לפני כמה שנים יחד עם המלחין אורי הנדל. אורי ואני חברים עוד מתקופת הצבא. איישנו עמדות שמירה בשטחים והבטחנו אחד לשני שאחרי שנשתחרר נעשה דברים ביחד. לקח אמנם עשרים שנה אבל בסוף קיימנו את ההבטחה וכתבנו את 'בדרך לנינוה' כאופרת רוק עם ארבעים שירים ובלי דיאלוגים".

קצת בעייתי, לא?

"כן, אופרת רוק זה לא דבר כל כך קומוניקטיבי. בכל מקום סירבו לנו, עד שבסוף החלטתי לשלוח את מה שכתבנו לפסטיבל "צו קריאה". ידעתי שהפורמט לא מתאים אבל קיוויתי שיהיה לנו מזל ומישהו שם יראה את הפוטנציאל הבימתי של הדבר הזה".

ו...?

"ובאמת היה לנו מזל והדרמטורגית שרית הררי התלהבה והאמינה בנו. קיבלתי ממנה הכוונה להפוך את האופרה למחזה מוזיקלי - להוריד את רוב השירים ולהפוך אותם לדיאלוגים כדי שיתאימו לפסטיבל קריאה".

זה היה מסובך?

"עשיתי קיצורים וצמצומים ובעצם הפכתי את הצורה של המחזה ועיבדתי אותו כך שהוא קיבל חיים חדשים לגמרי. הייתה המון עבודה אבל ידעתי שככה אני מציל את הקיום שלו".

מאיפה בכלל הגיע הרעיון לחרוז את סיפורי התנ"ך?

"לא גדלתי בבית דתי או משהו כזה, אבל היה לנו הרבה כבוד למקרא ולתנ"ך ותמיד אהבתי את הסיפורים האלה. יש שם הכול: פילוסופיה, מוסר, הדבר היחיד שחסר זה הומור. לקחתי על עצמי את המשימה המגלומנית להכניס הומור וליצור דמויות יותר קלילות ויותר מצחיקות מאשר במקור, אבל עם המון כבוד וחמלה. אני מקווה שאלוהים מקבל את זה".

למה דווקא יונה הנביא?

"יונה הוא סיפור תנכי נהדר והדמות שלו מאוד קוסמת לי. הוא אנטי גיבור ויש לי משיכה לזה. יש בו משהו נורא ישראלי – הוא קיצוני בתגובות שלו. כשהוא שמח הוא מתפוצץ משמחה וכשהוא עצוב הוא יורד לשפל הדיכאון".


ששת המחזאים המשתתפים ב"צו קריאה" (צילום: ברני ארדוב)

"תיאטרון זה עולם של סיפוקים מיידים"

מלבד דורי בן זאב ישתתפו בקריאה המבוימת ערן בן זאב, אברהם הורוביץ, שרון פרידמן, זר קלמוניץ' ואהובה קרן.

איך הייתה העבודה עם דורי בן זאב והשחקנים?

"עוד לפני שחלמתי עליו, ידעתי שדורי מתאים בדיוק לדבר הזה, כי הוא מתעסק במגוון של תחומים: מוזיקה, קריינות, משחק, בימוי. אחרי החיבור איתו הכול זרם והעבודה פתחה בשבילי עולם חדש לגמרי.

"השלב הזה, שבו מה שכתבתי קורם עוד וגידים ועולה על במה הוא שלב לא פשוט בשבילי ככותב וכקונטרול-פריק. צריך לעבור איזשהו תהליך נפשי, לשחרר את הדברים, ואז קורים דברים מדהימים. מזל שזכיתי לעבוד עם אנשים כל כך מוכשרים ומוצלחים".

תרצה להמשיך לעבוד בתיאטרון?

"בטח. ניסיתי ספרים, טלוויזיה ואפילו קולנוע. תסריט שלי - פיצ'ר אנימציה לילדים בשם 'ארמון החול' - אושר להפקה על ידי קרן הקולנוע הישראלי, אבל ההתנסות בתיאטרון זה משהו אחר לגמרי. טעמתי מזה כשהשתתפתי בפסטיבל תיאטרון קצר בשנה שעברה, וזה ממשיך ב'צו קריאה'.

"תיאטרון זה עולם של סיפוקים מיידיים, מאוד מרגש וחי – האולם חשוך, הקהל מגיב למה שכתבת, ואם הוא צוחק במקומות הנכונים, זה באמת תענוג גדול. מצד שני יש באירועים כאלה גם משהו מלחיץ. כל המאמצים מתנקזים לתוך אירוע חד פעמי, ובסוף זה חייב להיות הכי טוב שאפשר, כי זה מה שיש. רק הזדמנות אחת".

 
"בדרך לנינווה" יעלה ביום שישי, 30 במרץ 2012 ב- 14:30 כחלק מפסטיבל צו קריאה (31-29 במרץ) בצוותא תל-אביב. כרטיס: 50 ₪.