בגיל 80 למוני אמריליו מגרות מלאות שירים חדשים שמחפשים מבצעים. שיחה לרגל מחווה בפסטיבל ימי זמר
"בארץ אהבתי", "ההר הירוק תמיד", "פרח משוגע", "הבלדה על השער הארוך והשער הקצר", "רקפת", "רכבת העמק", "נגן לי ירדן", "בגני נטעתיך", "היום היום", "האיש מן הבקעה", "שלוש אהבותיי", על כל השירים הללו חתום המלחין מוני אמריליו, שרשימה זו אינה מתקרבת אפילו לדגדג את מספר השירים שהלחין היוצר הזה, שחגג השנה את שנתו השמונים.
600 הלחנים, כפי שנכתב במקום מסוים, עליהם אחראי אמריליו – והרבה למעלה מזה, כפי שהוא מצהיר בעצמו - הם רק אמצע הדרך מבחינת מי שמוצא עצמו בתנופה עצומה של יצירה בשנים האחרונות, וזוכה לערב מחווה במסגרת פסטיבל "ימי הזמר 2012 בחולון" (8 באפריל, 21:00, תיאטרון חולון), שם יוענק לו גם פרס מפעל חיים מטעם תיאטרון חולון, שימצא את מקומו לצדם של פרסי אקו"ם ופרסי מפעל חיים של משרד החינוך שכבר קיבל בעבר.
את שיריו של אמריליו יבצעו בפסטיבל ימי הזמר דין דין אביב, רוני דלומי, מיטל טרבלסי, דורית ראובני, רוחמה רז ואלי גורנשטיין. על הניהול המוזיקלי אחראי רמי הראל. מנחה הערב הוא נתן דטנר.
שירים צועקים מהמגרות
"יש לי מגרה שלמה, שתיים שלוש מגרות", מספר אמריליו, "מלאות בשירים חדשים, והם כולם צועקים. אני מחפש מבצעים, מבצעות, להקות, מישהו שיבצע את זה. פעם, לפני ארבעים שנה, כשהייתי יותר צעיר, זמרים עמדו בתור לבקש ממני שאתן להם מנגינה להקליט. היום לכל זמר יש אולפן, הוא כותב את המנגינה, את המילים, יוצר את הביצוע, את ההקלטה, את ההפקה של התקליט, הוא עושה הכל. הוא לא צריך אותי בכלל".
ואיך התהליך הזה משפיע על תוצאת אותם אלבומים לדעתך?
"יש מלחינים שאני מעריץ אותם והם ממשיכים לכתוב דברים חדשים ואני אוהב את זה, כמו מתי כספי, שלום חנוך, יוני רכטר, שלמה גרוניך. גם בין הצעירים יש הרבה אנשים. אני לא יכול להיזכר כרגע בשמות אבל בכל תקופה יש שירים טובים. את יודעת, אחרי חמישים שנה זורקים את כל מה שנעשה באיזו מסננת ומסתכלים מה נשאר. נדמה לי שזו התשובה שלי.
"אני מרגיש את עצמי כמו זאב בודד", הוא ממשיך, "אבל כל הזמן יש לי איזה חיידק, ואני מאוד שמח שזה קורה לי, אני פשוט כותב כל הזמן. אני לא יודע איך להסביר את זה. עברתי כבר את יומולדת שמונים, ואני פשוט נהנה מכל רגע.
נתן דטנר וששי קשת (תמונות יח"צ)
"יש לי בבית מין אולפנצ'יק קטן, ויש לי כבר תקליטים שיצאו ממנו. השבוע יצא לי פרויקט של שירי דליה רביקוביץ' ללחנים שלי ("ילדה-אשה" בהוצאת אבן חושן – ט.ג.), והכל עשיתי אצלי. אני עושה הכל, מיקס, סאונד, מה שאת רוצה, אני מקליט אצלי וזה ברמה טכנית פשוט מעולה. פשוט התאהבתי במקצוע. זה לא רק הלחנה אלא גם להפיק את הכל, לעשות פלייבקים, לעשות הכל. אומרים שאהבה עושה פלאים, אז אני אוהב את זה".
אז הנה אחת הפנים הטובות של ההתקדמות של השנים האחרונות
"נכון, אני מאוד שמח שאני יכול לעשות היום מה שלא יכולתי לעשות לפני ארבעים שנה".
ומוזיקלית, אתה מוצא את עצמך מושפע גם מדברים חדשים?
"כן ולא. אני שומע המון דברים, אבל הרבה פעמים בתחילת השיר אני סוגר את הרדיו כי יש דברים שאני לא יכול לשמוע. קודם כל הטקסטים. הטקסטים ירדו. אנשים צעירים, אפילו ידועים מאוד, כותבים, ולא שמים לב או לא רוצים לשים לב או שאין להם זמן לשים לב, שהטקסטים הם גרועים, פשוט גרועים. אולי זאת הסיבה שאני מלחין עכשיו הרבה למשוררים. לא עכשיו, זה כבר חמישים שנה".
"אצל משוררים אתה נהנה קצת יותר"
עבדת עם פזמונאים משובחים (מחיים חפר דרך יורם טהרלב ועד רחל שפירא), והלחנת שירי משוררים גדולים, מביאליק ועד רביקוביץ'. העבודה על טקסט של משורר לעומת טקסט של פזמונאי משפיעה במשהו על תהליך ההלחנה ועל היצירה?
"לא משפיע, רק שאצל משוררים אתה נהנה קצת יותר טוב, כי יש תוכן, ואצל משוררים אתה תמצא דברים שקשה למצוא אצל פזמונאים. גם לפזמונאים יש טקסטים ממש מצוינים. יורם טהרלב למשל, שעשיתי איתו שירים, ומאיר גולדברג מצוין, הלחנתי כמה שירים שלו, או רחל שפירא, אנחנו כל הזמן עובדים ביחד ולא מזמן יצא שיר חדש שעשינו עם דין דין אביב, 'על כל עלה נושר'. השיר הזה היה הזמנה של רשת ג'. אני מתפלא, כי בדרך כלל לא עושים דברים כאלה. פעם ראשונה בחיים שרשת ג' מזמינה אצלי שיר".
אז אולי בכל זאת המצב לא כל כך גרוע
"סנונית אחת לא מבשרת אביב..."
איך באמת מתייחסת ישראל ליוצריה הגדולים והוותיקים מבחינתך?
"אמרתי לך בתחילת השיחה שאני מרגיש זאב בודד. אני לא שייך לאיזו קבוצה או ברנז'ה או סגנון. יכול להיות שאני טועה, אבל אני מרגיש שאני כותב המון לעצמי ומחפש מבצעים, אבל משום מה אני לא מרגיש שאני מתייאש מזה. תמיד יש לי איזו תקווה שאני אמצא מבצע פעם. אולי בעקבות הכתבה שלך יימצאו מבצעים. כמובן, אני כל כך מפונק, אני לא מחפש אחרי כל מבצע".
דין דין אביב (צילום: רן בירן)
מי מבין הזמרים החדשים נתפס אצלך כמבצע אפשרי?
"יש לי בעיה, מפני שמי שאני אוהב לא צריך אותי מפני שהוא כותב הכל לבד. בגלל כמות הפרויקטים שאני עוסק בהם אני פשוט לא מכיר את האנשים שכן זקוקים לשירים שלי. את תתפלאי איזה פרויקטים יש לי. יש לי פרויקט נתן זך, דליה רביקוביץ' שיצא עכשיו, יהודה עמיחי, 'לבנטיני', שזה פרויקט מיוחד של מוזיקה שאני קורא לה 'עברית', יש פרויקט נתן יונתן, פרויקט של המשורר טוביה ריבנר, אין לך מספיק זמן לכתוב את כל הפרטים האלה של כל פרויקט, ויש לי עוד כמה בדרך".
אז גיל שמונים הוא לא ממש זמן לסיכומים מבחינתך...
"אני פשוט עושה כל הזמן. המגרות מלאות ואני צריך לקנות ארון עם עוד מגרות... עשיתי הרבה יותר מ-600 השירים שדיברת עליהם, יש לפחות 250 שירי ילדים שכתבתי, יהודית רביץ הוציאה לפני חמש שנים אלבום אודיו ו-וידאו של שירי פעוטות שעשיתי עם מיריק שניר ונמכר בצורה היסטרית, אני מוציא עכשיו תקליט לעדנה גורן..."
"הטקסטים זה לב לבה של המוזיקה"
ובכל זאת, חמישים שנות יצירה הן תירוץ טוב לבקש ממך טיפ כלשהו למלחין בתחילת דרכו
"אני חושב שכל מלחין הוא מורה לעצמו, אבל הטיפ הכי טוב זה שכמה שהוא יכול יותר ללמוד ולהקשיב לפני שהוא מוציא את הסינגל הראשון שלו. כי יש כאלה שמאוהבים מאוד בכל מה שהם יודעים, יש למשל צעיר שאני מכיר שלמד איזה שבעה אקורדים והוא מנגן בגיטרה, ושר, ומבסוט, 'זה יהיה הלהיט הכי גדול במדינה', ואני אומר, קודם שילמד משהו, שיקשיב, שילמד ספרות, שיקשיב לטקסטים, כי הטקסטים זה לב לבה של המוזיקה. אני יכול להגיד בלב שלם, ואין לי פה מצפון לא שקט כי אני מלחין, שמוזיקה היא דבר משני. כשיש לך טקסט טוב יש לך כל הסיכויים שהמוזיקה תצא יפה.
"אני אתן לך דוגמה של שיר שאני מאוד אוהב, 'עץ האלון' שכתב יורם טהרלב ושר יהורם גאון. שנינו כתבנו את השיר הזה לסיום של כיתה י"ב באיזה תיכון, ואילו הטקסט היה הרבה יותר טוב – ואני מאוד אוהב את הדברים של יורם טהרלב, שלא תחשבי, כל מה שעשינו יצא בול ממש. 'עץ האלון' זכה בפרס שני בפסטיבל, ו'ההר הירוק', שיר יוצא מהכלל, אני מאוד אוהב את השיר הזה, ו'רכבת העמק' שכתבנו יחד, כל כך קל להלחין דברים שלו, זה זורם צ'יק צ'ק – אבל ספציפית לשיר הזה, אילו הטקסט היה הרבה יותר עמוק, אפשר היה להכפיל ולשלש את שנות החיים של השיר הזה. כי לכל שיר יש שנות חיים, ויש כאלה שנשארים עד עכשיו.
"דוגמה הכי יפה זה 'ליבבתיני' ששושנה דמארי שרה. זה שיר שכתבתי כשהייתי כמעט עולה חדש, לא כל כך ידעתי להתייחס לספרות עברית, למשוררים, לפזמונאים, גם לא הכרתי הרבה, אז פניתי לשלמה המלך, 'שיר השירים'. הלחנתי את זה באוטובוס, בדרך הביתה, לפסטיבל הזמר השני, לפני מעל חמישים שנה, וממשיכים לשדר אותו. בטח שעכשיו, בפסח, כי זה 'שיר השירים', אני יודע..."
לאורך כל כך הרבה שנים של יצירה לא יודעים עליך הרבה ברמה האישית. זו בחירה מודעת להשאיר את החיים האישיים מחוץ לתמונה ולחשוף רק את השירים או שזה משהו שיצא במקרה?
"אני לא יודע, אני חושב שאולי זה משעמם. מה יש לי בחיים שלי חוץ מזה שאני כותב מוזיקה? אין שום דבר מיוחד כשכותבים מוזיקה, ככה אני חושב. מה שיותר חשוב מאשר לכתוב מוזיקה זו האהבה שאני נותן לאשתי, והפוך גם. מה שווה כל המוזיקה בלי אהבה?"
המופע "בארץ אהבתי - 80 למוני אמריליו: יתקיים ביום ראשון, 8 באפריל 2012 ב-21:00 בפסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון 2012.