כמדי שנה, גם בפסח הקרוב מוזמן הקהל הרחב לפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים, "תיאטרון סובב עולם", החוגג את שנתו ה-22.
בין התאריכים 10-8 באפריל 2012 מוזמן הקהל הצעיר ליהנות משלושה ימי תיאטרון הכוללים כמאה הצגות מהארץ ומהעולם, מתוכן שש הצגות תחרות חדשות בבכורה עולמית, ולצדן מגוון הצגות ממיטב תיאטרוני הילדים בארץ, וכן עשרות מופעי חוצות הפתוחים לקהל הרחב. המגוון הרב של ההצגות מתאים לטווח גילאים נרחב המגיע אפילו לפעוטות בגילאי שנה עד שלוש.
רגע לפני פתיחת הפסטיבל דגמנו, שתי קטנות ואני (5 וחצי ו-שמונה), שלוש מתוך שש הצגות התחרות, שמציגות רף גבוה של עשייה תיאטרונית ישראלית לילדים. טווח ההצגות שראינו מתפרש על פני שלוש חטיבות גיל, מ-3 ועד 13.
"קורדרוי"- אווירה צבעונית וקסומה
קורדרוי" היא הצגה מתוקה, צעצועית, מלאת תום, הומור וקסם, שיצר השחקן שחר מרום, שאף עיצב את התפאורה במסורת תיאטרון החפצים, ובהשראת הספר באותו שם מאת דון פרימן.
לילה, הקניון סגור, ושומר הלילה המשועמם מבקש להעסיק את עצמו ומעורר לתחייה את בובות חלונות הראווה בחנויות הריקות מאדם. הוא מניע אותן לזוז ולהישמע (בעזרת קולן המוקלט הנשמע ברמקולים), רוקד ומשחק עימן, מפעיל את מתקני הצעצועים הקטנים ויוצא ביחד עם הדב קורדרוי לחפש את הכפתור שנפל מבגדו של הדוב, תוך שהוא הופך את הקניון הריק לקרקס צעצועים קטן ושמח.
כשחקן יחיד נושא מרום על כתפיו את ההצגה בכבוד ומייצר אווירה צבעונית וקסומה. ניכר בו שהוא פשוט נהנה לשחק עם הצעצועים, שהזכירו לקטנה בת החמש וחצי את צעצועיה הישנים המתעוררים מולה לחיים על קולותיהם ותנועותיהם המוכרות.
את ההצגה מייעדים יוצריה, על פי התכנייה, לגילאי 8-3, אולם נדמה שבני השש, שבע ושמונה עשויים להרגיש קצת גדולים מידי בשבילה, ולמיצוי מלא תגיע מול הרכים ממש, בני השלוש עד חמש.
את "קורדרוי" ראינו בתיאטרון "הקופסא" הקטן שבמתחם הפסטיבל, על כריות אדומות שנפרשו על המדרגות ונדמו כהזמנה ראשונית לכיף, אבל יש לציין שאלה נתגלו כהרבה פחות נוחות בניגוד למצופה.
לגילאי 8-3. יוצר, שחקן ומעצב תפאורה: שחר מרום, בימוי: יולנה צימרמן, מוזיקה: רותם דרור. תיאטרון הקרון
"קורדרוי" (צילום: כפיר בולוטין)
"אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה"- קליל קצבי ומחויך
אביה של עמליה נוסע לשבוע לאוסטרליה, למגינת לבה, ועמליה נשארת בבית עצובה ומתגעגעת ולא מוכנה לנסות ולהכיר את השכן החדש גיא, שמתמודד אף הוא עם הריחוק מהחברים שהשאיר באזור מגוריו הקודם.
אמה של עמליה, במאמציה לשמח את בתה הממאנת להתנחם, ממציאה דמויות מסתוריות ומשעשעות המצליחות לשעשע את עמליה ולעזור לה להתגבר על הגעגועים לאב. "איש הסודות" המעניק לה צבעים מיוחדים בהם תצייר מכתב לאביה, הפייה פומפייה, שסצנת הנשיקות שלה היא רגע שיא בהצגה, וקנגורה שיצאה לחפש את הגור שלה, והמפגש איתה מאפשר לעמליה ללמד אותה לחכות לגור שיחזור במקום לצאת ולחפש אחריו, מה שמאפשר גם לה עצמה ללמוד כיצד להתמודד עם הפרידה הזמנית מאביה.
"אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" היא עיבוד בימתי לספרו של אשכול נבו הנושא את אותו שם (מה שמסביר, כנראה, את העובדה שהספר שלוקח האב לטיסה הוא ספרו האחרון של נבו...). את ספר הילדים מכירות שתי הנסייניות שלי (חמש וחצי ושמונה) מהגן ומבית הספר, אבל בשבילי המפגש הבימתי הוא ההיכרות הראשונה עם הסיפור המקסים הזה, הנהנה בגרסתו הבימתית מבימוי קליל, קצבי ומחויך, ומעיצוב בימתי אסתטי ומוקפד.
השחקנים כולם עושים עבודה מצוינת. נעמה שטרית היא עמליה כובשת, ואביגיל אריאלי המשובחת מאפשרת גם לקהל המבוגרים המכיר אותה מתפקידיה הלא ילדיים, ליהנות ממשחקה המדויק, שמגיע לשיאים כשהדמויות אליהן היא נכנסת מאפשרות לה להתחרפן קלות לנגד עינינו באופן מענג במיוחד.
שרון צור ויולי סקר משלימים אנסמבל של שחקנים בלתי מתיילדים המביאים אל הבמה עבודת משחק מלאת אנרגיה, מוזיקליות, תנועה ואסתטיקה.
לגילאי 9-3. עיבוד למחזה: ליאור גרטי, על פי ספרו של אשכול נבו, בימוי: אורי אמנותי, עוזר במאי וכוריאוגרפיה: ליאור בסון, מוזיקה: רן בגנו, שחקנים: אביגיל אריאלי, שרון צור, נעמה שטרית, יולי סקר.
"אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה", צילום: כפיר בולוטין
"המכשפה בבית ממול"- שנון ומצחיק ילדים ומבוגרים
יואב, איתי ואיילה הם שלושה ילדים המייצגים את פערי המעמדות בעולם הילדים הלא פשוט. על האחת הטילו חרם כי היא שמנה, השני נחשב חנון כל כך עד שאפילו לחרם לא זכה, והשלישי הוא קפטן הכדורסל המצליחן של השכבה. למרות זאת, הם מוצאים עצמם חוברים זה לזה ופורצים לדירתה של תקווה השכנה, לאחר שהשתכנעו שמדובר במכשפה מסוכנת.
מבצע הפריצה מעמת אותם עם הפחדים שלהם מ"האחר" (תקווה היא בסך הכל רומנייה שחיה בארץ ודיבורה החריג ומנהגיה השונים הם אלה שהפחידו אותם), ומלמד אותם כי "לפעמים דברים לא נראים כמו שהם נראים", כפי שאומרת להם תקווה השכנה, גם ביחסים שלהם בינם לבין עצמם.
"המכשפה בבית ממול" היא הפקת תיאטרון ה"מדיטק" המיועדת לילדים הגדולים שבחבורה, ובהתאם, היא מציגה קונפליקטים שונים, אסתטיקה אחרת, וקודים של דיבור והתנהגות המתאימים לקהל היעד הבוגר יותר. "מסכנצ'יק", נדה הקטנה ליואב שזוכה לכינוי "גמד", ומרחמת על איילה המסכנה כשמוטח בה הכינוי "שמנה".
זוהי, אגב, אחת הסיבות שבגללן לא לגמרי ברור לי כיצד מייעדים אותה יוצריה גם לבני החמש, שעשויים להילחץ מול נושאי החרמות, מאבקי החנונים מול הקולים והשיפוט האכזרי של עולם הילדים הבוגרים שבאים בה לידי ביטוי.
"המכשפה בבית ממול" (יח"צ)
התום שחווינו בהצגת הפעוטות שעתיים קודם הוחלף בהומור העוקצני והשיפוטי המייצג את בני ה-11 (הימור גילאי אקראי שלי), וההצגה שנונה ומצחיקה לכל אורכה, גם את המבוגרים שבין יושבי הקהל.
לגילאי 13-5. מחזה: יואב בר-לב ועירית קפלן, בימוי: יואב בר-לב, עוזרת במאי: אביבית שקד, מוזיקה: איסר שולמן, שחקנים: עירית נתן בנדק, רוני מרחבי, איתי שור, יקיר פורטל. תיאטרון המדיטק.