מוזיקה - קול ההתחלות: מוש בן-בסט

ההתחלה המאוחרת של מוש בן-בסט, במאי בימים, רוקר בלילות, עם דיסק חדש: "אני רוצה"

מפרט טכני:

אי-פעם, כשהיינו ילדים, הוא היה בשבילי משה בן-בסט, אחד הכוכבים הנוצצים של להקת צופי תל-אביב, כזה שיודע ללבוש את הדבר הנכון בדרך הנכונה, אחד שלא צריך להתאמץ כדי שדברים יקרו. "אני רוצה", השיר הראשון מתוך אלבום הבכורה שלו, "בדממה", הוא סוג של אגרוף שמנפץ את כל הזעם, ובהמשך האלבום גם את הפגיעות, שחיכו זמן רב כדי להשתחרר סוף-סוף באלבום משלו.

"המכונית הכי נחשבת/ הגוף הכי נחשק/ האשה הכי נותנת/ הסקי הכי חלק/ ההומור הכי קורע/ המנה הכי גורמה/ המשרד הכי הייטק/ הסקס הכי שווה// את הכל אני רוצה"("אני רוצה", מלים ולחן: מוש בן-בסט)

מוש בן-בסט (44) מגיע ל"קול ההתחלות" הרבה אחרי ההתחלה, כשמאחוריו רזומה בימתי שהתחיל, כאמור, בלהקת צופי תל-אביב, המשיך בלהקת פיקוד צפון, עבר דרך תוכנית הטלוויזיה "עניין של זמן" והמשיך בתיאטרון ("משחקים בחצר האחורית"). לפני יותר מעשור החליף את הפרונט באחורי הקלעים, ניהל את מחלקת הפרומו של ערוץ 3 בהוט, ובשלוש השנים האחרונות הוא משמש במאי הבית של מחלקת הפרומו של רשת.

"בגיל 30, כשנולד לי הילד הראשון, עזבתי את הבמה", הוא מספר. "לא הרגשתי טוב כשחקן בפרונט, בעיקר כי לא ראיתי את עצמי מסתובב כעבור 15 שנה בוואנים ובתיאטראות ונלחם על תפקידים. לא הרגשתי שזה המקום הנכון בשבילי, וברגע שגיליתי את עולם העריכה וגיליתי שיש לי כישרון לזה, התנפלתי, וזה התנפל עלי".

עשרת השירים שהכניס לאלבום הבכורה שלו זכו לטיפולם של המוזיקאים שגיא צורף, אלעד כהן (שניהם שותפים לפרויקט "30"), צח דרורי, אמיר צורף ומושיק קופ, חבורת יוצרים צעירה ומשובחת שלקחה את שיריו לזירה שמשלבת רוק רך לצד אלקטרוניקה ויצרה בסיס לטקסטים של האלבום שחושפים את הפגיעות, הכעס, השאלות והספקות שנקרו בשנים האחרונות בדרכו של בן-בסט.

"'אבא' הוא קורא לי,/ מפנה מבט/ ואין שם אבא אחר/ חוץ ממני" ("בן", מלים ולחן: מוש בן-בסט)

"אני לא חושב שאתה יכול להיות יוצר אם אתה לא פגיע", הוא אומר. "המעבר בין עולם המשחק לעולם חדש היה רצוף משברים, כי נורא קשה לעשות החלטה כזאת. שאלתי את עצמי המון שנים למה אני לא מאושר והתחלתי לחקור את זה, עשיתי חקירה מעמיקה ומכל מיני כיוונים, וכל החקירה הזאת נמצאת באלבום.

"'אני רוצה' זה סוג של הבנה בתוך החקירה הזאת של הרצונות האינסופיים שלנו שאמורים לגרום לנו אושר ובעצם מרחיקים אותנו ממנו. אני רוצה את האוטו הזה, ואם אני אזיין איזה כוסית אני אהיה מאושר. זה שיר שקשור באופן כללי לחקירת האגו שלי. 'בן' בא ממקום אחר לגמרי, אבל רק אחרי שהתחלתי לשיר את השיר הבנתי שזה נכתב גם על אבא שלי".

מוש בן בסט, מקור: עמוד הפייסבוק שלו

ציטוט נבחר:

"לקביעות/ לבורגנות/ למירוץ העכברים/ לבית/ לאשה/ לשלושת הילדים/ לאוננות/ למדיטציה/ לכת הרוחנית/ תלוש משכורת/ תלוש לחג/ לעמדה הניהולית.// להכל הצלחת להתמכר" ("מכור", מלים ולחן: מוש בן-בסט)

השאלון:

למה רק עכשיו?

"בשנות העשרים שלי כתבתי ושרתי המון. הייתי צריך להוציא את אלבום הבכורה הזה כשהייתי בן 25, אבל אני חושב שבמקום שהייתי בו אז לא כל-כך היה לי מה להגיד לעולם, ובשעה שמסביבי כולם הוציאו אלבומים, אני התגלגלתי לכל מיני דברים. לפני שלוש שנים אורי גוטליב חברי שאל אותי מה קורה עם השירים שלי. בעשר השנים שלפני השאלה הזאת לא כתבתי כלום. היו כל מיני נסיונות, אבל זנחתי את זה לחלוטין. למחרת השאלה של אורי חזרתי לכתוב. זה איכשהו הידהד והיתה לי התפרצות יצירתית מטורפת. כתבתי איזה חמישים, שישים שירים בתוך חודשיים. מלים ולחנים. הכל כאילו זרם לתוכי ויצא החוצה.

"את שגיא צורף הכרתי בתיאטרון חיפה, ב'משחקים בחצר האחורית'. הוא כתב מוזיקה מדהימה להצגה הזאת ושר אותה לייב, ואני נורא מתחבר לאלקטרו-רוק שלו. בדיעבד אני מבין שאפשר לעשות את השירים האלה אקוסטיים בקלילות, אבל במהלך השנים האחרונות שמעתי כל הזמן אלקטרו-רוק, וברגע שעשינו את הסקיצה הראשונה, כל-כך אהבתי את זה שפשוט עפנו על זה. באתי אליו עם השירים שכתבתי ושאלתי אותו מה הוא חושב, הוא כל-כך התלהב והלהיב אותי שמיד התחלנו לעבוד, ופחות או יותר הוא לימד אותי איך עושים אלבום, במה זה כרוך כלכלית ואיך עושים את זה הכי נכון. כל האנשים שהשתתפו באלבום באו והקשיבו לפני שהם החליטו לעבוד על זה, וכולם נורא התלהבו, הכל זרם בצורה מקסימה. מבחינתי זה היה שנתיים של התעופפות באוויר".

מפצחים חסכונות?

"קודם כל כן, מפצחים חסכונות. עשיתי את זה נורא בתמימות. כשאתה יוצר ומנגן ומקליט הכל כל-כך מקסים ויפה וממלא, וברגע שאתה רוצה להוציא את זה לעולם המציאות טופחת. התמימות מתנפצת. חשבתי שהמוזיקה תנצח ובגדול, לא היה לי ספק בעניין, וגיליתי שיש עוד אלפים כמוני שגם רוצים ומוציאים את יצירתם החוצה. היום זה יותר קל מבעבר. יותר קל לעשות, יותר קשה להיקלט. לפני חודש יצא האלבום אחרי תהליך ארוך, ואני מסתכל על איך זה עובד ומבין שצריך להיות נורא עקשן כדי שדברים ייקלטו. הרדיו מוצף והוא מפספס המון דברים טובים בגלל ההצפה הזאת".

ואיפה אתה במדד העקשנות?

"אם לא הייתי עושה את האלבום הזה הייתי חצי בנאדם. היוצר שבי היה חייב לעשות את זה. אבל זאת שאלה שגם אני שואל את עצמי".

היה רגע שבו הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופך את זה להגדרה העצמית שלך?

"הרגע שבו שמעתי פעם ראשונה איך זה נשמע בהפקה".

שאלה שמוזיקאים שונאים, אבל אם בא אורח מאוסטרליה ושואל אותך, "איזו מוזיקה אתה עושה?", איך אתה מגדיר אותה?

"מוזיקה אישית".

מהמדף הפרטי אל האולפן: השפעות ומודלים שהבאת איתך לעבודה על האלבום.

"כששגיא שאל אותי איך הייתי רוצה שזה יישמע, הבאתי לו שיר אחד: 'ככה זה (לאהוב אותך)' של ברי סחרוף. יש שם את השילוב המדויק בין אלקטרו לרוק, שאני חושב שדי עמדנו בו".

יש דבר כזה, מוזיקה שמביאה לך את הסעיף?

"וואו, מה אני אסתבך עכשיו... כי מוזיקה מזרחית שהיא לא מוזיקה מזרחית אמיתית אלא מוזיקה מזרחית מסחרית מביאה לי את הסעיף. ויש מוזיקה מזרחית שאני מאוד אוהב. לפני תקופת האלקטרו הייתי שומע המון מוזיקת עולם, ועפתי שם על עומר פארוק ו-Jai Uttal".

מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?

"שהוא קרה".

איזו שורה הכי מייצגת אותך באלבום נכון להרגע?

"כל נשימה יכולה להיות הנצח".

מה הטריגר שלך לכתיבת שיר, בבוקר, בלילה, כשטוב לך, כשרע לך, גיטרה, פסנתר, נייר, וורד...?

"אם יש משהו שאני רוצה להגיד לעצמי, זה מתחיל לקרות. אם אין משהו כזה, אני לא אכתוב".

עם אקדח לרקה, אם היית חייב לבחור בין מלים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?

"מלים".

ההופעה האחרונה שראית?

"דנה ברגר".

התקליט הראשון שקנית בחיים?

"שלום חנוך בטח".

הדיסק האחרון שקנית?

"התקלת אותי... אני חושב שקניתי את ברי האחרון".

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?

"שבע בבוקר, מכין לאשתי תה ומביא לה עוגה ועיתון, סיפור אמיתי".

ממה אתה מתפרנס?

"במאי פרומו ברשת".

עבודות עבר מעניינות שהיית רוצה לשתף אותנו בהן?

"עבדתי במסלקה בבנק דיסקונט בלילות, העברתי צ'קים באיזו מכונה מוזרה".

מה אתה אוהב לעשות חוץ ממוזיקה?

"לערוך".

מה רצית להיות כשהיית קטן?

"עורך-דין".

מה מפחיד אותך?

"סבל ההזדקנות".

מה מצחיק אותך?

"הילדים שלי".

מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?

"הפגישה עם אשתי".

ומה אתה מאחל לעצמך?

"לעשות מוזיקה".

הופעות

"עשיתי שלוש הופעות עם הרכב מדהים, ועכשיו אני עובר לפורמט של מופע אקוסטי, עם אורי גוטליב ויוסי מזרחי".

מוש בן-בסט, "בדממה".