בערב יום השואה תופיע מקהלת מורן באולם המוזיקה היפהפה של סנט פטרבורג, במעמד קהל רב ובכללו המנצח ולרי גרגייב, מנהלו של בית-האופרה מרינסקי ומייסדו של אולם המוזיקה החדש.

עם מורן תופיע מקהלת בנים מפראג. שתי המקהלות תעלינה את האופרה "ברונדיבר", שהחלה את דרכה בפראג ובמחנה הריכוז בעיר הצ'כית טרזין (טרזינשטט).

בשנתיים האחרונות הציגה מקהלת מורן את האופרה "ברונדיבר" סמוך ליום השואה הבינלאומי: לפני שנתיים בראשון-לציון עם נגני התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, בהשתתפות מקהלה מלייפציג (גרמניה), ובשנה שעברה בתל-אביב, עם נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהשתתפות מקהלת בנים מפראג.

האופרה "ברונדיבר", המספרת על עוצמתה של השותפות ככוח במאבק ובניצחון על הרוע שמגלם ברונדיבר, בעל תיבת נגינה, זכתה בתהילתה בעיקר בזכות הנסיבות המיוחדות שבהן הוצגה, ועיקר משום התפקיד שהיא מילאה במחנה הריכוז טרזינשטט, שם עלתה יותר מ-50 פעם.

היצירה לא הוגשה מעולם לאיש

ראשיתה של היצירה בתחרות לחיבור אופרה לילדים שיזם משרד החינוך הצ'כי. המלחין הפרגאי הַנס קראסָה נענה לאתגר וחיבר מוזיקה לליברית של הסופר והצייר אדולף הופמייסטר. אלא שהיצירה לא הוגשה מעולם לאיש; היטלר וצבאו פלשו למדינה, והפרס לאופרת הילדים הטובה ביותר לא חולק.



המנצחת נעמי פארן, (צילום: מיכאל כהן)


למרות זאת זכתה "ברונדיבר" לעלות על במה. קראסה נמנה עם חוג ידידיו של אוטו פרוידנפלד, מנהלו של בית-היתומים היהודי "הגיבור" בפראג. לקראת יום הולדתו ה-50 של פרוידנפלד, שחל ביולי 1941, התכנסו חבריו, המנצח רפאל שכטר, הפסנתרן גדעון קליין, המשורר אריק סאודק ואחרים, והחליטו ששכטר ובנו של בעל השמחה, רודולף פרוידנפלד, יעלו את "ברונדיבר" כשהשחקנים הם ילדי בית-היתומים.

שילוחו של שכטר למחנה הריכוז העמיד בספק את העלאת האופרה, אבל ילדי בית-היתומים ביצעו אותה בכל זאת. את מקומה של התזמורת מילאו שלושה כלים שניגנו את תפקידיהם מתוך הנוסח לפסנתר.

קראסה עצמו נשלח לטרזינשטט ב-10 באוגוסט 1942 ומשם כבר לא חזר. גורלו של מחבר הליברית הופמייסטר, שלא היה יהודי, היה טוב יותר: הוא הוזמן ללונדון וחזר לצ'כיה מן הגלות לאחר שמדינתו שוחררה. רודולף פרוידנפלד הבריח למחנה הריכוז את נוסח הפסנתר של היצירה, וכעבור כשנה הוצגה האופרה בקסרקטין מגדבורג שבמחנה הריכוז, ב-23 בספטמבר 1943.

בטרזינשטט מתנהלים חיים נורמליים

כאמור, האופרה עלתה עשרות פעמים, אבל לא רק דרי המחנה חפצו בהצלחתה, גם מפקדי המחנה החליטו שהיא יכולה לשמש אותם כחומר תעמולתי. הנאצים הצליחו במזימתם: ועדת הביקורת של הצלב-האדום דיווחה שבטרזינשטט מתנהלים חיים נורמליים, יש חנויות, שטחי משחק, קונצרטים, והאופרה המקומית מציגה את "כרמן", "טוסקה", "חליל הקסם" ואפילו אופרה לילדים, "ברונדיבר".

גם מסרט התעמולה שהפיק גבלס לא נפקד מקומה של "ברונדיבר". לאחר שסרט התעמולה הופק, המשיכו המשלוחים לאושוויץ ביתר שאת, וגם "כוכבי" האופרה נשלחו להשמדה. מבחינת הנאצים הם סיימו את תפקידם. נציגי הצלב-האדום לא יכלו כמובן לדעת שרוב השחקנים מתחלפים ערב-ערב.

לאופרה היתה משמעות עמוקה, ולא רק לצורכי התעמולה השטניים של הנאצים. אליס זומר, אמו של רפאל זומר בן השש, שמילא באופרה את תפקיד האנקור, אמרה בראיון: "'ברונדיבר' העניקה לילדים אמונה שהעולם יכול להיות גם יפה. העולם שבו שלט היטלר היה נורא, קשה מנשוא. אבל הוא היה יכול להיות שונה. כשהילדים שיחקו ב'ברונדיבר' החיים היו יפים".


תמונת יח"צ

האופרה הכמינה מסרים סמויים רבים. היו שראו בדמותו של ברונדיבר את הצורר הנאצי, אלא שהמשורר אמיל סאודק, שהיה שותף להפקה מתחילתה, שינה את השורה האחרונה, שבמקור הדגישה את אהבת ההורים ונוסחה היה "האוהב את אמו ואת אביו ואת מולדתו הוא חברנו ויכול לשחק איתנו", ל"האוהב צדק ומכבדו הוא חברנו ויכול לשחק איתנו".

מבין 15 אלף ילדים, רק 325 שרדו

בסתיו 1944 החלו גלים רצופים של טרנספורטים. אמנים וצופים כאחד נשלחו למותם באושוויץ. באוקטובר נשלח גם המלחין הנס קראסה, ונרצח בתאי הגזים. מבין יותר מ-15 אלף ילדים שהגיעו לטרזיינשטט, רק 325 שרדו.
"האופרה הזאת, הסיפור הזה, דיברו אלי כבר מזמן", אומרת המנצחת נעמי פארן, מייסדת מקהלת מורן והמנהלת האמנותית שלה מאז הקמתה. "אני עצמי דור שני לניצולי שואה, וראיתי בסיפור הזה פוטנציאל לא רק להנצחה, אלא לתת לילדים של היום לחוות חוויות אחרות.

"העבודה על האופרה החלה כמעשה מוזיקלי", היא מספרת. "הסיפור והמוזיקה עובדים כמו בכל יצירה אחרת. סביב האופרה נוצרו מפגשים עם כמה מן הניצולים שנותרו בחיים והשתתפו בהצגה במחנה הריכוז. הצעד הבא היה לשתף בהפקה גם מקהלות של ילדים מארצות אחרות. לפני שלוש שנים נוצר החיבור הראשון עם מקהלת גוונדהאוס מלייפציג, העיר של מנדלסון ושל באך, והעלינו את האופרה בבימוי מלא בגרמניה. זאת, בעיקר מתוך רצון להביא לידי ביטוי מרבי את הידידות ואת ההבנה התרבותית.

"ברקע העשייה האמנותית ניצבת השמחה שבעשיית המוזיקה המשותפת", אומרת פארן, "בייחוד נוכח הסיפור ש'ברונדיבר' מייצגת. האופרה מביאה את הילדים הרבים הלוקחים בה חלק לחשוב מחדש על כוחה של השותפות. הצלחת ההפקה המשותפת בגרמניה הביאה לשחזור ההצלחה בישראל. הילדים הגרמנים הגיעו לכאן, התאחרו כמיטב מסורת מורן בבתי הילדים הישראלים, ויחד הציגו את האופרה שלוש פעמים בראשון-לציון עם נגני התזמורת הסימפונית הישראלית לפני מאות תלמידי תיכון ולפני קהל קונצרטים רגיל. לפני יותר משנה נוצר קשר עם מקהלת  הבנים Pueri Gaudentes מפראג. יחד איתם ועם נגנים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות בתל-אביב".

מה מבחינתך הוא הרגע המרגש באופרה?

"אני חלקתי את הניצוח באותן הופעות עם המנצח הגרמני של מקהלת הילדים מלייפציג וישבתי בקהל. לשמוע את השקט והריכוז של תלמידי התיכון הישראלים, ובעיקר את השקט שנשמר גם בתום המופע, היה חוויה מיוחדת במינה". 

הקונסול ראה והתלהב

איך נולד הרעיון להציג את "ברונדיבר" בסנט פטרבורג?
 
"סיפור מורכב קצת. בפסטיבל מקהלות בפינלנד פגשנו מקהלת בנות מן העיר הרוסית פטרוזַבוֹדסק (בירת הרפובליקה של קרליה, חבל ארץ בגבול רוסיה-פינלנד, שהיה אזור מריבה בין הפינים לרוסים במשך שנים רבות). לאחר ההופעות של שתי המקהלות, הרוסיות הזמינו אותנו להופיע אצלן. לאחר קבלת האישור, פניתי לאדי שפירא, הקונסול הכללי של ישראל בסנט פטרבורג. הוא למד על המקהלה וראה קטעים מ'ברונידבר' בווידיאו. ראה והתלהב. את ההתלהבות שלו חלק בקבלת פנים בסנט פטרבורג עם המנצח ולרי גרגייב. גרגייב, בלי לראות את ההפקה, הסכים מיד לשלב אותה בפסטיבל האביב בסנט פטרבורג. הקונסוליה הכללית של ישראל בסנט פטרבורג נתנה את חסותה לפרויקט וגם משרד החוץ התגייס לסייע במימון".

"בביקורו האחרון של גרגייב באילת, פגשתי אותו ודיברנו על הפרטים הנוספים הכרוכים בהפקה. כך שמקהלת מורן ומקהלת פוארי גואדנטס מפראג מופיעות בימים אלו בפראג בקונצרטים משותפים. משם שתי המקהלות טסות ביחד לסנט-פטרבורג, ושם, בערב יום השואה, תוצג 'ברונדיבר' במשכן המכובד בעיר שגם היא, כמו לייפציג, מהווה צומת דרכים מוזיקלי".


משתתפי האופרה (צילום: מיכאל כהן)

באיזו שפה תושר האופרה?

"האופרה הוצגה במקור בצ'כית, וכאשר הזמנו בעבר את הנשים שהשתתפו בהפקות המקוריות בטרזינשטט לעלות לבמה ולשיר את שיר הסיום יחד איתנו, הן שרו בצ'כית. אבל היום אנחנו והמקהלות האורחות שרים באנגלית. היא שפה ניטרלית. גם לרוסים נוח יותר לשמוע את האופרה באנגלית".
 
ואחרי ההופעה בסנט-פטרבורג?
 
"נחזור לסיבת הביקור הראשונה, הופעה בפטרוזבודסק  TOLERVO עם מקהלת הבנות המקומית, ואחר-כך הופעות במוסקבה במסגרת פסטיבל פסחא, בתוכנית שתכלול שירים ישראליים, אבל גם יצירות של מנחם ויזנברג ושל אלה שריף-מילך. כן תופיע המקהלה בקבלת פנים לרגל יום העצמאות שמקיימת הקונסוליה בסנט פטרבורג. בסך-הכל בסיור הזה יהיו לנו שמונה קונצרטים בשלוש ערים וכיתות אמן במשך כשבועיים ימים".

ההופעה הקרובה של מקהלת מורן תיערך בבית חיל האוויר בהרצליה, ביום שבת, 5 במאי 2012, ב-11:00, בתוכנית שעיקרה פרקי מקהלה מאופרות וממחזות זמר.