שלא כמקובל בסצינת הרוק הישראלית הדרך של רונית רולנד לאלבום השני עברה בשדות הזמר הארצישראלי. לטל גורדון היא מספרת על המקורות המוזיקליים האחרים שלה כיוצרת, ועל העבודה המשותפת עם נעמי שמר ז"ל.
"קיוויתי שיאהבו אותו יותר"
בימים אלה יוצאים לרדיו סינגלים מתוך אלבומה השני של רונית רולנד, "כל אחד והקטעים שלו", שאמור לצאת אחרי פסח. רולנד (37), מוזיקאית הפועלת בעולם המוזיקה על צדדיו השונים כבר שנים רבות, עשתה את הדרך אליו בכוחות עצמה בלבד, בנתיב עצמאי ונחוש.
את אלבומה הראשון, "עד סוף הזמן" מ- 2001 הוציאה במימון עצמי לאחר שהתעייפה ממשאים ומתנים ממושכים עם חברות התקליטים. גם את אלבומה השני החליטה להוציא באופן עצמאי "בלי התניות, בלי לחכות לאף אחד ובלי שאף אחד אומר לי מה לעשות. עבדתי עם מוזיקאים שאני מאוד מעריכה את דעתם: שמוליק דניאל מהוק סטודיו ודודו טסה, שלושתינו יחד מפיקים מוזיקליים של האלבום, ואנחנו בדרך לסגור הפצה עם אחת מחברות התקליטים או ההפצה".
- כשהאלבום הראשון מקבל ביקורות טובות אבל לא מצליח מסחרית, ואת עושה הכל ככה בכוחות עצמך,
האכזבה גדולה יותר?
"לא ציפיתי שהוא ימכור מי יודע מה אבל קיוויתי שיאהבו אותו יותר. לא הייתה לי ההפרדה בין זה שיאהבו אותו לבין זה שיאהבו אותי. וכשלא אהבו אותו מבחינה מסחרית, או כשהייתה ביקורת אחת נורא קוטלת, היה לי קשה. עכשיו עשיתי את ההפרדה. יאהבו יאהבו, לא יאהבו – לא לוקחת את זה אישית".
"אמרו לי שיש קונפליקט בין רוק לשירי ארץ ישראל"
רולנד החלה את המסלול העצמאי המאפיין אותה כבר בגיל חמש, כשהשתתפה בפסטיבל הילדים עם השיר "פו הדב". מאז אותו פסטיבל העדיפה לא לעלות שוב על במה ("הייתי במין טראומת פסטיבל כי עשו ממני קצת ילדת פלא ונלחצתי"), והתמקדה בלימודי נגינה ברימון ("בס, גיטרה, פסנתר, תופים, אקורדיון, חלק יותר טוב, חלק פחות") ובכתיבה. במהלך השנים היא הספיקה גם להופיע כזמרת ליווי של נורית גלרון, לכתוב לתיאטרון, לתכניות טלוויזיה וגם לסרט אחד ("חלוצות"), לעבוד עם חבורות זמר, עם לאה שבת, לצבור שעות אולפן רבות ולשיר עלי במות.
בינתיים היא גם התקדמה עם העבודה על האלבום הראשון שלה, עד שבשנת אלפיים הציע לה דודו אלהרר להשתתף במופע משירי נעמי שמר "אלף שירים ושיר" .
"הייתי מאוד בדילמה אם לעשות את זה כי זה היה ממש לפני צאת האלבום הראשון שלי. כל מיני אנשים במקצוע אמרו לי שיש סוג של קונפליקט בין לעשות מוזיקה שלך שנוגעת יותר ברוק, לבין ללכת פתאום ולשיר שירי ארץ ישראל, ואני, אחרי מחשבה החלטתי כן ללכת על זה גם כי זו הייתה הזדמנות חד פעמית, וגם כי דודו אלהרר שכנע אותי שבארץ יש נטייה להתייחס לדברים האלה לא נכון".
"התחלתי להכיר את הארץ ממקומות כמו חברון"
ההשתתפות במופע אכן חקקה על תעודת הזהות המוזיקלית שלה תווית ארצישראלית מסוימת, בשל העובדה הקצת לא הוגנת שתעודת הזהות של אמן מתחילה להיכתב רק מרגע היוודע הציבור הרחב על קיומו. רולנד מתברר דווקא לא הביאה את החיבה לשירי ארץ ישראל מהבית.
"גדלתי דווקא על מוזיקה צרפתית בעיקר, המון ברל ופיאף שמעתי בבית, וברל הוא ההשפעה הכי גדולה בשבילי. מהמוזיקה האמריקאית אני אוהבת מאוד את ג`וני מיטשל, הרבה רוק אקוסטי, פולק, גם מוזיקה קלאסית. יש לי נטייה ללכת לג`אז, לא בעניין האלתור, אבל משהו בטעם שלי קצת יותר פתוח מבחינת נגינה, ופחות ישר ישראלי פרופר כזה.
" רוב הזמרים עשו קאוור כזה או אחר וכולם בסופו של דבר שרים את השורשים, ולמרות שהיה לי קצת קשה כי לא גדלתי על זה, החלטתי לנסות. אני לא מצטערת על ההחלטה, למרות שיש הרבה אנשים שבאו בטענה שזה כאילו מבלבל, ושהברנז`ה לא אוהבת את זה. אז אני לא יודעת מי זה הברנז`ה, אבל הגעתי למסה של קהל שלא הייתי מגיעה אליו אחרת, לפחות לא בשנים הקרובות, והתחלתי להכיר את הארץ ממקומות אחרים לגמרי, כמו להופיע למשל במקום כמו חברון, שמבחינה פוליטית אני ממש לא בדעה שלהם ואין מצב שהייתי מגיעה לשם בדרך אחרת.
"גם מבחינת הביצוע, שירים כמו `בהאחזות הנח"ל בסיני`, למשל, שבחיים לא חשבתי שאני אגיע לשיר שיר כזה שלא שייך לשפה של הדור שלנו, פתאום למצוא את עצמי בתוכם, בשבילי זו הייתה חוויה גדולה מאוד".
"נעמי לא הייתה נחמדונת, ממש לא"
- שמר נחשבה לאישה לא קלה. נתקלת בזה בעבודה איתה?
"זו הייתה זכות גדולה להכיר את נעמי, ללמוד ממנה. היא הייתה נורא פרפקציוניסטית. אני חושבת שמלחיות כיוצרת בארץ בשנות השישים והשבעים היא למדה להיות עם הרבה שיניים וציפורניים והרגשת את זה. היא לא הייתה נחמדונת, ממש לא, היא פשוט ידעה מה היא רוצה ודרשה את זה, ואמרה את האמת, היא יכלה להגיד לך בפנים את הדברים הכי איומים בלי חשבון, ואנשים לא ממש תמיד אהבו את זה אז אמרו שהיא קשה. אבל זה סוג של קושי שאני מעריכה מאוד.
"אבל היא ידעה גם לשמוע מוזיקה של היום, והייתה נורא ערנית ומאוד פתוחה. הייתי עושה בבאלאנס שירים שלי, והיא הייתה יכולה לבוא ולומר שזה שיר שאני חייבת להכניס לתקליט. ובאמת השיר שהכי הושמע מהאלבום הראשון שלי, `נצח`, הוכנס בגללה ובגלל דודו. זאת הייתה זכות להכיר שני אנשים כאלה שעברו כל כך הרבה מוזיקה כאן בארץ, וקנה המידה וההסתכלות שלהם אחרים לגמרי. למדתי לא לזלזל בשורשים האלה, זה דבר שצריך להיות מחובר גם אליו, לא רק לבוב דילן ולג`וני מיטשל שיותר קרובים אלי".
"תקליט שמוטבע בדמי"
באלבום החדש 13 קטעים שאותם הלחינה רולנד, למילים שלה ושל חברים כותבים כמו סמדר שרת, אליענה קרמרמן, ארז ברזוליק וערן ברגיל. מוזיקלית יש בו שילוב של פולק עם רוק אקוסטי רך, טאצ` של צבע נשי אינטימי "של פעם" ואווירה קצת עצובה. הקטע הפותח והקטע הסוגר את האלבום הם שני קטעים אינסטרומנטליים מתוך המוזיקה שכתבה לסרט "חלוצות", וכשייצא האלבום יצורף אליו דיסק בונוס ובו שני שירים שהקליטה רולנד לאוסף של נעמי שמר, "פגישה לאין קץ" ו"בדמיך חיי".
גם את הדרך לאלבומה השני לא עשתה בקלות. כשהייתה כבר על סף סיום המיקסים לאלבום נכנס דודו אלהרר לתמונה ושכנע אותה שהשירים אמנם יפים אבל התמונה בכללותה לא מספיק בשלה כדי להפוך לתקליט, והיא, עם כל הצער, פירקה את החבילה, נפרדה משותפיה לעשייה וגנזה את האלבום.
"לקח לי איזה חודשיים להתאושש מזה. פשוט לקחתי את עצמי לאולפני הוק והתחלתי לעבוד עם שמוליק ועם דודו טסה. בינתיים עברתי איזה משבר די קשה ומתוכו יצאו כמה וכמה שירים חדשים והתקליט קיבל פנים חדשות. זה הפך להיות תקליט שמוטבע בדמי, כי זאת הייתה תקופה נורא קשה של פרידות ולא יכולתי להתעלם מזה. בחלק מהשירים כבר לא היה טעם. נשארו בערך שלושה מהתקליט הגנוז".
- מה שאת מספרת מאוד מתחבר לטקסטים של האלבום. מצד אחד מאוד עצובים, אבל כתובים מצד שני מתוך
הרבה כוח והתחדשות
"אני מתחברת להגדרה הזאת. זה בדיוק מהמקום הזה של המשבר שהייתה בו גם התרסקות, אבל היה גם את הצורך שלי להמשיך ולפתוח דברים חדשים ולא לפחד. לתעל את זה למקומות טובים, לא לדכאון".
שומרת מלמעלה
בחודשים האחרונים הופיעה רולנד אחת לחודש בקמלוט תל-אביב, עם הרכב שכולל את יוראי אורון ואיתן איצקוביץ (בס תופים) וכעת הם מתחילים להופיע גם במקומות נוספים בארץ. במופע שירים משני האלבומים, קאוור לשיר של נעמי שמר ("תמיד יש שיר אחד של נעמי, שבא לי לעשות באותו ערב"), ביצוע ל"יום רודף יום" של קראוס ורוטבליט ול"להיות לבד" ("אם אני אני בוכה") של מירי אלוני.
ואם נכונה השמועה שאלוהים נותן לך להתמודד עם דברים שהוא יודע שיש לך את היכולת להתמודד איתם, הוא כנראה מודע להרבה מאוד כוח פנימי שאצור ברולנד. בדצמבר האחרון, כמה ימים לאחר ההופעה הראשונה שקיימה עם שירי האלבום החדש, פרצה בדירתה שריפה שכילתה את כל תכולת הבית.
"הכל נשרף. היה צריך לשפץ את הבית מהיסוד, לקנות הכל מחדש. הציוד של האולפן, רמקולים ענקיים, הדיסקים שלי, הכל נשרף – חוץ מהספר החדש של נעמי שמר שנשאר שלם. לא ייאמן. אמרתי לעצמי `יאללה, אולי היא שומרת שם מלמעלה`".
מועדי מופעים
האתר של רונית רולנד
25/04/2005
:תאריך יצירה
|