"סיפורינו כרגיל מתחיל בגולג/ ואותו סיפר לי יוז'יק/ היה היו שלושה אחים/ יאן/ יאן צידרן/ ויאן צידרן צידרוני/ וגם שלוש אחיות/ ציפה/ ציפה דריפה/ וציפה דריפה יאמפמפוני"" ("ציפה", מילים ולחן: דרור ויידמן)
 
עם עשרה נגנים, שתי בובות יד, שיתופי פעולה מעמיקים עם דודו זר (לצד שיתופי פעולה רבים אחרים עם גורי אלפי, קובי אוז, טייכר וזרחוביץ' ואורחים רבים נוספים), ביצועים לשירים כמו "מעשה בלביבות" (חנה זלדה) ואלבום בכורה ("הליום להמונים"), מציעה להקת "שממל" לקהלה  ההולך וגדל שילוב של סגנונות שמתאחדים למסיבה הבימתית הגדולה שלהם.

ילדים בקונסרבטוריון נס ציונה

"שממל" נולדה בנס ציונה, לא בדיוק היישוב הנודע בארץ בגין מוזיקליותו, ובכל זאת, הצליח לייצר הרכב רב משתתפים החוגג כבר חמש שנות קיום  ומגדיר את עצמו במילים "מתוך השממה הגדולה שהיא שממתינו, מתוך הלחות הגדולה של ים מדברינו, מתוך הדביקות הטפלה של כל המילים כולן, אנחנו בסך הכל מנסים ליהנות".

בעוד פחות משבועיים תצטרף להקת "שממל" למצעד הלהקות של פסטיבל "סולם יעקב" הקרוב (5-3 במאי 2012) במתחם התיירות של מלון נוף גינוסר שעל חוף הכינרת.

"הגרעין התחיל באמת בנס ציונה", מספר דרור  ויידמן, סולן הלהקה (30), "שם אני והגיטריסט של הלהקה, (יניב רווה), נפגשנו כילדים בקונסרבטוריון של נס ציונה".

אז יש סצנה נס ציונית במוזיקה הישראלית?...

"סצנה... ילדים שההורים שולחים אותם ללמוד מוזיקה ואז הם נהיים משהו שהם רוצים לחשוב עליו כמוזיקאים, אני מניח. ילדים, עוד לא יודעים מה זה בדיוק. היינו צעירים וזה היה מזמן...

"התחלנו לשחק קצת בחומרים, בצבא הקמנו כל מיני הרכבים שהתמוטטו אחד אחרי השני במשך כמה שנים, החלטנו שאנחנו עושים את זה לבד, ישבנו בבית, כתבנו, עבדנו, ואז הוספנו כל מיני חברים שהיו בסביבה, עד שפתאום זה הצליח והתחלנו לרוץ.

"היה איזה משהו בחוויה המשפחתית הזאת של הקונסרבטוריון שפשוט תפס, והפכנו ללהקה של 11 אנשים, שמונה מהם מנס ציונה ושלושה חיזוק. בינתיים כבר היו חילופים, והיום אנחנו עשרה: ארבעה נשפנים – טרומבון, חצוצרה, ושני סקסופונים, בריטון ואלט – שתי גיטרות, שזו חוויה בפני עצמה, שני גיטריסטים בהרכב וכל אחד חושב שהוא המוביל, זה מעניין לראות, ניסוי סוציולוגי כזה, בסיסט ומתופף, קלידן, ואני, ששר".


שממל. צילום: לירון ליבו

איך נכנסות שתי בובות יד לתמונה?

"הבובות היו יותר דומיננטיות בשנים הראשונות של הלהקה, ויותר בסרטונים. על הבמה הן פחות באו לידי ביטוי כי הן היו קטנות מדי, אבל מדי פעם, הברווזה בלה, ברווזה מאוד נבזית, פולנייה ממורמרת, שהייתה מתווכחת עם דודו זר על הבמה כשהוא התארח..."

זה מוביל אותי ישר לסוגיית דודו זר

"קודם כל הוא הבנאדם הכי מקסים בעולם, אין מה לעשות. היה כיף ללמוד את זה. גיבור ילדות שלך הוא באמת מה שהוא בטלוויזיה".

ומאיפה אתם מתחברים אליו מוזיקלית?

"אחד השירים שעשינו היה טייק אוף על ציפה דריפה יאמפומפוני, ולקראת הופעת יומולדת שנה שלנו היה ליניב רעיון להביא את דודו זר להתארח. התקשרנו אליו איכשהו, הוא בא לראות הופעה ונדלק, ומאז הוא עשה איתנו אינספור הופעות. כל פעם שקוראים לו הוא בא. הוא כבר עשה אצלנו את לאונרד כהן..."

איך, בדיוק?

"שבוע לפני שלאונרד כהן בא להופיע בארץ הייתה לנו הופעת יומולדת שנתיים שלנו, והיה אז הייפ מטורף על כהן. זייפנו ידיעה שלאונרד כהן הוא בעצם קרוב משפחה של אליעד כהן, החצוצרן שלנו, ושהוא מגיע אליהם לחגים בארץ, שבוע לפני וזה נפתח בכל הפרסומים. היו לנו אז גם דמויות של מקסיקנים על הבמה, חלק מהנגנים, שהיו באים להפריע, אז שלחתי אותם להביא את לאונרד כהן לבמה. הם העלו לבמה אדם בחליפה ושק על הראש, כי הם חטפו אותו, וירד השק וזה היה דודו. בסופו של דבר הוא שר איתנו את 'הללויה', גרסת הגוספל".

אני מתחילה להבין את העניין של נס ציונה

"מאז קצת השתנינו. הקלטת הדיסק כבר נכנסה באמצע תהליך של התבגרות. לא יפה להגיד התבגרות, אבל מעבר מטקסטים מצחיקים ופאנצ'ים, לשירים שגם אם הם הומוריסטים זה יותר אירוניה, פחות מנסה להצחיק בכוח, פחות עם פאנצ'ים מסומנים של 'כאן צוחקים' אלא יותר אווירה וגרוב".

הקהל חייב לקפוץ

לאן אתם לוקחים את עצמכם מוזיקלית עם ההרכב הכלי שלכם, שהוא לא הכי שגרתי?

"אנחנו נעים בכל מיני כיוונים עם ההרכב הזה. זה הרכב שיושב על הבלקני ממש טוב, אפשר לעשות סול ממש טוב, אפשר לעשות Fאנק ממש טוב, אז אנחנו משתדלים לגעת בכל מה שכיף וכל מה שרקיד. עוברים בין בלקן לסול, יש לנו גם קטע שהוא חצי יהודי כזה, אני לא יודע להגדיר את הסגנון אבל זה משהו כמו סווינג שטני כזה, שנות השלושימי".

מאיפה באות ההשפעות האלה?

"אנחנו אנשים ששומעים המון מוזיקה שונה, כל אחד מביא את הזווית שלו. יש אנשים שיותר בסול, בFאנק, בבלקן, אני עצמי עובר כל הזמן מהדברים שמשפיעים עליי היום לדברים אחרים. עכשיו אנחנו בקטע של 'גוגול בורדלו', זה מה שכיף לי כרגע, לפני שנתיים זו הייתה איימי ויינהאוס, כל פעם משהו אחר תופס".

ודודו זר עדיין מגיע?

"מגיע. בפעם האחרונה הוא הופיע איתנו באוניברסיטה. הזמינו במיוחד אותנו ואותו ביחד".

אמרת קודם "זה מה שכיף לי כרגע", ואתם הרכב של עשרה אנשים, עם טעמים מאוד שונים. איך מצליחים לנהל הרכב כזה גדול ומגוון? מי לוקח החלטות באולפן?

"שאלה יפה, שאין לי תשובות עליה, כמו על כל השאלות היפות. תמיד אני מביא את הטקסט, לא אצטנע על זה, בדרך כלל אני מביא גם לחן עם הטקסט הזה, יניב ואני עובדים ביחד, מביאים סקיצה ללהקה, ואז הלהקה מחליטה שזה לא מספיק טוב ומשנים הכל.

"אנחנו משתדלים לסגור הכל בבית כדי שכולם יהיו פחות או יותר מאוחדים בחזרה. שירים שלא היו מספיק סגורים לוקח המון זמן עד שהם יוצאים, ולפעמים כלי נשק נשלפים, אנחנו ראפרים בעצם... לא, אנחנו חנונים מנס ציונה".

הלהקה זה אומר כל העשרה איש?

"מי שהגיע לחזרה. בתחילת הדרך היינו הרבה יותר הדוקים מבחינת נוכחות בחזרות, אבל ככל שמתבגרים ויש יותר עבודות לעשות ויותר דברים, עובדים עם מי שיכול להגיע באותו רגע".

מה החלום, להיות "כוורת" כשתהיו גדולים?

"לא להיות כוורת, אבל אנחנו רוצים להיות 'שממל'".

בדיוק הרגע לתהות על השם הזה שנשמע קצת שואתי, אם יותר לי

"זה ממש רחוק מזה. השם זה משהו שנשבענו, בדם של מישהו אחר, שלא נגלה לאף אחד. איזה שם שעלה באיזו שיחת לילה הרבה לפני שהייתה להקה. הוא על הנונסנס. אני חושב שזה פירוש אחד, והוא חושב שזה פירוש אחר, אני צודק, אבל החלטנו לא לגלות. אין לנו שום תיעוד של השיחה הזאת אז אי אפשר לדעת".

הקהל מוזמן להופעה שלכם ב"סולם יעקב", שזה חיבור מעניין. פסטיבל באוריינטציה של פולק אנגלו-סקסי, ונדמה שאתם דווקא עמוק בישראליות

"מאוד בישראליות. משהו בדי.אן.איי. שלנו מאוד ישראלי. הזמינו אותנו כי אוהבים, כנראה, את מה שאנחנו עושים. נעשה לפחות קאבר אחד באנגלית, יש לנו גם קאבר שעברתנו של DEVIL WENT DOWN TO GEORGIA, רק שאצלנו הילד מנגן על סקסופון, במקום כינור בשיר המקורי, וניתן הופעה שכוללת המון כיף, המון קפיצות, הקהל חייב לקפוץ, הוא רוקד איתנו תמיד, מלא אנרגיות ומלא גרוב. זה מה שאנחנו נותנים".

"שממל" יופיעו ביום שישי, ה-4 במאי 2012 ב-23:00 במסגרת פסטיבל סולם יעקב (5-3 במאי 2012) במתחם התיירות של מלון נוף גינוסר שעל חוף הכינרת. הופעה נוספת תתקיים ב-3 במאי ב-22:00 בצוללת הצהובה בירושלים.