תלמידי האקדמיה למוזיקה י-ם העלו בפסטיבל ישראל מחזמר של זונדהיים.שיחה עם הבמאית יוליה פבזנר
עלילה השוזרת אגדות ילדים
נחישות ומרץ הזמרת ומדריכת הזמרים רובין וייזל-קפסוטו שכנעו את ראשי האקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים שכדאי לתת לסטודנטים להתנסות בהעלאת מחזמר. זה חשוב כמו אופרה.
וייזל-קפסוטו, זמרת אופרה עתירת ניסיון שמילאה תפקידים לא מעטים בשנותיה הראשונות של האופרה הישראלית החדשה, כיכבה בין היתר בתפקיד הגב' לאבט ב"סוויני טוד" המחזמר של סטיבן זונדהיים שהועלה באופרה הישראלית. באופן בלתי מפתיע לחלוטין בחרה וייזל-קפסוטו לעסוק בזונדהיים. היעד שנבחר הוא המחזמר שלו ושל דניאל לפיין "אל תוך היערות" (Into the Woods).
המחזמר, בבימויה של יוליה פבזנר, הועלה בבכורה בתיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל 2012 ובימים אלה הוא יעלה גם בהיכל התרבות מוזה בחוף הכרמל, בגבעת ברנר ובתיאטרון גבעתיים
"עלילת המחזמר שוזרת אגדות ילדים מוכרות סינדרלה, כיפה אדומה, רפונזל, ג'ק ואפון הפלא. כולם נמצאים כאן בצורתם המקורית בעיקר במערכה הראשונה", מספרת הבמאית יוליה פבזנר. פבזנר נעה בימים אלה בין בימוי באקדמיה הירושלמית, בימוי "ריגולטו" באופרה הישראלית, "דון ג'ובני" באופרה החדשה בירושלים, וגיחות לבימוי אופרות בחו"ל.
"מקורות ההשראה למחזמר אינם רק סיפורי האגדה המקוריים שעליהם התווסף סיפור על אופרה ואשתו החושקים בילד, אלא גם ספרו המחקרי של ברונו בטלהיים, 'קסמן של אגדות ילדים', שעוסק בתפקידן של האגדות, בייחוד אגדות האחים גרים עם הסוף הטוב, בראיית העולם של הילד".
"כשזונדהיים ולפיין החליטו לחבר את המחזמר, הם התנסו בסיפור מקורי ואז, חש לפיין שהדמויות שיצר מזכירות לו משהו מוכר. החלטתו החדשה היתה אפוא לבסס את הסיפור על דמויות מוכרות. אלא שכאן, בשונה מן האגדה, כל דמות מוותרת על האגדה שלה ומגיעה לסביבת חיים חדשה.
"אל תוך היער" (צילום: עמנואל גור)
"האופה ואשתו, הדמויות היחידות שהתווספו, פרי דמיון הכותבים, נלחמים על זכותם להקים משפחה. השניים יוצאים למסע ממושך של למידה. כל אחד מהם מתמודד בחרדות, בפיתויים, בפנטזיות של חיי אדם בזוגיות ובכלל. השניים לומדים שמשפחה זה לא עניין פשוט וקל , וצריך לחשוב ביחד. האופה, הלומד להתגבר על פחדים ומתמודד עם קשיים עומד במרכז העלילה".
בעלילה יש סיפור שקל לעקוב אחריו?
"לא פשוט לעקוב אחרי העלילה, הרגשתי את זה גם כאשר בתי, שעדיין אינה קוראת ולא כל סיפורי האגדה מוכרים לה, התקשתה להתחבר לעלילה. נראה לי שיש לנו כמעט שתי יצירות. הראשונה מגיעה לידי סיום, לידי סוף טוב בסוף המערכה הראשונה. סוף טוב באמת, שנותן חשק ללכת הביתה. אבל אנחנו לא הולכים. אנחנו נשארים למערכה השנייה ורואים מה קורה לגיבורים האלה שנים אחרי שהאגדה הסתיימה. האמנם 'הם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה'?
"גיבורי האגדות שלנו מגלים שהסוף הטוב נשאר באגדה. בחיים יש אובדנים, אמא מאבדת בת, גבר מאבד אישה, סינדרלה מגלה שנסיך החלומות אינו סמל לנאמנות. התמימות לא שייכת לעולם המציאות. ועם הקשיים האלה מתמודדים הגיבורים".
לשחקנים שלך ההתמודדות היתה לא קלה, הם צעירים ולא בטוח שהם מביאים לבמה נסיון חיים רב
"בגלל סוג הסיפור חשבתי שאולי היה עדיף לקצר את המערכה הראשונה שבה כזכור הכל טוב. במערכה השנייה שבה כזכור כולם חווים את המציאות השונה מאד מן האגדות. גם מן המציאות אתה לומד.
"אל תוך היער" (צילום: עמנואל גור)
"כך למשל הגיבור נוטש את הילד לאחר שאשתו מתה, ואז הוא פוגש את אביו המת, שנטש אותו בילדותו, ואביו מבקש ממנו לא לחזור על הטעות שהוא עשה. הסיפור מתוחכם ואני די 'טחנתי' אותם עד שהם הבינו במה מדובר. הם קראו את הסיפורים, את בטלהיים, הם כתבו על הדמות שלהם. ואת מה שהם כתבו הם קראו לכל המשתתפים".
יער של אותיות
בחזרה שנכחתי בה הפתיעו אותי הרעיון המרכזי בתפאורה, כשהיער שאליו אנחנו נכנסים הוא יער עשוי אותיות ומלים. ואיכות השירה באנגלית. היצירה מושרת בשפת המקור ואליו הוסיפה יוליה פבזנר תרגום שלה המוקרן בכתוביות.
ההפתעה גדולה יותר כאשר הבנתי שחלק מן הסטודנטים כלל אינם לומדים זמרה או משחק."הסטודנטים בחלקם לומדים זמרה, אבל האחרים לומדים קומפוזיציה רב תחומית, אחרים לומדים פסנתר, ניצוח. הם לא במסלול של לימודים שיש בו עבודה מול קהל או עבודה על במה. למעשה הרווח הגדול שלהם הוא בהתנסות של הופעה מול קהל".
האנגלית בכל מחזותיו של זונדהיים, למרות שהוא אינו מחבר המלים, היא בדרך כלל מורכבת, רבת רבדים ופונה לקהל שקולט את הדקויות. השפה העמידה בעיות?
"השפה בהחלט מורכבת ואם אמרתי קודם שלילדה שלי דברים בעלילה לא דיברו, אלי כאימא משפט כמו Children only grow from something you love to something you lose בהחלט מדבר.
"אל תוך היער" צילום: יח"צ
"במהלך התרגום נתקלתי במשפט you can't put your faith into cape and a hood ומה שיצא לי בעברית הוא "אי אפשר לסמוך על הכיפה בחיים". אחרי התרגום התעוררתי למשמעות השנייה בעברית של המשפט. ותהיתי אם להשאיר את המשפט. השארתי. הסטודנטים, עובדים כבר יותר משנה על השפה בעיקר בהדרכת רובין וייזל-קפסוטו. אם נהנית מן ההגייה שלהם בחזרה, אתה מבין את איכות ההשקעה".
המוזיקה של זונדהיים גם היא די מתוחכמת
"כן ואני מאוד אוהבת אותה. בהתחלה עבודת המוזיקה היתה עם ריימונד גולדשטיין, המצוי בעולם המחזמר האמריקני היטב. אלא שגם ניר כהן שזו לו עבודת ניצוח ראשונה, הצליח עם התזמורת שעל הבמה בצורה בלתי רגילה. אני פשוט מסירה בפניו ובפני הנגנים את הכובע".
איך הגיב הקהל בהצגות הראשונות?
"בירושלים היה קהל שהבין היטב את השפה. יש כאן הרבה משחקי מלים, הרבה כפלי משמעויות. באחד המקומות שורת המחץ של אחת הסצנות הופיעה בשקופית לפני שנאמרה על הבמה. הקהל לא צחק למקרא הטקסט אלא למשמע הדברים והיה ברור שהם עוקבים היטב. הרבה צחוק והנאה גדולה.
"אל תוך היער" (תמונת יח"צ)
"אחד הצופים, המפיק גשש דשא, שאל למה בעצם לא תרגמנו את המחזמר הזה לעברית עד היום. הוא חושב לקחת על עצמו את המטלה הזאת. אם מטפלים בחומר של זונדהיים היטב הוא יכול לדבר לא רק לקהל בישראל אלא גם בארצות שהתרבות שלהם רחוקה מאוד ממנו ובעיקר משפתו".
שאלה אחרונה מתוך סקרנות. האם הסטודנטים זוכים לניקוד או לציון עבור ההשתתפות בהפקה האקדמית?
"לא הבונוס היחיד הוא ההתנסות, ההזדמנות לעמוד מול קהל לזכות בכבוד בהערכה ובעיקר ב'וואוו' שנשמע מן הקהל.
"אל תוך היער" יעלה ביום רביעי, 13 ביוני 2012 ב-20:00 בהיכל תרבות חוף הכרמל מוזה, ב-14 ביוני ב-21:00 באולם המופעים של גבעת ברנר, וב-18 ביוני ב-17:00 וב-18:30 בתיאטרון גבעתיים.