להקת המחול הוותיקה ורטיגו חוגגת 20 שנות יצירה, וכמנהגה נותנת גם השנה במה לרקדנים צעירים מן הסדנה להכשרת רקדנים שהיא מפעילה.

להקת ורטיגו נוסדה בירושלים על-ידי זוג הכוריאוגרפים נעה ורטהיים ועדי שעל. הלהקה מעלה בעיקר עבודות מחול שיצרה ורטהיים, המנהלת האמנותית, אך גם יצירות של כוריאוגרפים אחרים. ללהקה שני בסיסים, בירושלים ובכפר האמנות האקולוגי בקיבוץ נתיב-הל"ה.

"בציר 13", המופע שמעלה "ורטיגו" בשני המקומות בסוף החודש, מסכם את עבודת הרקדנים במסגרת סדנת ההכשרה, ומציג יצירות מן הרפרטואר של "ורטיגו" לצד עבודות של יוצרים אחרים.

בסדנה משתתפים 14 רקדנים צעירים שמקווים להיות דור ההמשך של הלהקה.

"אהבתי לעמוד על הראש"

"בוורטיגו שמים דגש על החיבור בין הנפש לגוף, וזה משהו שלא מצאתי בשום מסגרת מחול אחרת", אומר רון כהן, בן 24 מקריית-גת, אחד מרקדני הסדנה.

איך הגעת לסדנה של ורטיגו?

"הגעתי בכלל מכיוון שונה. בגיל 14 התחלתי לרקוד ברייקדאנס והיפ-הופ, אהבתי לעמוד על הראש ולשבור בטעות דברים בבית. קרובת משפחה שלי הכניסה אותי בהדרגה לעולם המחול, שלא היה לי טבעי בהתחלה. נכנסתי לשיעורי קלאסי ומודרני באיזה סטודיו, והתאהבתי. יותר מאוחר ניסיתי כל מיני דברים, אבל לא אהבתי את מה שקורה בלהקות הגדולות, עד שהגעתי לוורטיגו. יש שם משהו מאוד אמיתי, שמשך וחיבר אותי לעולם המחול".


רון כהן. צילום: חנן אסור

מה זה המשהו הזה?

"כנראה שהם הגיעו יום אחד למסקנה שמחול זה לא רק מופעים ובידור, אלא דרך להעביר מסר כלשהו, שיחלחל עמוק. בי זה נגע. אהבתי את זה שלכל דבר יש כוונה. אין חיפוש אחרי התנועה הכי אסתטית או עוצמתית, אלא אחרי התנועה האמיתית, שיוצאת מתוך הרקדן. מה שחשוב זה לא להקסים את הקהל, אלא שאנחנו נאמין במה שאנחנו עושים. מתוך המקום הזה הם גם פתחו את כפר האמנות האקולוגי בקיבוץ-הל"ה בעמק האלה. כל משפחת ורטהיים גרה שם – האחיות, הילדים, כולם".

ספר על העבודה בכפר.  

"קשה להסביר את זה. זאת מין הרגשה שנוחתת עליך מכל הכיוונים כשאתה מגיע לשם, מחברת אותך אוטומטית לעצמך. המיקום של הסטודיו, המראות, הריחות, זה שונה מכל סטודיו אחר למחול שביקרתי בו. הכפר נועד לעורר מודעות אמנותית וסביבתית ולהגביר את המעורבות החברתית, להדגיש את הקשר שבין הגוף לאדמה. עושים את זה בכל מיני דרכים.

"יש מודעות גדולה למחזור ולבנייה בחומרים טבעיים, ומנסים להכניס מה שפחות רעלים למקום. מערכת המים שם בנויה משימוש במים אפורים שעוברים תהליך של סינון ומחזור. גם השירותים הם אקולוגיים, אין ניאגרה שמורידה מים. הכול מעוצב מאוד יפה ומזמין, אבל את הצרכים שלך אתה עושה לתוך נסורת, שאחר-כך הופכת לקומפוסט.
"חוץ מזה עושים שם פרויקטים בשיטת הקונטקט, עם אנשים בעלי מוגבלויות, ונוסעים איתם לחו"ל. ורטיגו הם השגרירים הכי טובים של ישראל".


רון כהן. צילום: חנן אסור

המהות הפנימית שלי כרקדן

איך באות לידי ביטוי שיטות העבודה הייחודיות של ורטיגו במופע "בציר 13"?

"בכל בציר הרקדנים עובדים עם יוצרים עצמאיים, ורוקדים ביצירות שלהם יחד עם יצירות מהרפרטואר של ורטיגו. הרעיון הוא לשקף את התהליך שעבר על הרקדנים מרגע שהתחילו את הסדנה ועד לסיומה.

"אנחנו עבדנו עם ענבל אלוני, רקדנית-יוצרת שהיתה חברה בוורטיגו וגם בלהקה של יסמין גודר. העבודה מתחילה עם אימפרוביזציה, כל אחד מהרקדנים עושה קטע סולו, וענבל עזרה לנו לחקור ולעבד, וליצור תהליך שהפך ליצירה בסוף השנה. חוץ מזה המופע כולל חלקים ממופעים של ורטיגו כמו 'מאנא', 'ורטיגו והיהלומים' ו'רעש לבן', וגם חלק מהיצירה 'זכרון דברים' של להקת המחול הקיבוצית".