מוזיקה לא מבטלים

הבריטון תומס המפסון הוא אחד הזמרים המבוקשים בעולם היום. אני פוגש אותו כמה דקות אחרי שסיים חזרה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית על "עבודת הקודש" מאת ארנסט בלוך. במקביל הוא שוקד על  לימוד "מחיה המתים" של נעם שריף ועל חזרות על  "שירים על מות ילדים" של מאהלר -  שתי יצירות שישיר עם הפילהרמונית בתל אביב, בחיפה  ובפתיחת פסטיבל זלצבורג באוסטריה. 
 
הוא הגיע לכאן לאחר  ששר את התפקיד הראשי ב"מתיאס הצייר" של הינדמית בציריך, מעט אחרי שהופיע בפראג, שם השתתף בביצוע בכורה עולמי ל"שפת המלאכים", יצירה של המלחינה הצ'כית סילביה בודורובה.
 
אבל אותות הלחץ של הלו"ז הצפוף, אינם ניכרים בו כלל, אנחנו מתיישבים בחדר ההלבשה שהוקצה לו במתחם "סמולרש" (ביתה הארעי של התזמורת הפילהרמונית) לריאיון שמתאפיין בשלווה ובנועם. דיבורו של המפסון, שהוא גם חתיך אמיתי יש לציין, נעים ומעורב.
 
מלבד הקונצרטים המתוכננים לו כאן המפסון יעביר מחר (13 ביולי) כיתת אמן בסדנת האופרה הבינלאומית בתל-אביב.
 
אני מזכיר לו את אחד מביקוריו הקודמים לפני 12 שנים. "אי אפשר לשכוח. קיבלתי טלפון מן התזמורת ושאלו אותי אם אני מתכוון לבטל את הופעתי כאן.. למה לבטל?  כי החלה מלחמה, עירק פלשה לכווית וכולם מבטלים. אתם מקיימים את הקונצרט? שאלתי. והתשובה היתה כן. אז אני בא. מוזיקה לא מבטלים".
 
בביקורו הנוכחי המפסון שר כאמור  את "עבודת הקודש" היצירה הגדולה של בלוך שחוברה בעקבות המפגש שהיה לו עם חזן בחוף המערבי בארה"ב.

כבר הקלטת את היצירה עם התזמורת לפני כשנתיים-שלוש?
 
"נכון, מעשה שהיה בביקורי הקודם, נשאלתי אם איכפת לי שיקליטו את אחד הקונצרטים  לצרכים פרטיים. הסכמתי. אחר כך שמעתי הקלטה, היו לי כמה הערות, אבל ההקלטה יועדה להישאר בתזמורת – אז זה לא היה נורא. כעבור זמן אני רואה את הדיסק במקומות שונים בעולם ויום אחד זובין אומר לי 'שמע, יצא לא רע'. מה יצא לא רע?  הדיסק של עבודת הקודש. מה אתה אומר. אני לא שמעתי הקלטה לפני העיצוב הסופי. הדברים נאמרים מתוך חיוך וסלחנות. 
 

תומס המפסון (צילום: מירי שמיר)

על היצירה של נעם שריף "מחיה המתים" הוא מספר:  "ישבתי אמש עם שריף, על הגייה אשכנזית ועל הגייה ספרדית. היה מרתק.  אני בכלל חושב שאנחנו במערב נעולים מדי על המוזיקה הליטורגית המערבית. אין סיבה לשמוע שוב ושוב את הרקוויאם הגרמני של ברהמס. המעבר מברהמס אל התורה הוא מעבר מרענן. ותזכור שאני לא יהודי. המעבר טוב לכולם ואני משוכנע שגם בזלצבורג, לשם אנחנו נוסעים עם היצירה יקבלו אותה היטב".

העניין הרוחני, העניין האמוציונלי והנוכחות הפיזית 
 
מחר אתה מתארח בסדנת האופרה הבינלאומית כאן בתל אביב. אתה מוכר כזמר בעל רפרטואר עצום, ובכלל בעל הרבה ידע. כשאתה עומד מול זמרים צעירים, עם הרבה פחות נסיון, מה אפשר לתת להם במפגש אחד 
   
"בהצגת הדברים בדרך זו יש משהו מאתגר, אבל אני בא למקום שבו רוצים ללמוד. המפגש מתקיים מול קהל, אבל זו אינה תצוגת כלבים. זהו תהליך של עבודה. אני בא ראשית כדי לשמוע, איפה הוא או היא נמצאים, באיזה שלב בקריירה שלהם, לשמוע מהם איפה הם בחיים.  אחר כך לראות מה  הם שרים ובסוף ישנו העניין הפיזי, הגוף הנמצא על הבמה.

"כי מה יעזור לזמר שמכיר מצוין את התקופה ולמד להפיק קול כמו שצריך אם נוכחותו על הבמה, אינה הולמת את המעמד האמנותי?
 
"אמנות הזמרה היא משולש. ישנו העניין הרוחני -  התהייה למה שרים? העניין האמוציונלי - הסיפור, המחשבות של הדמויות אם מדובר באופרה, או התהיות הפיוטיות כאשר מדובר בהגשת שירים. הקודקוד השלישי הוא הנוכחות הפיזית. 
 
"אתה חייב להסתכל על הצירוף הזה בדומה לאימרה האנגלית 'עוצמתה של שרשרת נמדדת על פי חולייתה החלשה'. במפגש חד פעמי קשה אולי לעבוד על כל שלושת הממדים ואנחנו עוסקים במעין תלת מימד, אבל אפשר לנסות ולהגיע לאיזון".

יש ואתה נוכח בכיתת אמן והחומר אינו מוכר לך? מה אתה אמור לעשות כשזה קורה?
 
"בדרך כלל זה לא קורה. אני מבקש מראש לקבל את החומרים שהמשתתפים ישירו. ואם יש משהו לא מוכר לי אני משתדל להגיע אליו לפני השיעור. במצב הזה ייתכן שאני אלמד משהו, התיאור המוכר לך ש'מכל תלמידי השכלתי' תופס גם כאן ואז אנחנו, הזמר הצעיר ואני, לומדים את היצירה יחד. תמיד ישנו העניין האנרגטי. המיקום, העוצמה - באלה אפשר תמיד לגעת".

אתה מוכר מכמה וכמה כיוונים מצד אחד כזמר בעל מנעד תפקידים רחב ובמקביל כמי שחוקר מוזיקה אמריקנית ומביא אותה לכלל ביצוע, גם לאחר שצפיתי בכיתות אמן מוקלטות שלך, קשה שלא להתרשם משפע הידע.  במלים אחרות אתה מביא איתך אל הבמה  אנציקלופדיה של מוזיקה. האם כשאתה עומד מול הקהל, הידע הזה איתך או שאתה מבקש לשכוח אותו? 
 
"נגעת אולי בנקודה החשובה ביותר. אני עצמי דיברתי עליה בשעתי עם ליאונרד ברנשטיין. מה עוזרת לך ספריה שלמה בראש אם אתה לא מצליח להעביר את הרגש הצרוף לקהל שמולך?
 
"כשאתה מול הקהל הגוף משתחרר, הוא אמנם ספוג בידע, בניסיון בשליטה על השפה ובעוד תכונות, אבל שם היכולת שלך לתת לעצמך את החירות לחוש ולתת לאחר לגעת באותו חופש היא הקובעת". 
   
האם, מסיבה זו,  ישנו הבדל בין עמידה מול קהל באופרה, כשאתה מכוסה בתלבושת או במסכה ותזמורת שלמה ניצבת איתך לעומת שירה של שיר בודד בלווי פסנתר?
 
"היום אני משוכנע שאין הבדל. כי בסופו של דבר מה שקובע היא הכוונה. הכוונה אינה עושה אבחנה בין אופרה גדולה לבין שיר של שתיים שלוש דקות. הכוונה הצרופה והצלחתה להגיע לקהל, הן אמות המידה שלך כאמן.
 
"גם מסר זה יעבוד בכיתת האמן כי אני משוכנע שאיש לא מצפה ממני להביא לזמרים את לוחות הברית מן ההר או להפקיד בידיהם את כף הזהב שאיתה דרכם אל ההצלחה בטוחה. אנחנו בתהליך. באופרה, בשיר, בקונצרט, אנחנו בתהליך של נסיון להחיות את השכבות, ביכולתנו לתת לכל הרבדים שיש ביצירה האמנותית להישמע".

איכויות של קרן לייזר

בחודש הבא יקרינו שוב במסגרת "הפקות האופרה המלכותית בישראל" את "לה טרוויאטה" משנת 2009 שבה אתה השתתפת
 
"איזה יופי" הוא אומר וחיוך גדול נשפך על פניו. 
  
גילמת שם את תפקיד אבא ג'רמונט  עם רנה פלמינג כוויולטה וזו'זף קאליה בתפקיד אלפרדו. אתה יכול להרחיב על ההפקה הזאת?
 
"אהבתי אותה מן הרגע הראשון. זו היתה נבחרת חלומות. צריך לזכור גם שאנטוניו פפאנו היה המנצח וריצ'רד אייר היה הבמאי. בזמן שאנחנו שרנו אל במת ה'קובנט גארדן' ראו את ההפקה בכיכר טרפלגר על מסכים  עוד 21,000 צופים.  זה היה בהחלט אירוע חד-פעמי.
 
"מה שאהבתי במיוחד היתה העבודה עם הבמאי ריצ'רד אייר, ראשית כל הוא מאוד מוזיקלי. שנית, הוא ידע לתת כיוון מדויק  באיכויות של קרן לייזר לכל אחת מן הדמויות. הדמות שלי היא דמות האב, היא דמות מאוד טרגית, הוא מבין מהר מאוד שהוא שגה (ג'רמונט האב חושב שוויולטה חיה על חשבון בנו, ומגלה שההיפך הוא הנכון) אבל הוא אינו מסוגל לשנות את דעתו.
 
ריצ'רד אייר בכלל לא העניק משקל לעובדה שבנו חי עם צעירה מן הסוג הזה. אותו מטרידה היציבות הכלכלית של בנו. הוא מוטרד מן המדרון התלול שבו מידרדר בנו אלפרדו. אם הוא יניח לו ליפול הוא מעמיד בסכנה את עתידה של כל המשפחה. יש מימד של אירוניה בדמות המורכבת והמאוד פרגמטית על פי תפיסתו של אייר. ואני גילמתי את הדמות הסגורה, ויקטוריאנית אבל פחות מחפשת מוסר וכאמור יותר פרגמטית. אין לו כל קשר לבן שלו, הוא רואה את העולם דרך עדשה משלו וזה מה שדוחף אותו". 
    
 
תומס המפסון יעביר כיתת אמן בסדנת האופרה הבינלאומית ביום שישי, 13 ביולי 2012  ב-13:30 במוזיאון תל-אביב לאמנות. כרטיס: 150 ₪. טל': 03-6077020.  כן יופיע עם התזמורת הפילהרמונית היום, יום חמישי 12 ביולי באודיטוריום סמולרש בתל-אביב וביום ראשון 15 ביולי  ב-20:30 באודיטוריום רפפורט בחיפה ובקונצרט "קולות וצלילים מזלצבורג" ב-16 ביולי ב-20:30 באודיטוריום סמולרש.