חינוך מוזיקלי ויצירת היצע אמנותי

"אני זוכר את ירושלים לפני שהמרכז הוקם, " אומר פרופ' מנחם יערי, יו"ר הנהלת מרכז המוזיקה ירושלים, "ירושלים היתה ענייה בנכסים תרבותיים. היו מעט קונצרטים תזמורתיים וקונצרטים קאמריים עוד פחות. היום המצב שונה וזאת בעיקר בזכות פעילות המרכז למוזיקה ירושלים.

"לצד שלוש התזמורות הפועלות בעיר (הסימפונית ירושלים, הפילהרמונית והקאמרטה) ופעילות האקדמיה, יש לחובב המוזיקה הקאמרית בירושלים כתובת קבועה: סדרת ימקאמרי הפעילה לאורך השנה, גם הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית (פסטיבל אלנה בשקירובה),  צמח על רקע הפעילות הקאמרית של המרכז למוזיקה".

המרכז למוזיקה ירושלים קם בעיקר כמסגרת חינוכית. זהו מקום שמיומו הראשון מארח גדולי עולם שבאים לתת מנסיונם לצעירים מקומיים. למה מרכז חינוכי צריך גם להציע סדרת קונצרטים?

"זה נראה די טבעי, שמרכז חינוכי שעוסק בחינוך מוזיקלי לבני גילים שונים, חינוך במרכז עצמו וחינוך במסגרות שמתקיימות במקומות אחרים, בכללם בבתי ספר שונים, ישלים את העשייה ביצירת היצע אמנותי.  במלים אחרות יציע מוזיקה קאמרית באיכות גבוהה לכל מי שלמדו להכיר ולהעריך את המוזיקה הזאת, ואגב כך גם לאחרים".

אתה יכול לאפיין את הקהל?

"בעיקר קהל מבוגר, זה בולט וזה ניכר. אני יכול לדבר על התרשמות אנקדוטית בתוך המשפחה שלי, שאצל בני הדור הצעיר יותר ניתן להבחין שבתוך אוסף הדיסקים שלהם מתרבה מספרם של הדיסקים הקלאסיים. אבל מכאן ועד יציאה לאולם הקונצרטים..."

"הרביעייה הירושלמית" (יח"צ)

עד כמה עצם היציאה לקונצרט חשובה לך?

"ראשית, מוזיקה קאמרית היא העשייה המוזיקלית הצרופה, ואנחנו מראש באים לשמוע את המוזיקה שאנחנו אוהבים ומעדיפים. כאשר יש קונצרט מוצלח במיוחד, ממשיכים לדבר עליו ימים אחרי שהוא הסתיים".
על סדרת "ימקאמרי" מופקד אסף לסטר. הוא העורך והמפיק של הסדרה, המתפקדת בעיר כבר שש עונות.

"בהתחלה, עוד לפני שהקמנו את הסדרה הזאת, הפקנו סדרת קונצרטים לרביעייה הירושלמית. מעשה שהחל עוד כאשר בראש המרכז למוזיקה עמד בני גלעד. מכאן, וזה היה כבר לאחר שניהול המקום עבר לידיו של הד סלע, החלטנו להפיק סדרה "לא רק לירושלמית". בעונת 2005-6, התחלנו להגדיל את הסדרה ובעונה הקרובה היא כוללת 13 קונצרטים".

מאזינים שמכירים ומצפים לביצוע מעולה

איך תופרים עונה לקהל ירושלמי?

"הנוסחה הבדוקה - נשארים קצת שמרנים, אבל מקפידים על טעם טוב. הקהל הירושלמי הוא קהל של מאזינים שיודעים, מאזינים שמכירים. הם באים לשמוע יצירות שהם מכירים, ומצפים שהביצוע יהיה מעולה".

מכלל 13 הקונצרטים יש שני רסיטלים, שלישייה ועוד הרכבים מגוונים וכארבעים אחוז מן הקונצרטים מוקדשים לרביעייות קאמריות שמגיעות מצרפת, גרמניה, רומניה, ארה"ב וישראל.

"נכון, הסוגה הפופולארית ביותר בין מאזיני הסדרה בירושלים היא רביעיית כלי הקשת. אנחנו מנסים להביא לכאן את ההרכבים הצעירים הבולטים באירופה וגם בצפון אמריקה. הבחירה נעשית באמצעים שונים, מגיעות המלצות, הצעות, ואני עצמי יוצא פעמיים בשנה לאירופה לשמוע הרכבים.

"כמה מן ההרכבים שהופיעו לראשונה בסדרה כבר זכו להזמנות חוזרות לישראל, כמו למשל הרביעייה הדורית מאנגליה. זה הקו שלנו - רביעיות צעירות. השנה נחתום את הסדרה בקונצרט של ההרכב שהביא להקמת הסדרה כולה, הרביעייה הירושלמית".

"הרביעייה הדורית" (יח"צ)

איך מתיישבת הגישה הזאת עם כך שרובם של מנויי הסדרה הם בעלי טעם מוקפד שבאים לשמוע יצירות בביצוע ייחודי, כי למעשה יש סיכוי סביר שהם לא שמעו את ההרכב הזה קודם ולא שמעו עליו?

"לסדרת ימקאמרי קהל נאמנים של יותר מ-300 מאזינים שכבר סומכים על איכות המוצר המוזיקלי שלנו. 300 הם הגרעין שאליו נוספים בכל קונצרט עוד כמאתיים ויותר מאזינים. בכללם גם צעירים, סטודנטים לאמנויות, לא בהכרח סטודנטים למוזיקה.  יש מדיניות מחירים מעודדת צעירים.

"השנה אנחנו מציעים שי או אולי פינוק למי שרוכשים מנוי לכל 13 הקונצרטים, הם יוזמנו בתחילת העונה לקונצרט עם שליישית טמפסט, שבה חברים הישראלים אלון גולדשטיין הפסנתרן, עמית פלד הצ'לן (שניהם מתגוררים בארה"ב) והכנר איליה קלר שהגיע לארה"ב מרוסיה".   

"שלישיית טמפסט" (יח"צ)

בחלק מן הקונצרטים המרכז הירושלמי משתף פעולה עם כתובות קאמריות מוכרות בארץ, הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב, מוזיאון תל אביב, החוג למוזיקה קאמרית בחיפה, הסדרה "קאמרית בצהרי שישי" בראשון לציון, או הסדרה בעין השופט, בקונצרטים אחרים נוהג דפוס אחר, מה מייחד את סדרת ימקאמרי?

"אני מאמין גדול בשיתופי פעולה עם כולם. לכל הסדרות יש תקציבים מוגבלים והזמנת הרכב לישראל שיופיע בכמה מקומות, מקלה על כולם. אנחנו מופיעים בימקא. הקשר הוא רב שנים והוא נוח לנו מסיבות שונות. שיתוף הפעולה הקבוע מתבטא כמובן בשם הסדרה 'ימקאמרי'.
 
"השוני, או הייחוד שלנו בירושלים, נובע בעיקר מהשתתפותו של אמן שמגיע למרכז למוזיקה ללמד ומוכן לשתף פעולה ולהשתתף בקונצרט או בסדרה. אנחנו פונים אל האמנים ובודקים איתם אפשרות להופעות עם אמנים מקומיים, או עם הרכבים שהם מכירים.
 
"למעשה, ניתן לשמוע את האמנים שבאים ללמד גם במרכז למוזיקה עצמו. יש להם 'רסיטל קטן.' באולפן שבמרכז המוזיקה, והקהל ברובו הגדול הם תלמידיו של אותו מוזיקאי. אלא שמדובר באולם שהוא אולפן ההקלטות ויכול להכיל מעט מאזינים. זה בהחלט שונה מהופעה באולם מול מאות אנשים.
 
"השנה למשל אחד המורים שמגיעים הוא דנקן מקטיר, מטובי נגני הקונטרבס כיום. למקטיר נסיון קאמרי עצום בגינה עם הרכבים שונים והוא נענה ברצון להצעה להשתתף בקונצרט קאמרי. במקביל 'שלישיית ירושלים', מארחת את קז'ישטוף קוז'לסקי, הוויולן הפולני-אנגלי של 'רביעיית בלצאה', שכבר היה בארץ כמורה וכנגן. שלישיית פסנתר ויולה וקונטרבס  זה הרכב שמאפשר את ביצוע חמישיית "דג השמך" הנודעת של שוברט. בנוסף שלישיית ירושלים והוויולן, ינגנו רביעיית פסנתר של ברהמס. 
 

דנקן מקטיר (יח"צ)


"כך גם החברים של  הכנר חגי שחם מפסטיבל פבלו קזאלס ובהם הקלרניתן הצרפתי הנודע מישל לטייק, שמגיעים לכאן ללמד ובאותה הזדמנות שאפשר לצרף לרביעייה קאמרית, פסנתר, קלרנית וקונטרבס, אפשר לכלול בתכנית קאמרית גם סוויטה מתוך "פורגי ובס" של גרשווין. או כוכבי פסטיבל האביב של סיאול, ישראלים וקוריאנים, בתכנית מגוונת.
 
"בביקורו של גראהם ג'ונסון, המגיע לישראל כאורח השוברטיאדה של תל אביב, אני רואה את אחד משיאי העונה. להביא לכאן, לישראל,  את מי שנחשב כיום לפסנתרן הבכיר ביותר העובד עם זמרים השרים שוברט, זה הישג ראוי. 


גראהם ג'ונסון (יח"צ)


"אם נחזור לשאלה שלך, הרי שוב אני בעד שיתופי פעולה ובדרך כלל אין לנו בלעדיות על האמנים. שני מוזיקאים בלבד הם אורחים בלעדיים של המרכז , שניהם פסנתרנים אמריקאיים מן הנחשבים ביותר בעולם -  סטיבן קובצ'ביץ' יגיע בדצמבר וגאריק אולסן במאי 2013". 


אירועי מרכז למוסיקה ירושלים